$
דעות

דעה

הפלונטר בשוק הנדל"ן - בממשלה שכחו מי השריף האמיתי

תמ"א 38, הסכמי גג, מחיר למשתכן - התוכניות של השלטון המרכזי לא תמיד משרתות את הצרכים האמיתיים בשלטון המקומי. כדי לפתור את משבר הדיור - השיח בין הממשלה לראשי הערים חייב להתייעל

עמיר שאלתיאל 17:3620.03.17

הממשלה שוכחת בכל פעם לתאם בין האינטרסים של השלטון המרכזי למקומי, וראשי הערים לא מרגישים מחויבים למדיניות הממשלתית. מי שמשלם את המחיר הם רוכשי הדירות.

 

הסימביוזה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי קריטית בשיטת המשטר הנהוגה בישראל. שני גופי השלטון הללו אמורים לעבוד יחד באופן מושלם כמו גלגלי שיניים שמתחברים אחד עם השני במטרה להניע את המכונה הכבדה הזו שנקראת המשק הישראלי. לכל גלגל שיניים יש משמעות קריטית, ואם באחד מהם נשברת שן, שאר הגלגלים הופכים לחסרי משמעות והתפוקה שלהם מתבטלת.

 

בענף הנדל"ן, הקשר בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי הוא אפילו הדוק יותר. הוא בא לידי ביטוי בקשרי הגומלין בין ועדות תכנון, בשיווקי קרקעות מדינה בשטחי הרשות המקומית, תוכניות מתאר עירוניות שמאושרות על ידי השלטון המרכזי, פרויקטי תשתית גדולים, תקציבים ועוד. אלא שמאז ומתמיד מתנהלת תחרות הורדת ידיים בין שני גופי השלטון, כאשר כל גוף מנסה להוכיח את היכולת שלו לשלוט ולהשפיע על הנעשה בפועל.

 

תמ"א 38 היא אחת מהתוכניות שיוצרות את מירב החיכוכים כיום בקשר שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. השלטון המרכזי רואה בתוכנית הזו כפתרון משמעותי להגדלת היצע הדירות במרכזי הערים, כמו גם האפשרות לספק הגנה לתושבים מפני רעידות אדמה, וזאת מבלי להכניס את היד לקופה הציבורית. מנגד, השלטון המקומי רואה בתוכנית הזו דווקא כגורם שלילי - תוכנית שמעשירה את התושבים על חשבון הקופה העירונית. מצד אחד, התושבים זוכים להקלות משמעותיות כמו אי תשלום דמי השבחה, ומצד שני העירייה מחויבת להגדיל את היקף ההשקעות בתשתיות כדי לספק את הצרכים של האוכלוסייה החדשה שמתווספת למרכז העירוני פקוק והצפוף.

מימין: ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי ושר האוצר משה כחלון. דברו עם "השריפים" מימין: ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי ושר האוצר משה כחלון. דברו עם "השריפים" צילום: אלעד גרשגורן

 

בהחלטה האחרונה של המועצה הארצית לתכנון, שבה נקבעה מדיניות זכויות בנייה בפרויקטים של תמ"א 38, השלטון המרכזי "פתר" את אופן חישוב הזכויות ובמקביל מנע את דרישת השלטון המקומי לקבל דמי השבחה בפרויקטים אלו, למרות שהם נועדו, לטענתם, לכסות על ההשקעות הנוספות הכרוכות בהוספת זכויות בנייה. אלא שבשלטון המרכזי שכחו משהו מאוד חשוב - לדבר עם השריף של העיר. הם שכחו שבסופו של דבר גם לו יש גלגל שיניים באותה מכונה משומנת וצריך לוודא שהוא מסונכרן ופועל ליישום אותה מטרה. השר משה כחלון וראש מטה הדיור אביגדור יצחקי יכולים לקבוע כללים ומדיניות חדשות לבקרים, אבל בסופו של יום אם ראש העיר ואנשיו ברשות המקומית לא בעלי אותו אינטרס, המכונה הזו לא תשנע שום דבר.

 

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראשי ערים נוספות פועלים כיום בדרכים עקיפות כדי לקבל דמי השבחה מפרויקטים של תמ"א 38.הצורך הזה הוא הוכחה נוספת לכך שהממשלה לא יורדת לפרטי פרטים בתוכניות שלה. הירידה לפרטים וחוסר ההתאמה בין רצונות השלטון המרכזי לצרכים של השלטון המקומי באים לידי ביטוי גם בהסכמי הגג שנחתמו או בפרויקטי מחיר למשתכן. בכולם ניתן להבחין כי הסימפטום זהה - הבטחות של השלטון המרכזי נעצרות לבסוף על ידי השלטון המקומי. בכרמי גת הבנייה תקועה בגלל ויכוח על תקצוב מחלף, בפרויקט מחיר למשתכן בעפולה מתעכבת הבנייה במשך חמישה חודשים בגלל בעיית מחשוב, ובכלל - רק שיעור הפרויקטים שקיבלו עד עתה היתר בנייה מאכזב מאוד עבור תוכנית הדגל של השלטון המרכזי.

 

בשורה התחתונה, ראשי הערים לא רוקדים בהתאם לצלילי החליל של השלטון המרכזי, וטוב יעשו כחלון ויצחקי אם יעצרו לרגע, יעשו סדר בבלגן ויתחילו לדבר עם "השריפים". כל עוד גלגלי השיניים של ראשי הערים ינועו בכיוון ההפוך, אנחנו נראה כיצד המכונה הזו תקועה ועומדת במקום.

 

עמיר שאלתיאל הוא יו"ר ומייסד קבוצת אלדר

בטל שלח
    לכל התגובות
    x