שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

המוכר התעקש להתערב בשומת היטל ההשבחה – וזכה בגדול

השמאית המכרעת אמנם הפחיתה ביותר מ-2 מיליון שקל את ההיטל המקורי שהטילה הוועדה המקומית פ"ת, אך המוכר טען כי טעתה בחישוביה. לפני כשבועיים בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד קבע שהוא צודק

עו"ד יעקב זליגמן 16:0105.04.17

בעל המבנה שבאזור התעשייה בפתח תקווה נדרש לשלם היטל השבחה של יותר מ-2.5 מיליון שקל במסגרת עסקת מכר. מאחר שהוא התנגד לשומה, הועבר העניין לשמאית מכריעה שקיבלה חלק מהטענות שהעלה והפחיתה את ההיטל ביותר מ-2 מיליון שקל, כך שלפי שיטתה, עליו לשלם רק כחצי מיליון שקל. 

 

הבעלים לעומת זאת סבר כי האופן שבו ערכה השמאית המכרעת את החישוב היה שגוי וההיטל צריך להיות קטן יותר. לאחר שערר שהגיש על השומה נדחה בידי ועדת הערר, הוא פנה לעזרת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד.

 

בערעורו שטח הבעלים את תפיסתו לגבי חישוב ההיטל הנכון וציין כי קבלת החישוב המוטעה של השמאית המכרעת תגרום לו עוול. לטענתו, השמאית העריכה את שווי הנכס כולו בחסר מה שהביא לחישוב גבוה של ההיטל. המערער התייחס בעיקר לכך שהשמאית חישבה את שווי השכירות על המבנה למשך 23 שנים – שנקבעו כ"אורך חייו הכלכליים" – אבל השמיטה את שווי הקרקע עצמה לאחר מכן, שלטענתו עומד בעינו עדיין, כיוון שלקרקע, בניגוד למבנה, אין אורך חיים כלכלי מוגבל. המערער תמך את טענתו בתקן החשבונאות הבינלאומי 16 (IAS 16).

אזור התעשייה קרית אריה בפ"ת אזור התעשייה קרית אריה בפ"ת צילום: גלעד קוולרציק

 

לעומתו טענה הוועדה המקומית כי הערעור "עוסק בלב ליבו של שיקול הדעת השמאי" ואין להתערב בו, בפרט כשוועדת הערר בדקה ומצאה כי לא נפל טעות בחישובי השמאית. שתי גישות השומה שהשמאית השתמשה (גישת העלויות וגישת היוון ההכנסות) הן גישות מקובלות שניתן לשלב ביניהן.

 

"לאחר תום חיי המבנה"

 

פסק הדין של השופטת זהבה בוסתן ניתן לפני כשבועיים והיה קצר ותמציתי. השופטת החליטה לקבל את גישת המערער ולהתערב, באופן די חריג יש לציין, בהערכה המקצועית של השמאית.

 

השופטת ציטטה חלקים מהחלטתה של ועדת הערר, שגם היא קבעה שהשמאית לא הביאה בחשבון את שווי הקרקע "לאחר תום חיי המבנה". בנוסף, השופטת ציינה שכעקרון אין בעיה לשלב בין שתי גישות שמאיות, אולם מאחר שעל כל גישה התבססה השמאית באופן חלקי, היה עליה להסביר את עצמה. ייתכן שלפי אחת השיטות אין ערך לקרקע ללא מבנה, אך זו רק אחת האפשרויות ולכן היא "טעונה הבהרה".

 

בנסיבות אלה, השופטת קבעה כי על השמאית לתקן את שומתה ולהתייחס לשווי הקרקע לאחר תום תקופת השימוש בנכס. הוועדה המקומית חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ המערערים: עו"ד עופר טויסטר, עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל

• ב"כ המשיבה: עו"ד יעקב ברכה

 

* עו"ד יעקב זליגמן ממשרד דן בר-אל ושות' עוסק בתחום המסים

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x