$
משפט

שטח ענק הופקע לטובת מתקן צבאי, הבעלים יפוצו ב-8.5 מיליון שקל

שטח של כ-500 דונם בצפון הופקע ב-1971 לצרכי משרד הביטחון. באחרונה אמד בית המשפט המחוזי את שווי הפיצוי בהתאם להפסד דמי השימוש שבעלת השטח הייתה צפויה לקבל אלמלא ההפקעה

עו"ד ענת לוי 15:4524.05.17

ב-1971 הפקיע משרד האוצר שטח חקלאי של כ-500 דונם בגליל התחתון שהיה בבעלות פרטית. השטח הופקע ל-98 שנה צורך הקמת מתקן צבאי של משרד הביטחון. ב-1995 השטח נרכש על ידי חברה בשם "אבני דרך". בהסכם הרכישה הועברה לחברה גם הזכות לקבל פיצוי בגין ההפקעה, שטרם שולם לבעלים המקורי. ב-2009 הגישה החברה תביעה נגד שר האוצר ומשרד הביטחון בדרישה לקבל את הפיצוי. הצדדים הגישו חוות דעת שונות שהתמקדו בשאלה איך צריך להתבצע החישוב. במקביל, הוגשה חוות דעת מטעם מומחה שמינה בית המשפט שהעריך את הפיצוי ב-23 מיליון שקל.

 

אך ב-2012 בית המשפט המחוזי בנצרת העדיף את חוות הדעת מטעם הנתבעים שאמדה את הפיצוי בכ-2.8 מיליון שקל בלבד.

 

החברה ערערה על הפסיקה לבית המשפט העליון והוא החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לאחר שקבע כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הייתה חסרה. שופטי העליון הבהירו שהיה על המומחה לבחון שתי חלופות: האחת, אומדן "הוני" שקובע את הפיצוי בהתאם לשווי הקרקע והשנייה אומדן "הפסד ממשי" שקובע את הפיצוי בהתאם להפסד שנגרם לבעלים בפועל, כתוצאה מאי היכולת להשתמש בשטח. על פי החוק, לאחר בחינת החלופות היה על המומחה לבחור בפיצוי הנמוך יותר.

 

בהליך המשלים במחוזי המומחה הגיש חוות דעת משלימה אך גם זו לא הציגה חלופה של חישוב לפי ההפסד הממשי, ולמעשה הייתה זהה למקורית. המומחה הסביר שקיים מחסור משמעותי בנתונים רלוונטיים שיכולים לשמש בסיס לחישוב ההפסד הממשי.

  צילום: שאטרסטוק

 

התובעת תמכה בחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט. הנתבעים והמומחה מטעמם, לעומת זאת, טענו שכן ניתן היה לקבל נתונים לגבי דמי החכירה הצפויים בשטח מדי שנה אלמלא ההפקעה ומהבחינה הזו חוות הדעת של מומחה בית המשפט נותרה חסרה.

 

זנח את החלופה מראש

 

השופט יונתן אברהם מבית המשפט המחוזי בנצרת מתח ביקורת על המומחה מטעם בית המשפט. השופט כתב שנימוקי המומחה שלפיהם לא ניתן למצוא תשתית השוואתית של דמי שכירות לשטח אינם משכנעים ואילו רצה הוא יכול היה לערוך שומה המבוססת על השוואת דמי שכירות בקרקע חקלאית דומה. לדבריו, הרושם המתקבל הוא שהמומחה זנח חלופה זו מראש. בנסיבות אלה בחר השופט (בפעם השנייה) שלא להסתמך על חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט.

 

מאחר שבפסק הדין הראשון קבע השופט שהתובעת ויתרה על חוות הדעת מטעמה, הוא נותר עם חוות דעת הנתבעים בלבד. עם זאת, לנוכח הראיות שהוצגו בדיון המשלים בעניין דמי השימוש בקרקעות חקלאיות דומות מצא השופט לנכון לשנות את פסק דינו הראשון באופן ששיעור הפיצוי יהיה גבוה פי שלוש מקביעתו של מומחה הנתבעים.

 

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לפצות את התובעת בכ-8.5 מיליון שקל עבור התקופה שקדמה להגשת התביעה. הוראות נוספות נקבעו ביחס לפיצוי העתידי.

הנתבעות חויבו בנוסף בשכ"ט עו"ד והוצאות גדולות במיוחד של 350,000 שקל.

 

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

* עו"ד ענת לוי עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x