$
משפט

בגלל בירוקרטיה מיותרת: רמ"י ומשרד השיכון יפצו חברת נדל"ן בכ-5 מיליון שקל

ביהמ"ש המחוזי מתח באחרונה ביקורת נוקבת על רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון שפעלו לדבריו ב"שרירותיות ובאזלת יד" בהתנהלות מול חברת בנייה שרק ביקשה את אישורם לשתף פעולה עם חברת בנייה אחרת

עו"ד פינחס קובן 12:0227.02.17

ב-2011 זכתה חברת הבנייה אלמוג במכרז משותף שפרסמו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי והשיכון לבניית 94 יחידות דיור בקריית מוצקין.

 

בחוזים עליהם חתמה אלמוג מול הרשויות נקבע שהיא תשלם 85% מהתמורה עם הזכייה במכרז ואת היתרה (כ-2.6 מיליון שקל) תפקיד בידי רמ"י בצורת ערבות בנקאית. עוד נקבע שכתמריץ לזירוז הבנייה, הערבות הבנקאית תוחזר לה אם הבנייה תסתיים בתוך 30 חודשים.

 

כדי לקדם את הפרויקט נזקקה אלמוג למימון והחליטה לצרף כשותפה את חברת הבנייה "יוסי אברהמי". החברות חתמו על הסכם עקרונות ופנו לרמ"י ומשרד השיכון בבקשה להסב חצי מהזכויות וההתחייבויות של אלמוג לאברהמי.

 

 

הבקשה נתקלה בהתנגדות ורק ביוני 2013, לאחר מספר הליכים משפטיים, הסכימו משרד השיכון ורמ"י להסבת הזכויות. למרות זאת, ההסבה בוצעה על ידם בפועל רק שנתיים מאוחר יותר. בין לבין הסכים משרד השיכון לבקשתה של אלמוג לדחיית המועד ליציקת היסודות. למרות זאת, רמ"י חילטה את הערבות הבנקאית שהופקדה בידה במועד המקורי שנקבע בהסכם.

השופט אלכס קיסרי השופט אלכס קיסרי צילום: אתר בתי המשפט

 

בתביעה שהגישו החברות הן ביקשו שהערבות הבנקאית תוחזר להן ושרמ"י ומשרד השיכון יפצו אותן על הנזקים שנגרמו להן בעקבות הסחבת בטיפול הסבת הזכויות. לטענתן, העיכוב גרם לאיחור ניכר בהשלמת עבודות הבנייה, לחילוט הערבות הבנקאית ולנזקים כספיים רבים.

 

הנתבעים טענו מנגד שעל פי תנאי המכרז הם היו רשאים שלא לאשר את הסבת הזכויות והם הסכימו לכך לפנים משורת הדין. לטענתם, הערבות חולטה כדין ומאחר שאלמוג לא עמדה בתנאי תמריץ הבנייה. הם הוסיפו שמדובר בפרויקט מורכב והסיבה לעיכוב נעוצה בקשיים אובייקטיביים שאינם קשורים להסבת הזכויות.

 

"קשה להישאר שווה נפש"

 

אך שופט בית המשפט המחוזי בחיפה אלכס קיסרי, דחה מכל וכל את עמדת הנתבעים וכתב שהם "כשלו פעם אחר פעם" במילוי חובתם החוזית ונהגו כלפי התובעת ב"אזלת יד, שרירות לב והפרה של חובות תום הלב וההגינות".

 

ביחס לערבות הבנקאית ציין השופט שעל רקע הארכה שנתן משרד השיכון ליציקת היסודות, ניתן היה לצפות שרמ"י תימנע מחילוט הערבות במועד המקורי. היא לא עשתה כן ואף התעלמה מפניית ב"כ החברות להתחשב בהן בעקבות ההליכים המשפטיים שנאלצו לנהל לצורך הסבת הזכויות. עוד כתב השופט שהתנהלות הנתבעים בנושא הסבת הזכויות "מעוררת השתאות". לדבריו, בשיתוף הפעולה ביניהן הסתמכו התובעות כדין על אחד מסעיפי חוזה הבנייה אך "קשה להישאר שווה נפש נוכח עוצמת הקשיים הבירוקרטיים שהנתבעים הציבו בפניהן".

 

לדבריו, הנתבעים לא הסבירו מדוע לקח שנתיים להסב את הזכויות. השופט הדגיש בהקשר זה כי על משרד השיכון, כנאמן הציבור, הייתה מוטלת חובה לנקוט "בחריצות הראויה" בכל הצעדים הדרושים כדי לקדם את הבנייה אך העדויות מוליכות למסקנה שפקידיו דווקא "התנהלו בעצלתיים".

 

השופט סיכם שהעיכוב הממושך גרם לתובעות עלויות מימון נוספות ודחיית רווחים מהפרויקט וחייב את הנתבעים לפצות אותן ב-2,304,432 שקל. בנוסף, רמ"י חויבה לשלם לתובעות 2,684,776 שקל – סכום הערבות הבנקאית שחולטה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 50,000 שקל.

 

לפסק הדין

 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

עו"ד פינחס קובן עוסק במשפט מנהלי ודיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בטל שלח
    לכל התגובות
    x