שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

פרטיותו של החייב גברה על הצורך לחקור את הדוא"ל שלו

ביהמ"ש העליון קבע כי לא ניתן להורות לספק שירותי דוא"ל לתת לכונס או לנאמן גישה חופשית לתיבת דוא"ל של חייב. השופט סולברג: גם חייבים זכאים למרחב אישי

עו"ד עזרא גולדמן 08:3930.04.17

ביהמ"ש העליון קבע כי לא ניתן להורות לספק שירותי דוא"ל לתת לכונס או לנאמן גישה חופשית לתיבת דוא"ל של חייב. השופט סולברג: גם חייבים זכאים למרחב אישי

 

פקודת פשיטת רגל מסדירה את היכולת של כונס הנכסים או מעורבים אחרים לערוך חקירות לצורך בירור מצבו הכספי של חייב בשלבי ההליך. סעיפים מסוימים מעניקים סמכות חקירה כללית, וישנם גם סעיפים קונקרטיים, דוגמת סעיף 58 העוסק בדברי דואר, וקובע כי ביהמ"ש רשאי להורות שכל דבר דואר ממוען לחייב יימסר לגורם אחר כגון כונס או נאמן וכיוצא באלה.

 

לאחרונה עלתה שאלה בנוגע למהותו של דואר אלקטרוני, במסגרת בקשתו של מנהל מיוחד לקבל גישה לדוא"ל של חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל. לאחר שערך חקירות שונות, המנהל המיוחד חשד שתיבת הדוא"ל של החייב משמשת אותו לניהול עסקיו ולהעלמת הכנסות.

 

בשל כך המנהל המיוחד הגיש בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בקשה להורות לחברת 012 סמייל, המספקת של שירות הדוא"ל, לתת לו גישה לדוא"ל של החייב.

 

לפני כחצי שנה ביהמ"ש המחוזי דחה את הבקשה, וזאת על בסיס סעיף 58 והקביעה שבקשת המנהל לא עמדה בתנאים שנקבעו בסעיף, למשל העובדה שהצו המבוקש לא הוגבל בזמן והמנהל המיוחד לא מונה לנאמן.

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

על החלטה זו הגיש המנהל המיוחד בקשת רשות ערעור בביהמ"ש העליון. טענתו המרכזית – עמדה שבה החזיק גם הכונס הרשמי – הייתה כי אין לראות בדוא"ל רק תחליף מודרני לתיבת דואר פיזית, אלא היא מששמת גם לאחסון מידע תכתובות ומסמכים ולרק רק דואר קלאסי.

 

משכך, לשיטתו, יש לראות זאת כבקשה רגילה לקבלת פרטים ומסמכים מצד שלישי הקשור לחייב, ולא בבקשה שיש לבחון לפי סעיף 58.

 

החייב טען כי בצדק ביהמ"ש המחוזי בחן את הבקשה לפי סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל. בנוסף, לגישתו, אין לאפשר פגיעה כה חריפה בפרטיותו, מאחר שאת הסעיף יש לפרש ברוח חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, המעגן את הזכות לפרטיות כזכות יסוד.

 

סולברג: "תיבת דוא"ל היא למעשה 'ארכיון וירטואלי'"

 

השופט נועם סולברג הגיע לאותה תוצאה של פסיקת המחוזי, אולם נימוקיו היו שונים בתכלית. בדומה למבקש, השופט גרס שסעיף 58 אינו רלוונטי לבקשה, שכן תיבת דוא"ל אינה רק בסיס לקליטה ושיגור של דברי דואר, אלא היא למעשה "ארכיון וירטואלי" של מסמכים, ולכן יש לבחון את הבקשה בהתאם לסמכויות החקירה הכלליות.

 

השופט הבהיר שההקבלה לסעיף 58 הייתה במקומה אילו היה מדובר בבקשה ל'יירוט' דוא"ל נכנס עתידי, שהרי אז הדבר היה דומה לתיבת דואר.

 

אלא שהשופט קבע כי גם לפי סמכויות החקירה הכלליות של הכונס, אין לקבל את הבקשה. השופט הבהיר כי תיבת דוא"ל אינה רק ארכיון מסמכים, שכן בימינו היא נושאת בחובה מאגר עצום של מידע פרטי ורגיש.

 

"גם אדם שנקלע לחובות ומצוי בפשיטת רגל, זכאי למרחב אישי מסוים שאין לאיש זולתו רשות לחדור אליו", כתב.

 

נימוק נוסף היה העובדה שחברת 012 לא צורפה כמשיבה לבקשה, ושיש יסוד סביר להניח שהייתה מתנגדת לה, בשל האינטרס העסקי לשמור על פרטיות הלקוחות, והחשש מפני תביעות.

 

לפיכך, בסיכומו של דבר השופט סולברג דחה את הערעור וקבע כי לא ניתן להורות לספק שירותי דוא"ל לתת לכונס או לנאמן גישה חופשית לתיבת דוא"ל של חייב. בכל הקשור לצו שיורה על העברת תכתובות ספציפיות המצויות בתיבת דוא"ל של חייב, השאלה נותרה ללא הכרעה, בהיעדר עמדתו של ספק שירותי הדוא"ל.

 

לפסק הדין

 

• שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין

עו"ד עזרא גולדמן עוסק בפשיטת רגל

 

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x