שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

נתניהו משתלט על התקשורת ב־65 עמודים

המשנה ליועמ"ש מתנגד לתזכיר החוק שבלבו עומדת הקמת מועצה חדשה שתפקח על כל השידורים בישראל. שר התקשורת ישלוט בהרכב המועצה המפקחת ודרכה בתכנים המשודרים

עמרי מילמן 06:5012.03.17

טיוטת תזכיר החוק לאיחוד הרגולטורים שמקדם משרד התקשורת, ממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית והתקשורתית. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, יחד עם גורמים נוספים במשרד המשפטים הביעו מספר הסתייגויות מהמהלך, בעיקר בגלל כוונתו לבטל ולהכפיף רשויות סטטוטוריות שפועלות מתוקף חוק כעצמאיות, לגוף הנשלט לחלוטין על ידי משרד התקשורת.

הצעת החוק המקורית, שזכתה לכינוי ברית המועצות, כבר אושרה בממשלה והיא נמצאת בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת כבר תקופה ארוכה. למעשה ההצעה אושרה עוד בזמן כהונת הממשלה הקודמת והוועדה דנה בסעיפי הצעת החוק מפברואר 2014. אך הטיוטה שהודלפה בשבוע שעבר שונה לחלוטין מההצעה המקורית, ובאופן אירוני, ראויה אף יותר לשם ברית המועצות.

 

בשונה מההצעה המקורית, שאיחדה בין מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין והקימה במקומן רשות עצמאית חדשה, כעת מדובר בהקמת רשות חדשה שתהיה כפופה למשרד התקשורת ושתכפיף אליה גם את שתי הרשויות הקודמות, גם את תאגיד השידור הציבורי החדש וגם את גל"צ.

 

טיוטת תזכיר החוק מתמקדת בשני נושאים: הקמת מועצה מאוחדת חדשה עם סמכויות מורחבות וקיצוץ הסמכויות של מועצת תאגיד השידור. המועצה החדשה תיקח למעשה את כל הסמכויות החשובות ממועצת התאגיד - אישור התוכן שישודר, לוח השידורים והפיקוח הכולל על השידורים.

 

בטיוטת תזכיר החוק אפילו לא מנסים להסתיר את השליטה שדורשת המערכת הפוליטית בכל הנוגע לזהותו של יו"ר מועצה החדשה - זה ימונה ישירות על ידי שר התקשורת לתקופה של שלוש שנים במקום שש שנים בהצעת החוק המקורית. שר התקשורת יהיה רשאי להאריך את כהונת היו"ר בשלוש שנים נוספות. חברי הוועדה ימונו לתקופה של ארבע שנים. בנוסף נקבע כי כדי להוסיף ערוצי טלוויזיה או תחנות רדיו תהיה חייבת המועצה את אישור שר התקשורת.

 

 

 

טיוטת תזכיר החוק החדש קובעת גם כי יש לפטר את מועצת התאגיד השידור הנוכחית והמנכ"ל אלדד קובלנץ תוך חצי שנה ולהחליפם בצוות חדש. גם תפקידה של מועצת התאגיד ישתנה לפי התזכיר - סמכויות הפיקוח והמדיניות יעברו למועצה המאוחדת ומועצת התאגיד תעסוק בעיקר בניהולו השותף. עוד מוצע כי יו"ר מועצת התאגיד, שיהיה גם מנכ"ל התאגיד, ימונה ישירות על ידי שר התקשורת ולא על ידי ועדת איתור בראשת שופט בדימוס. יתר חברי המועצה ימונו על ידי ועדת איתור רגילה שתבחר על ידי שר התקשורת. בנוסף שניים מחברי מהמועצה יוחלפו בנציג של שר התקשורת ונציג של שר האוצר. כדי להקל על מינוי מקרובים מצמצמים בטיוטה את האיסור למנות אדם שהיה מעורב בפעילות פוליטית במשך חמש שנים מתום הפעילות לשלוש שנים בלבד.

 

במידה ותקודם הטיוטה, מדובר למעשה בסופה של יוזמת שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן להקמת גוף שידור ציבורי בלתי תלוי.

 

ערוץ אדלסון

 

מלבד הסעיפים שקובעים כי תקום מועצה חדשה שתשלט לחלוטין על ידי שר התקשורת ותפקח בצורה מלאה על הנעשה בתאגיד השידור הציבורי וגל"צ, החוק החדש כולל עוד סעיפים שנועדו להכשיר את הקרקע לעולם התקשורת כמו שראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לראות אותו בעתיד. לפי החוק הקיים, כדי שגוף שידור יוכל לגשת למכרז לרישיון לשידורי טלוויזיה, נדרש כי השליטה בו - 51% מהמניות ושליטה בו באופן מהותי יהיו בידיים של אזרחים ישראלים או תושבי ישראל. לאור התרעומת שעלתה בעבר מצידו של נתניהו בכל הנוגע לאפשרות של מימון זר לגופים פעילים פוליטית בארץ, ניתן היה לצפות שירצה לשמור על החוק הקובע כי למי שאין באמת קשר לישראל לא יכולה להיות שליטה על ערוצי טלוויזיה בארץ.

