אפשר להילחם בשחיקה בעבודה

מחקרים פסיכולוגיים ראשונים על האפקטים של שחיקה בעבודה התפרסמו כבר בשנות השבעים, אולם בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בציבור ובקרב הרשויות בחשיבות ההתמודדות עם תופעת השחיקה. אמנם, תנאי העבודה ברבים מהמפעלים, עבודות השירותים והמשרדים השתפרו בצורה ניכרת ביחס למאה העשרים (במיוחד בארצות המערב), אבל ישנם גורמים אחרים שתרמו להתרחבות תופעת השחיקה.

במקצועות רבים שעות העבודה התארכו; עבודת לילה ומשמרות, שהיא מטבעה שוחקת הרבה יותר, הפכה נפוצה מאוד. יוקר המחיה מביא רבים לעבוד ביותר ממשרה אחת. המחשבים והטלפונים הסלולרים פרצו את הגבול בין עולם העבודה למשפחה ולמנוחה, ועובדים רבים נדרשים, או חשים עצמם נדרשים, להיות זמינים למעסיקיהם או לקוחותיהם מסביב לשעון. הגורמים הללו ואחרים מביאים לעלייה בשחיקה.

צילום: שאטרסטוק

שחיקה אינה "סתם" עייפות או שיעמום, אלא תופעה המסיבה סבל גדול לאדם ונזק כלכלי משמעותי לחברה. עובדים שחוקים מצויים בסיכון גבוה יותר להיפלט ממעגל העבודה עשור ואף יותר לפני גיל הפרישה; העובדים הללו גם יתקשו למצוא עבודה חדשה, הן בגלל גילם המבוגר, או בשל התשישות הנפשית ממנה הם סובלים; רמת החיים שלהם תרד, החסכונות ידללו. כל אלה מביאים לעלות של מיליארדים מידי שנה למשק כתוצאה מפליטת עובדים ממעגל העבודה לפני גיל הפרישה, פגיעות פיסיות ואובדן כושר עבודה.

דרכים מוכחות להילחם בשחיקה

החדשות הטובות המופיעות בסקרים בינלאומיים, הן שישנן דרכים מוכחות להילחם בשחיקה. הכשרות מקצועיות שמביאות לשינוי תפקיד או לקריירה שנייה, שדרוג בדרגה או הפוגה של העובד ממקום עבודתו שמובילות למוטיבציה מחודשת. מדינות רבות פועלות נגד שחיקה כבר שנים ארוכות.

בגרמניה לדוגמה, עובד מחויב לצאת להכשרה מקצועית בכל שלוש שנים. המטרה היא לגשר על פערי ידע טכנולוגיים, אך לא פחות מכך, לרענן את העובד ולהשקיע בהון האנושי, המהווה את המשאב החשוב ביותר בארגון. עובד שעבר הכשרה יהיה עובד טוב יותר, הפריון שלו יעלה והמחוייבות שלו תגדל. במקרים רבים הוא יוכל להשתדרג ולהתקדם במקום עבודתו, או להמשיך לקריירה חדשה.

ישראל עדיין לא פיתחה תוכנית לאומית להתמודדות עם שחיקה, אבל הסכם בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה הביא לכך שבשנת 2011 הוקמה קרן ראשונה מסוגה, להתמודדות עם שחיקה בעבודה. באמצעות הקרן ניתן להוציא עובדים להכשרות, בהסכמת העובדים והמעסיקים.

חלקם משודרגים עם סיום לימודיהם, או עוברים הסבה מקצועית, ומרביתם מקבלים כלים שיאפשרו להם להמשיך עוד שנים רבות במקום העבודה הנוכחי. אבל זהו רק חלק מהפתרון. ישראל צריכה לאמץ מודלים בינלאומיים ולחייב את כלל המעסיקים להוציא את עובדיהם להכשרות. עובד שפורש חמש שנים לפני גיל פנסיה עולה למשק יותר מכל הכשרה מקצועית, שלא לדבר על עשר שנים ויותר.

שוק העבודה המודרני מביא איתו פרדוקס: עליית תוחלת החיים מחייבת שנות עבודה ארוכות, אך מאידך אופי העבודה מגדיל באופן ניכר את השחיקה. כל אלה מחייבים את המדינה, המעסיקים והעובדים, לשינוי דפוסי חשיבה. מדינה שרוצה שאזרחיה לא יפלטו ממעגל העבודה, מעסיק שרוצה עובדים עם פריון גבוה ועובד שרוצה משמעות מחודשת בעבודה, חייבים להיות אקטיביים ולדאוג להכשרת העובד.

הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים, למען בעלי מקצועות שוחקים