שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

חוק חדלות פירעון: הנושה הקטן נשכח

הדמיון היחיד בין הגרסה המקורית של חוק חדלות פירעון למה שנותר ממנה כיום הוא השם בלבד

ענת רואה 06:4521.08.17

כמעט לכל שופט פירוקים ניתן להצמיד את נאמן הבית שלו, עו"ד שמתמנה אצלו שוב ושוב ושוב ומעורר את קנאתם של יתר העוסקים בתחום

 

בדיוק שנתיים חלפו מאז ששרת המשפטים איילת שקד הציגה את מה שהוגדר אז כ"פינוי בינוי" להליכי חדלות פירעון. מטרת הרפורמה היתה לקדם "צדק חלוקתי" ולהגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים הרגילים, שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות פירעון.

 

הנושים הקטנים נאלצים כיום להסתפק ברסיסים מהחוב הכללי, שמתחלק בין המדינה, הבנקים וגופים חזקים נוספים ובין הנאמן או המפרק שממנה בית המשפט, שיכול לגבות עד 15% מהקופה לכיסו האישי.

 

עם מה נשארנו בסוף?

 

המדינה לא באמת ויתרה על מעמד הבכורה שלה. כן הוגדר ויתור עמום של חובות כלפי רשות המסים, אך לא ברור ממנו בכמה כסף מדובר ובאיזה היקף יגדל הנתח של הנושים הרגילים. עם זאת, חובות לרשויות מקומיות ולגופים כמו ביטוח לאומי ימשיכו לזכות בקדימות ויוחזרו במלואם לפני שכל נושה אחר יקבל ולו אגורה אחת מכספו בחזרה.

 

גם הבנקים הצליחו לכופף, שוב, את המחוקק. בחוק מוצגת יצירה חדשה ומוזרה שמבחינה בין חוב מובטח לבין חוב שמקורו בשעבוד צף. הבנקים ייוותרו על רבע מהחוב שמקורו בשעבוד צף לטובת הנושים הרגילים. מעבר לכך שהערך הכלכלי של המהלך לנושים לא צפוי להיות גדול, לא ממש ברור מי יקבע מה הוא חוב שמקורו בשעבוד צף ומהו חוב מובטח. האם יהיה זה הנאמן או המפרק, שכדי להתמנות זקוק לרוב להסכמת הבנקים? מה הסיכוי שלו לקבל תמיכה מהבנקים בתיק הבא אם ייצא נגדם?

 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

 

גם סוגית המינויים נותרה ללא פתרון מסודר. כיום אמנם קיימים מאגרים מסודרים של עורכי דין ורואי חשבון שנמצאו כשירים לתיקים, שמהם יכולים לבחור השופטים. אלא שבשיטה זו עו"ד אחד יכול לקבל תיק קטן ואנונימי שבו עבודה רבה ושכר צנוע, בעוד אחר יקבל תיק ענק עם שכר של מיליוני שקלים. טכנית יש כאן שני בעלי תפקיד שקיבלו תיקים. אבל האם המצב מאוזן? בוודאי שלא.

 

כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) הקודם דוד האן רצה ליטול לעצמו כמה שיותר מסמכויות המינויים ושאף למנות את בעלי התפקיד בעצמו. המלצות המינויים הן אחת הסיבות לטינה של מפרקים רבים כלפי האן. אלא שהאן בינתיים פרש ומחליפתו, עו"ד סיגל יעקבי, מצטיירת כמי שאינה מעוניינת בסמכויות הללו ואף סבורה שאין זה נכון
שהכנ"ר ימליץ על מינויים, בשל המתח הרב שההמלצות הללו יוצרות וגם בגלל הקושי האנושי הטבעי לעמוד בלחצים של בכירי המפרקים. גם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין חושב שהכנ"ר לא צריך להתערב במינויים. סביר להניח שנושא זה ייצא מתוך הגרסה הסופית של החוק, ובצדק.

 

אבל האם מינוי שייעשה על ידי בתי המשפט יפתור את הבעיה? כמעט לכל שופט פירוקים ניתן להצמיד את נאמן הבית שלו, עורך דין שמתמנה אצלו שוב ושוב ושוב ומעורר את קנאתם של יתר העוסקים בתחום. השופטים יטענו שלגיטימי למנות את מי שהוכיח את עצמו בעבר, אבל התוצאה היא חבורה סגורה שזוכה לגיבוי מבית המשפט כמעט בכל מעשה.

 

ומה לגבי שכר הטרחה המופקע?

 

נושא שנשאר לחלוטין מחוץ לחוק הוא שכר הטרחה של הנאמנים, הכונסים והמפרקים. זו טעות. התחושה היא שיוזמי הרפורמה רצו להסיר מעליהם מלחמה אחת, כדי להקל את אישור החוק. אלא שהפחד להתעמת עם לשכת עורכי הדין והמפרקים הגדולים לא היה מוצדק. הלשכה לא תכננה לצאת לעזרת המפרקים המשתכרים מיליוני שקלים, אלא להיפך. לאור הרצון המתמשך של בכירי משרד המשפטים לחסל את שכר הטרחה המופקע בתחום, קשה להבין איך דווקא הנושא הזה נשאר בחוץ.

 

אין ספק שיש צורך בחוק חדלות פירעון אחד טוב ומסודר, במקום חקיקה מפוזרת. במובן זה החוק החדש עונה על הצרכים. אבל מי שציפה שהוא גם ייצור מהפכה אמיתית לא ימצא לכך זכר בגרסה הסופית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x