$
מוסף 22.02.2018
האדר מוסף שבועי 22.2.18

חקר ביצועים: השבוע של כחלון, פילבר והפנתר השחור

וגם: רשות ניירות ערך פישלה בפרשת בזק, ועדת הפנים של הכנסת מקדמת את חוק חיפה כימיקלים, נתוני ההגירה הפנימית בערים מציירים תמונה עצובה והבג"ץ הביומטרי - הכל בחשיכה

כתבי כלכליסט 09:1822.02.18
חקירת ענק

פרשת בזק - רשות ני"ע פישלה

לרשות ניירות ערך בראשות ענת גואטה יש תפקיד אחד מרכזי: לשמור על המשקיעים בשוק ההון. היא עושה את זה היטב בפרשת בזק, אם כל החקירות הכלכליות. אבל בשבוע האחרון היא גם מפספסת בגדול, כשהיא בעצם מותירה את החברה, אחת הגדולות בבורסה, ללא הנהלה. המנכ"לית עצורה, גם דירקטורים בולטים, ומזכירת החברה הועברה מתפקידה (במקום להישלח הביתה, כראוי). גם אם לבזק יש יו"ר זמני, וגם אם היו"ר הזמני ייהפך לקבוע, אי אפשר לתת לחברה להמשיך להתנהל כך. רשות אחראית היתה מעודדת את בכירי החברה שלא נעצרו או נחקרו לכנס אסיפה כללית, לבחור דירקטוריון חלופי ולאפשר לחברה לצאת לדרך חדשה. נוסף על כך, היתה מציעה ליווי משפטי ופתרונות תקפים לכל הבעיות שצצו השבוע ועוד יצוצו. כל דבר פחות מזה הוא חוסר אחריות.

גולן פרידנפלד

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

ענת גואטה ענת גואטה צילום: שאול גולן

 

 

המנכ"ל שסרח הפך לעד

פילבר - המשילות הולידה פשע

זאת עשויה להיראות היטפלות לעניין שולי אל מול הריקבון המסריח שמתפשט מבעד לסדקים באימפריית נתניהו המתפוררת. ובכל זאת, שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שסרח וחתם השבוע על הסכם עד מדינה, הוא הוא "רפורמת המשילות" שהובילו איילת שקד ויריב לוין, בגיבויו המלא של ראש הממשלה. פילבר הוא דוגמה מובהקת, שהתרענו עליה בזמן אמת, לאסונות שמתרחשים כשפקידי ציבור נטולי כישורים מקצועיים מתמנים רק בשל קירבתם וחנופתם לשר הממנה. פילבר מייצג אובדן ערכים וציניות מנוולת, שמכרסמת באופן בלתי הפיך בצמרת הפקידות הממשלתית - והוא רק הסנונית הראשונה. ההקלות שאישרה ממשלת נתניהו בשנה החולפת יולידו עוד שפע של פילברים - מינויים פוליטיים הזויים של פקידים בכירים, שבמקום להיות נאמנים לציבור יבצעו עבירות פליליות על חשבונו.

אמיר זיו

 

שר האוצר מגבה

כחלון - חייב לשתוק

שלושה חודשים של ירידות מחירי הדיור הם הישג פוליטי ענקי, גם אם בחודשים שלפני כן הם עלו ביותר מ־10%. ביקום מקביל משה כחלון היה חוגג את ההישג הזה, ובצדק. אבל ביקום שלנו, כולם מדברים על החקירות סביב ראש הממשלה ועל הגיבוי המביך והרופס שכחלון נותן לו. במערכת השיקולים של כחלון, אפשר להניח שמאחורי הגיבוי יש היגיון כפול. מבחינה פוליטית, הוא צריך עוד זמן עד הבחירות כדי להמשיך לצבור הישגים בתחום הדיור ולהגיע אליהן עם יותר קרדיט. ומבחינת האחריות הציבורית, כחלון יודע שיציאה נגד בנימין נתניהו כרגע עלולה להוביל לכך שראש הממשלה יעצור את המהלכים שכבר יצאו לדרך על חשבונם של עשרות או מאות אלפי ישראלים שתלויים במחירי הדיור. עצוב כמה זה כבר לא מפתיע.

אורי תובל

 

 

משה כחלון משה כחלון צילום: דור מנואל

 

 

הרישוי יופקע מעירייה?

חוק חיפה כימיקלים - כי הממשל לא עובד

 

ועדת הפנים של הכנסת קידמה השבוע את חוק חיפה כימיקלים, או אם תרצו, חוק עוקף יונה יהב. כיוון שראש עיריית חיפה מסרב להעניק רישיון עסק למפעל חיפה כימיקלים מהחשש מדליפת אמוניה, החוק קובע שהממשלה תוכל להעניק במקומה רישיון למפעלים בעלי חשיבות לאומית. המתנגדים טוענים שמדובר בחוק לטובת טייקונים, אבל סביר יותר שהחוק יעשה בדיוק ההפך מקיצור תהליכים לטובת בעלי ההון. קרוב לוודאי שכל החלטת ממשלה על מתן רישיון למפעל מזהם "בעל חשיבות לאומית" תיתקל בעתירה של העירייה, התושבים או ארגונים אחרים, תתגלגל לבג"ץ ותיתקע שם. קצר זה לא יהיה. מה שכן יהיה הוא עוד הוכחה לאופן שבו חוסר היכולת של המערכת הפוליטית להגיע לפשרות והסכמות — כלומר, פשוט לעבוד — הופך את בג"ץ למחליט אמיתי, גם ברישוי עסקים. אחר כך, כמובן, תמיד יהיה אפשר להתלונן למה הוא מתערב.

