הארגון שמנצל את משאבי היערות תוך כדי שיקומם

השמדת יערות מלווה אותנו בערך מאז תחילת המהפכה התעשייתית במאה ה־18. כריתת יערות משמשת לייצור חומרי גלם, פינוי שטחים לחקלאות, לבניין ערים ותשתיות. מנגד, ניצב האינטרס הסביבתי כבד המשקל של שמירה על מערכת האקלים שלנו, על האוויר שאנו נושמים ועל הנופים הטבעיים.

אבל מה אם האינטרסים האלה יכולים לעבוד יחד: גם לייצר ערך כלכלי, וגם לשקם את היערות של העולם? את המשוואה הזאת, שנראית בלתי אפשרית במבט ראשון, יצא לפצח WRI (World Resources Institute), ארגון סביבתי ותיק ללא מטרות רווח, המורכב מ־450 מדענים, כלכלנים ומומחי מדיניות, ששם לו למטרה לקדם שוויון בעולם דרך ניהול מושכל יותר של משאבי טבע. פעילות הארגון נוגעת לאנרגיה נקייה, אקלים, מזון, יערות, מים וערים חכמות.

1. כדאי להשקיע בשיקום

תוצרי קרקע משוקמת מניבים רווחים

ארגון WRI מצא כי יש בעולם 20 מיליארד קמ"ר שטחי טבע הממתינים לשיקום. לטענתו, שיקום השטחים הללו עשוי להיות השקעה פיננסית לכל דבר, כגון רכישת אג"ח או מניות, כלומר מיזמי השיקום השונים מייצרים הכנסות ורווח, וכך גם יכולים לייצר תשואה למשקיעים.

תזרים ההכנסות יכול להיות פחות או יותר קבוע ומחזורי, למשל ממכירת תוצרי קרקע כמו עץ או במבוק - משאבים שניתן לייצר מהקרקע באופן תקופתי ואחראי, ללא נזקים סביבתיים ותוך כדי תרומה לשיקום הקרקע.

2. מלקקים דבש

מוצרי יער כמו גומי ודבש הניבו הכנסות

מחקר מ־2016 שבחן את התועלת הכלכלית שמשקי בית באינדונזיה מפיקים משיקום יערות, מצא כי כל משפחה נהנתה מהכנסה של 660-450 דולר בשנה רק ממכירת מוצרים הקשורים ליער, כמו גומי, דבש ורטאן. מדובר באזורים שבהם נכרתו יערות לייצור עץ או לפינוי שטח למטעי שמן דקל, ולאחר מכן שוקמו באמצעות שתילה של עצים חדשים.

שתילת העצים, מעבר להתחדשות היער, מניעה גם תהליכים של שיקום הקרקע, במיוחד אם נשתלת בקרקע צמחייה מגוונת, שמחדשת את המערכת האקולוגית של היער.

עצים כרותים ביער גשם בברזיל צילום: בלומברג

3. הנדל"ן מתייקר

ערך בתים סמוך לאזורי השיקום עולה

אבל לא רק בעולם השלישי קיימות הזדמנויות של שיקום אדמה. מחקר שנערך בצפון קרוליינה הראה כי שיקום אדמות ביצה הביא לעלייה במחירי הנדל"ן באזורים הסמוכים לשיקום.

ערך הבתים סמוך לאזורים ששוקמו עלה בכ־3,100 דולר בממוצע לכל בית. אז נכון, מדובר בכסף לא כל כך גדול, בטח לא בארצות הברית, אך יש כאן ניצנים של מודל עסקי, שבארגון כעת מנסים לשכלל לסדר גודל של מדינה, גיוס ההון הפרטי לשיקומי קרקע ברחבי העולם, משימה שעד כה בוצעה על ידי מדינות בלבד.

4. אקטיבי או פסיבי?

קיימים שני סוגים של שיקום קרקע

ארגון WRI מציע שני סוגים עיקריים של שיקום קרקע: שיקום פסיבי, במסגרתו פשוט עוזבים את הקרקע בשקט ונותנים לה לשקם את עצמה לבד; ושיקום אקטיבי, שהוא מסובך יותר, ובמסגרתו יש לשתול עצים וצמחייה חדשה שתתמוך בשינוי.

השיקום, אם כן, צריך להתאים לסביבה הטבעית ולא לנסות לשנות אותה. עד כה הון פרטי כמעט ולא היה מעורב בפעילות כזו.

כעת מקווים בארגון לייצר מודלים ברורים של השקעה, כדי להגביר את קצב שיקום הקרקעות בעולם.