 

אלא שהחוק החדש מבטל את התפיסה הזו וקובע כי במקום שליטה ישראלית ניתן להסתפק בהחזקה של 5% מגוף התקשורת על ידי ישראלים. אפשר אולי לקרוא לסעיף הזה סעיף אדלסון, שיאפשר לידידו הקרוב של נתניהו, שלדון אדלסון להקים בעתיד בארץ ערוץ מסחרי שיבסס את השליטה שלו בשוק התקשורת הישראלי, מבלי שיש לו מחויבות כלפי המדינה.

 

אם זה לא מספיק, תזכיר החוק משנה את החוק הקיים שקובע כי אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, לפי החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, לא יכול לבקש רישיון שידורי טלוויזיה, וקובע כי אדם לא יוכל לבקש רישיון שידור אם ביצע עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי להשתתף במכרז. במשפט אחד גם לא מחייבים את מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה וגם מעמעמים לחלוטין את חומרת העבירה המונעת מאדם לגשת למכרז. כך שלא רק שזה בסדר שאדם זר ישלוט בשידורים הישראלים, מבחינת נתניהו הוא גם יכול להיות עבריין.

 

מבחינת נתניהו טיוטת תזכיר החוק היא בעצם מסמך שלם של ניגוד עניינים. רק ביוני שעבר קבע היועץ המשפטי לממשלה כי נתניהו לא יוכל לעסוק בענייניו של חברו, שאול אלוביץ' הבעלים של בזק שמחזיקה בחברת הלוויין yes. כך שלמעשה לנתניהו אסור לעסוק בענייני מועצת הכבלים והלוויין. בנוסף במהלך החקירות האחרונות בענייני טובות ההנאה שקיבלו לכאורה נתניהו ורעייתו בהם נחקר החשד כי ארנון מילצ'ן סיפק לנתניהו ואשתו סיגרים ושמפניה בשווי מאות אלפי שקלים, הדגיש נתניהו, לפי פרסומים כי הוא חבר קרוב של ארנון מילצ'ן. מילצ'ן מחזיק במניות של ערוץ 10 כיום, כך שאם השניים באמת חברים קרובים כפי שטוען נתניהו, הוא גם אינו יכול לעסוק ברשות השנייה. למעשה נתניהו כשר תקשורת יכול לעסוק רק בתאגיד השידור הציבורי. אולם תזכיר החוק לא מתקן רק את חוק התאגיד, אלא נוגע בכל אסדרת שוק השידורים.

 

פגיעה בערוצים המסחריים

 

טיוטת תזכיר החוק מתייחסת גם להמלצות של ועדת פילבר שעסקה בערוצים המסחריים ובטלוויזיה הרב־ערוצית. ההמלצות קובעות בין היתר הקלות לגורמים חדשים שרוצים לקבל רישיון לערוץ מסחרי. מעבר לרצון של נתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר להחליש את כוחם של ערוצים 2 ו־10, אחת ההסברים לכך שהחליטו במשרד התקשורת להכניס את המלצות פילבר לחקיקה הזו, היא כדי להצדיק מדוע צריך להעלות את חקיקת ברית המועצות מחדש לאישור הממשלה. כך ניתן לטעון יותר בקלות כי מדובר בחוק חדש שצריך להעביר מהתחלה ולא בשינויים בהם ניתן לדון בוועדת הכלכלה.

 

אולם כאן עולה שאלת לוח הזמנים. ישיבת הממשלה הבאה תתקיים רק ביום חמישי הקרוב, בגלל ביקורו של נתניהו ברוסיה. ובכל מקרה הממשלה עוד לא ערוכה להצביע על החוק וכנראה לא תהיה מוכנה לכך גם ביום חמישי. תזכיר חוק נהוג בדרך כלל להפיץ בין הגופים הרלבנטיים על מנת שיגיבו ויציעו שינויים שונים בתחומם. אולם זה לא קרה, לפחות לא באופן רשמי עד היום לפחות. טיוטת תזכיר החוק החלה להסתובב בין גורמי ממשלה שונים, אולם מאחר ונכתבה במחשכים, מבלי לשתף את כל הגורמים, לפחות עד עכשיו אלו לא הגיבו לה באופן רשמי. מעבר לכך, נהוג להפיץ תזכיר חוק מוכן להערות הציבור לתקופה של כשלושה שבועות. היועץ המשפטי לממשלה יכול לאשר חריגות בהקשר זה, אבל הוא צריך להצדיק את זה. מצופה מהיועץ המשפטי לממשלה להתנגד להעלאת תזכיר מורכב כל כך לאישור הממשלה כל כך מהר, אם מנהל תקין חשוב לו.