שחר אילן

 

הגירה שלילית בערים

זילבר - סיפור הפרברים

נתוני ההגירה הפנימית בערים שפורסמו השבוע מציירים תמונה עצובה: מדינת ישראל מתעללת בערים שלה. בעוד בעולם המערבי כולו חיזוק העיר הוא ערך תכנוני מוביל, אצלנו יוזמים עוד שכונת בלהות פרברית של 5,000 או 10,000 יחידות דיור, והתוצאות בהתאם. כל ארבע ערי המטרופולין היו במאזן הגירה שלילי אשתקד לטובת ערים כמו ראש העין והוד השרון. אלפי מכוניות יתווספו בקרוב לכביש הסמוך למקום מגוריכם. לפרבור המואץ יש נסיבה מקלה – המלחמה במחירי הדיור, שחייבה את הממשלה לתכנן ולבנות במהירות היכן שאפשר. כעת הגיעה השעה לשינוי המגמה, ולהפיכתן של הערים למקום שנעים וכדאי לחיות בו. זאת צריכה להיות המשימה העיקרית של ראשת מינהל התכנון דלית זילבר, שנכנסה לתפקידה לפני חצי שנה.

נמרוד בוסו

 

 

דלית זילבר מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר מנהלת מינהל התכנון צילום: עמית שעל

 

 

בקשה מקוממת של המדינה

הבג"ץ הביומטרי - הכל בחשיכה

אחד הרגעים המפתיעים בדיון בעתירה לביטול המאגר הביומטרי, שהתקיים בבג"ץ השבוע, התרחש כשהמדינה ביקשה להציג לבית המשפט מידע חסוי, בלי לחשוף אותו לציבור ואפילו לעותרים. בקשה כזאת מופיעה בדרך כלל בתיקים בעלי אופי ביטחוני מובהק, כמו אלו של חשודים בטרור. לכן אפילו השופטים בראשות ניל הנדל, כך נראה, הופתעו, ואישרו את הבקשה תחת תנאי לא שגרתי: תקציר המידע יוצג לעותרים, ורק אם אלה יסכימו יוצג המידע המלא לעיני בית המשפט בלבד. יש הרבה סוגיות מקוממות בסאגת המאגר הביומטרי, אבל זו אחת המקוממות ביותר. הרי מדובר בחוק שמשפיע על כל אזרח של המדינה, בהווה ובעתיד; אם יש סוגיה חשובה שנוגעת למאגר, לאזרחי ישראל יש זכות מובהקת לדעת את פרטיה. הניסיון לספק הכשר משפטי למאגר אגב שימוש במידע אפל הוא לא דמוקרטי ולא ראוי.

עומר כביר

 

החברה נגד סחר בבני אדם

זנות ב־Airbnb - כשל מובנה

אחרי שהתברר שלא מעט דירות בארצות הברית ובאירופה שמתפרסמות ב־Airbnb משמשות לזנות, הודיעה החברה השבוע כי תלמד את עובדיה לאתר במודעות באתר סימנים מחשידים לכך. גם חברת שיתוף המכוניות אובר השיקה בחודש שעבר יוזמה דומה, ותדריך את הנהגים כיצד לאתר סוחרי אדם וקורבנותיהם. על פי פולאריס, ארגון הפועל למען הקורבנות, הכלכלה השיתופית יכולה לקדם את המאבק בסחר בבני אדם, אבל התמונה מורכבת הרבה יותר: הכלכלה השיתופית גם פתחה לכלכלה האפלה דלת כניסה קלה אל לב החיים של כולנו, נתנה לה מרחב פעולה זול וזמין. עכשיו אובר ו־Airbnb מנסות לתקן את הכשלים המובנים של מערכות הענק שהקימו, אך המאמצים שעליהם הכריזו רחוקים מלתת מענה אמיתי לבעיה.

תמר טוניק

 

סרט פוליטי בדרכים חדשות

"הפנתר השחור" - הקולנוע ככיכר העיר

"הפנתר השחור", סרט גיבור־העל השחור הראשון, שבר בסוף השבוע ש עבר שיאי הכנסות וקיבל ביקורות מהללות. ויתרה מזאת, הסרט, שחוגג את הגאווה השחורה, יצר חיבור חסר תקדים בין תרבות פופולרית לפוליטיקה — דבר שנעשה לרוב באמצעות ייצוגים ביצירה עצמה, לכל היותר, ואילו כאן זלג מחוץ לאולמות ונהפך לאתר התרחשות פיזי ממש. בסוף השבוע של ההשקה קמו ב־40 בתי קולנוע דוכנים של תנועת EJP, שפועלת לגיוס תמיכה נרחבת במועמדים למשרות ציבוריות עם אג'נדה שתומכת בקהילה האפרו־אמריקאית. התנועה ניצלה את קהל היעד הממוקד, ופנתה לצופים כדי לרשום אותם כתומכים במועמדים למשרות בבתי הנבחרים ובמערכות המשפט והאכיפה. אחרי שמיהרו להספיד את בתי הקולנוע, המהלך הזה מסמן אותם ככיכר העיר החדשה, זירה לא רק של בידור אלא גם של אקטיביזם. כל מה שבינג' ביתי או קבוצות בפייסבוק לא יוכלו להיות לעולם.

הגר רבט

בטל שלח
    לכל התגובות
    x