$
משפט

נזק מתגלגל

מי אמור לפצות אדם שנפגע מסיבה כלשהי, וכתוצאה מאותה פגיעה נגרם לו נזק גופני נוסף? בית המשפט קבע מספר פרמטרים לסוגייה זו

עו"ד אלי דסה 12:5002.08.17

האירוע המצער של אמיר פרישר גוטמן ז"ל מעורר שאלה מעניינת בדיני הנזיקין. האם המזיק הראשון צריך לצפות אירועים נוספים שיקרו לניזוק ונובעים (לטענת הניזוק) מהפגיעה והנכות שהסב לו אותו ניזוק. האם אדם ששבר את רגל ימין בתאונה זכאי לפיצוי בגין העומס שמוטל על רגל שמאל מאחר ורגל ימין אינה מתפקדת כשורה? האם אדם זכאי לפיצוי נוסף במקרה בו הוא מתהלך בצליעה לאחר תאונה וכעבור כשנה מועד ושובר את הרגל בגלל אותה צליעה?

 

מי אמור לפצות אדם שהגיע פצוע לבית החולים לאחר תאונת דרכים וכתוצאה מרשלנות רפואית בבית החולים כרתו לו את היד או הרגל? חברת הביטוח שביטחה את הרכב או בית החולים?

 

שאלות אלו נדונות במסגרת הדיון על ריחוק הנזק בדיני נזיקין. בפעם האחרונה שסוגיה זו הגיעה לביהמ"ש העליון סבב הנושא סביב גריגורי לנדרמן, שם, המשנה לנשיאה השופט ריבלין (כתוארו אז) קבע מספר פרמטרים (מבחני משנה) לבחינת הסוגיה.

 

לטובת העניין, נציין בקצרה את עניין לנדרמן: לנדרמן נפגע בתאונה ב-30.3.95. לאחר התאונה הראשונה נקבעה לו נכות בשיעור 19%, הוא עזב את עבודתו ועבר לעבוד כנגר במקום עבודה אחר. שכרו פחת נוכח מגבלותיו. ב-26.8.96 נפגע לנדרמן בתאונה נוספת. הוא פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי ששילם לו גמלאות בהתאם לשכרו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה השנייה. כזכור, שכרו לפני התאונה השנייה היה נמוך עקב התאונה הראשונה. לנדרמן טען כי המזיק בתאונה הראשונה צריך לשלם על הפער בין השכר שהרוויח לפני התאונה הראשונה לגמלאות המוסד לביטוח לאומי ששילמו לפי בסיס שכר נמוך יותר. בית המשפט העליון דחה את טענתו וקבע מס' מבחני עזר לבחינת הסוגיה: יש לבחון האם המתרחש "נזק שני" כלומר האם המתרחש "אירוע מובחן" נוסף שבעקבותיו בא הנזק השני. אם לא מאותר אירוע מובחן נוסף אזי יחשבו שני הנזקים כיחידת נזק אחת והמזיק יחויב בגין כל הנזק. לעומת זאת אם מתקיים אירוע מובחן כזה שמפריד בין יחידות הנזק - מדובר בסוגיית ריחוק הנזק ויש צורך לבדוק את הסוגייה לפי שלושת המבחנים כדלקמן:

 

עו"ד אלי דסה עו"ד אלי דסה

 

1. מבחן של ריחוק בזמן ובמקום של האירוע השני- ככל שהנזק השני אירע שנים רבות לאחר הנזק הראשון הנטייה תהייה לא לקשור בין האירועים ולא להטיל אחריות על המזיק בתאונה הראשונה.

 

2. מבחן ההסתברות מראש של האירוע השני- במסגרת מבחן זה נקבע כי אדם שנפגע בתאונת דרכים, מגיע לבית החולים ושם נפגע פגיעות נוספות כתוצאה מרשלנות רפואית הינו מקרה שניתן לצפות מראש ולכן חברת הביטוח שביטחה את הרכב בתאונה תשלם על הרשלנות הרפואית של בית החולים.

 

3. מבחן הישירות והתלות בין שני האירועים - כלומר האם מדובר בשני אירועים נפרדים שכל אחד עומד על רגליו לחוד, או קשורים בטבורם לאירוע הראשון. ככל שמודבר על אירע שני מובחן נוסף, יהיה קושי להטיל על המזיק הראשון לשאת בנזק שאירע במקרה השני.

 

חשוב לציין, כי שלושת המבחנים אינם מצטברים ויישומם נתון לשיקול דעתו של השופט הדן בתיק. כך למשל, אדם נפגע בתאונת דרכים ולאחריה מנסה להתאבד. השופט שדן באותו מקרה סבר כי ניסיון ההתאבדות לא היה אירוע עצמאי והוא חלק מהסיכון הצפוי מתאונת הדרכים בה נפגע. באותו מקרה בית המשפט חייב את חברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בתאונת הדרכים לשלם את מלוא הפיצוי הנובע מניסיון ההתאבדות.

 

במקרה אחר, אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו פגיעות שונות. לאחריה ניסה לבטח עצמו בביטוחי תאונות אישיות. חברות הביטוח אליהן פנה טענו כי עליו לשלם פרמיה גבוהה יותר מחמת הפגיעות שנבעו מתאונת הדרכים. התובע טען כי על חברת הביטוח שביטחה את הרכב לשאת בעלויות הפרימיות הגבוהות יותר מאחר ואלמלא התאונה לא היו מבקשים ממנו לשאת בעלות זאת. השופט קיבל את טענתו וחייב את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בעלויות הפרמיה לביטוחי תאונות אישיות.

 

עו"ד אלי דסה עוסק בתביעות נזיקין, לרבות נפגעי תאונות דרכים ורשלנות רפואית ומייצג נפגעים במימוש זכויותיהם במשרד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x