שהאוצר לא יתערב: להשאיר לבנק ישראל את הטיפול בשקל

לא מהיום החליט משרד האוצר שחלק מהחוב של הממשלה יהיה במט"ח (בעיקר בדולר). בהתאם להחלטה זו כ-100 מיליארד שקל, שמהווים כ-13% מתוך החוב הממשלתי (כ-750 מיליארד שקל), מנוהלים במטבע חוץ.

הסיבות למדיניות זו יכולות להיות מגוונות. קודם כל, ניהול סיכונים. כפי שגופי חסכון הארוך טווח חשופים בכ-15% מהנכסים למט"ח, כך חוב הממשלה חשוף חלקית למט"ח ולא רק לשקל. כמובן, שאם השקל מתחזק האוצר מרוויח והגופים שמנהלים חסכונות מפסידים, אך הסיבות להחלטה להחזיק חשיפה למט"ח דומות. בנוסף, הסיבות להחזקת החוב במט"ח יכולות להיות אחרות כגון החזקת התחייבויות במט"ח כנגד התקבולים במט"ח של הממשלה, פעילות הממשלה בחו"ל וכו'.

מדי פעם האוצר מבצע גידור המטבע של חלק מהחוב במט"ח ע"י רכישת המכשירים הפיננסיים שונים ובכך מקטין את החשיפה של החוב לשינוי בשער החליפין של השקל. הסיבות להחלטה זו יכולות להיות שונות, אך הן בדרך כלל אמורות להיות קשורות לשיקולי ניהול החוב ותזרים המזומנים של משרד האוצר.

בימים האחרונים פורסם כי משרד האוצר החליט להגדיל את סכומי הגידור, אך הפעם באופן משמעותי ומוצהר כדי להחליש את השקל. הרצון של האוצר לסייע ליצוא הישראלי ברור, אך הכלים שהוא בחר בהם יכולים לייצר אפקט שינוי שיעלה הרבה כסף לציבור.

צריך להבין שלהתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח אין למעשה שום עלות לציבור משלמי המסים. אם בנק ישראל מפסיד כסף כתוצאה מהתערבות, ההפסדים מצטרפים להפסדים הקודמים שבנק ישראל גורר כבר עשרים שנה ונרשמים רק כפעולה רישומית במאזנו - ככה פועלים הבנקים המרכזיים בכל העולם. המטרות של בנק ישראל הן אחרות והשגת רווחים שולית מתוך סך השיקולים.

הסיפור של משרד האוצר הוא אחר - כל שקל רווח או הפסד מוטל ישירות על הציבור. לצורך ההמחשה, התחזקות השקל בשיעור של כ-8% ביחס לדולר שהייתה מתחילת השנה עשויה לחסוך לקופה הציבורית יותר ממיליארד וחצי דולר על ידי הקטנת השווי השקלי של החוב במט"ח.

מיליארד וחצי דולר חסכון זה הרבה מאוד כסף לקופת האוצר. אם משרד האוצר מגדר את החוב והשקל ממשיך להתחזק, החוב לא קטן והממשלה בסופו של דבר תצטרך להחזיר את החוב מכספי משלם המסים.

בנוסף, הקטנת השווי השקלי של החוב הדולרי, כתוצאה מייסוף השקל, מורידה את יחס חוב התוצר - דבר שיחסוך עלויות לממשלה. כמו כן, צריך לזכור, שלגידור המטבע שמבצע משרד האוצר יש עלויות שגם הן מוטלות על הציבור.

ומי אמר בכלל שההתערבות של משרד האוצר בשוק המט"ח תעזור להחליש את השקל? בנק ישראל כבר "השכיב" מיליארדי דולרים רבים למטרה זו בחודשים האחרונים ולא ממש הצליח לשנות את המגמה לאורך זמן. השינויים בשער החליפין של השקל הם לא רק תוצאה של מה שקורה בישראל. אם מחר, מסיבה כלשהי, שערו של הדולר האמריקאי בעולם יצנח, לא האוצר ולא בנק ישראל יוכלו למנוע התחזקות השקל.

ד"ר קרנית פלוג - נגידת בנק ישראל צילום: אוהד צויגנבג

כמובן, שאפשר גם לטעון שהכל יכול להיות הפוך והשקל ייחלש משמעותית. במקרה זה, פעולות הגידור של האוצר עשויות לחסוך כסף. אולם, משרד האוצר אינו מהמר בשוק המט"ח. הוא הגדיר לעצמו מדיניות מסוימת של ניהול החוב מטעמים כלכליים במטרה להשיג מטרות ארוכות הטווח ולא צריך להפוך לשחקן בשוק המט"ח מסיבות רגעיות.

אם האוצר רוצה לעזור ליצואנים ומוכן להקצות כספים לכך, יש לו אפשרויות אחרות לפעול - זירת שוק המט"ח צריכה להישאר באחראיות של בנק ישראל.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש