שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
גולן פרידנפלד

צניחת שער הדולר: יללת ההייטק

חברות ההייטק חברו ליצואנים בתלונות ששער דולר נמוך פוגע ביכולת התחרותית שלהם. האם ומתי צריך להתערב לטובתם?

1

כמעט באופן פבלובי, צניחה בשער הדולר מולידה סדרה של טענות מצד היצואנים. בדרך כלל עולים בזה אחר זה הנציגים הרשמיים, מלווים במספרים מפחידים המתארים זינוק באבטלה, סגירת מפעלים וכל נתון אחר שיזרז את מקבלי ההחלטות לסייע להם. אלא שבשבועות האחרונים הצטרפה ליצואנים המסורתיים להקת ההייטק. גם לנו קשה הם אומרים. שער דולר נמוך פוגע ביכולת התחרותית שלנו. זה טירוף.

 

2

קהילת ההייטק מקדשת את המונח דיסרפשן, או הפרעה בעברית. למעשה זה המנוע הגדול שלה. חדשנות מעוררת תחרות, הם אומרים, היא מאירה אזורים חשוכים של חוסר יעילות ובאמצעים טכנולוגיים מביאה לעולם בשורה חדשה שמיטיבה עם הצרכן. זה מה שאובר עשתה לענף המוניות, זה מה שמובילאיי עושה לענף הרכב וזה מה שלמונייד תעשה לענף הביטוח.

 

המרת כספים. כדי להתמודד עם שער הדולר צריך לעשות את מה שהייטקיסטים יודעים לעשות הכי טוב, רק בלי הקטע הבכייני המרת כספים. כדי להתמודד עם שער הדולר צריך לעשות את מה שהייטקיסטים יודעים לעשות הכי טוב, רק בלי הקטע הבכייני צילום: צביקה טישלר

 

3

אי אפשר באמת לנצח את שער הדולר באמצעות התערבות חיצונית. 10 שנים לאחר שבנק ישראל החל להתערב בשוק המט"ח, ב־13 במרץ 2008, שערו היציג של הדולר נמצא באותה רמה - 3.4 שקלים. בסופו של דבר הכלכלה, המבוססת על תנועות הון בעידוד תנועות ספקולטיביות, מנצחת. גם אם שופכים עליה הרבה מאד מים צוננים. מחקר של בנק ישראל משנת 2005 מצא כי ההשפעה של שער החליפין על ההייטק אינה גבוהה, בין היתר לאור הרווחיות הגבוהה של הענף והיכולת שלו בחלק מהמקרים לספוג חלק מאפקט שער החליפין באמצעות העלאת מחירים. לכן, הדרישה של אנשי ההייטק לעזרה מהממשלה נראית מוזרה. ראשית משום שהיא אינה לוגית – היא תביא לכל היותר פיתרון בטווח הקצר. שנית משום שהיא טומנת בחובה מוסר כפול. שער הדולר הוא הדיסרפשן של התעשייה. כדי להתמודד איתו צריך למשל להתייעל, למשל לגדר סיכונים באמצעים פיננסיים, למשל לגוון תמהיל מוצרים. בקיצור, לעשות את מה שהייטקיסטים יודעים לעשות הכי טוב, רק בלי הקטע הבכייני. מוזר היה גם לגלות את אותם קולות חרוצים הניגפים בפני יכולת גיוס העובדים של חברת אמזון בישראל. עוד דיסרפשן מסוג אחר, שבמקום להתמודד איתו באמצעות הפתרונות היצירתיים המאפיינים את החברות הישראליות, נתקל באסטרטגיית
הפחדה על גורלה של התעשייה המקומית.

 

4

רפורמת המס של טראמפ לא עונה להגדרות הנהי של הענף. כאן יש יסוד חזק לטענות. מדובר במהלך שמשנה את כללי המשחק העסקיים בעולם, מהלך שנמצא בדיוק באזור שבו ממשלה אחראית נדרשת אליו אם היא מעוניינת להגן על קטר ההיטק שלה. המהלך הזה שקול לילד שמגייס את עזרת ההורים לריב עם ילד אחר. מהרגע הזה, גם ההורה השני מחויב להתערב, כדי לשמר את היכולת התחרותית. אין שום סיבה שהמפעל הבא של אינטל יקום בישראל אם האקסל של מנכ"ל החברה בריאן קרזניץ' יראה שכדאי יותר להקים אותו באריזונה או באירלנד. וזו לא רק אינטל. וזו לא רק ישראל. אנחנו לא היחידים שחושבים על ההשלכות של המהלך הזה. גם מדינות אחרות עשויות לייצר סט פיתויים שיתמודד עם המהלך האמריקאי, ועם ההשלכות שלו על האקסלים של מנכ"לי חברות הענק.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x