 

בכל מקרה המושב הנוכחי של הכנסת מסתיים ב־23 לחודש. בין אם תזכיר החוק יאושר בממשלה ובין אם לא, הסיכוי שיעבור בכנסת תוך שבוע לא סביר. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ולו כדי לשמור על כבודו העצמי, אמור להתנגד לדבר כזה. מושב הכנסת הבא ייפתח רק בחודש מאי. מאחר והתאגיד אמור לקום בסוף אפריל, ישנן שתי אפשרויות - או שנתניהו ינסה לדחות את הקמת התאגיד, מה שצפוי לזכות להתנגדות של שר האוצר משה כחלון שהכריז בעבר כי התאגיד יקום בתאריך שנקבע, או שהתאגיד יקום במתכונתו הנוכחית והשינויים ייעשו לאחר מכן.

 

האתגר הפוליטי

 

בפני נתניהו יכולים לעמוד שני מכשולים פוליטיים. הראשון הוא כמובן כחלון, שסביר שיתנגד לדחייה נוספת, אך כלל לא בטוח שיתנגד מהותית לחקיקה. כחלון כבר אותת כי הוא מתמקד בסוגיה הכלכלית - עלות דחיית תחילת הפעלתו של התאגיד שעלתה עד כה כ־150 מיליון שקל, ולא המהותית. מבחינת כחלון, עצם הקמת תאגיד השידור החדש בזמן היא הישג, אולם במתכונת המסתמנת זה עלול להיות הישג כלפי חוץ בלבד. אמנם כחלון אמר בעבר כי שידור ציבורי עצמאי הוא דבר חשוב, אך ייתכן שעצמאות היא בעיני המתבונן. כחלון יידרש להחליט האם הוא נעמד בחזית מול נתניהו שמנסה לבסס את שליטתו בתקשורת בצורה חסרת תקדים, או ממשיך להתמקד בסוגיות שלכאורה לשמן נבחר - מחירי הדיור ויוקר המחייה.

 

גורם פוליטי נוסף שיכול, אולי יוכל לעצור את נתניהו הוא שרת המשפטים איילת שקד. במשרד המשפטים לא מרגישים בנוח עם הטיוטה הנוכחית של תזכיר החוק ובבית היהודי כבר רמזו לנתניהו שלא יעשו לו חיים קלים אם לא יקדם יישוב מחדש של מפוני עמונה. שקד, שלא ידועה כמי שמנסה להתחבב על נתניהו, לא בהכרח תעמוד לצידם של המשפטנים במשרדה. לא פעם קיבלה החלטות בניגוד לעמדת משרדה, כדי לקדם אינטרסים פוליטיים של קהל מצבעיה. דוגמה לכך היא חקיקת האפליה המתקנת לחרדים ולעולים, לה התנגדו נחרצות במשרד המשפטים, רק כדי שהחרדים יתמכו בחוק ההסדרה.

 

במידה שהחוק יאושר על ידי הממשלה, סביר להניח כי הדיון בו לא ייעשה במסגרת ועדת הכלכלה. נתניהו צפוי לעשות הכל כדי להקים ועדה חדשה, זמנית שתעסוק באישור החוק, מתוך ידיעה שיו"ר הוועדה איתן כבל לא ייתן לו לעבור בקלות. גורמים שונים פנו כבר לכבל עם האפשרות לקדם פיקוח על התאגיד החדש שדומה לזה שיש היום על הערוצים המסחריים, לכך הביע נכונות, אולם ההצעה החדשה הלכה מספר צעדים רחוק מידי מבחינתו. הקמת ועדה זמנית לאישור חוק, היא זילות של הכנסת כמוסד, שכן אם לכל חוק יקימו ועדה לנוחיותו של השר, אין באמת משמעות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה.

 

אתמול ממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי העלה פוסט בו כתב "תאגיד תקשורת ציבורי שממומן במאות מיליוני שקלים מקופת הציבור חייב להיות מפוקח על ידי הציבור באמצעות נבחרי הציבור. כך הדבר בכל העולם, כך המצב גם בישראל מיום שהרשות השניה מפקחת על ערוץ 2 וערוץ 10 ותחנות הרדיו. הממשלה, שממנה את מפכ"ל המשטרה ואת ראש השב"כ ואת רמטכ"ל צה"ל ואת ראש המוסד, ואשר מיוצגת בועדה הבוחרת שופטים, לא מבצעת 'השתלטות פוליטית' על זרועות הביטחון, המשפט ואכיפת החוק. היא פשוט ממלאת את תפקידה של הנהגה נבחרת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x