שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

קרב נושים על ביתו של פושט רגל: האם לבנק מגיע יותר?

הבית נמכר בשנה שעברה תמורת 6.7 מיליון שקל. נושה שלא הייתה מרוצה מאופן חלוקת הכספים, ביקשה להפחית מחלקו של מזרחי טפחות, בטענה שלא נהג כחוק כשאישר לחייב הלוואה אחרי ששקע בחובות. מה נפסק?

עו"ד שמואל מיכאל 14:3621.02.17

בצל הדיווחים על פשיטת הרגל של איש העסקים אליעזר פישמן, עולה תמונה מדאיגה באשר לקלות שבה בנקים מעניקים הלוואות לאנשי עסקים, אחרי שכבר ברור ששקעו בחובות כבדים ולא יוכלו להחזירן.

 

במקרה הנוכחי עלתה השאלה האם בנק מזרחי טפחות לקח סיכון לא מתקבל על הדעת כשאישר ללקוח הלוואה בתקופה שבה היה ברור שמצבו הכלכלי בכי רע, והאם בשל כך יש לבטל הסדר נושים, במסגרתו זכה הבנק בנתח גבוה משמעותית מיתר הנושים.

 

בהחלטה שניתנה בחודש ינואר 2016, שופטת של בית משפט המחוזי מרכז עירית וינברג-נוטוביץ פסקה כי לא הוכחה התנהלות לא חוקית מצד הבנק, וגם אם כן הייתה מוכחת – עדיין עדיף לסיים את תיק פשיטת הרגל בהסכם שלטעמה משרת את טובתם של כלל נושי החייב.

 

הסדר הנושים המדובר נחתם לפני שנה בעניינו של פושט רגל שצבר חובות של יותר מ-10 מיליון שקל. במסגרת זו החייב ואשתו מכרו את ביתם שבכפר נטר בתמורה נאה של 6.7 מיליון שקל.

 

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ השופטת עירית וינברג-נוטוביץ צילום: אתר בתי המשפט

 

לאחר מכן, אישר בית המשפט המחוזי מרכז את הסכם החלוקה בין הנושים, שזיכה את הבנק – הנושה העיקרי בתיק – ב-4.75 מיליון שקל, את אשת החייב ב-700 אלף שקל עבור זכויותיה בבית, והקצה 200 אלף שקל נוספים לתשלומי מסי המכירה. לגבי היתרה – 1.05 מיליון שקל – נקבע שתחולק בין נושים פרטיים שונים. אלא שחלוקה זו לא מצאה חן בעיניי אחת הנושות, שמיהרה והגישה בקשה לביטול פסק הדין שאישר אותה. הנושה טענה כי פסק הדין התקבל ללא הסכמתה וגורם להעדפת נושים אסורה.

 

הנושה הסבירה כי לטעמה הבנק לא היה זכאי לקבל את סכום העתק שנפסק לטובתו, שכן העניק לחייב הלוואת משכנתא שלא כדין, בתקופה שבה כבר היה ברור שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. אולם הבנק דחה את טענותיה והבהיר כי ההלוואה ניתנה לחברה שבבעלות החייב ולא לחייב עצמו. למעשה, כל המשיבים תמכו בהסדר.

 

החייב, אשתו ויתר הנושים הבהירו שהמבקשת לא הייתה נושה מובטחת כך שממילא היא לא נמצאת גבוה בסדר העדיפויות ובניגוד לבנק, לא היו לה שום זכויות בנכס שנמכר. כונס הנכסים, והמנהל המיוחד בתיק הוסיפו שהחלוקה הנוכחית תביא תועלת לכלל הנושים וביטולה עלול להרע את מצבם.

 

"ההסכם מיטיב עם כלל הנושים"

 

השופטת וינברג-נוטוביץ קיבלה כאמור את עמדת המשיבים, חלקם "גורמים אובייקטיביים ובלתי תלויים והפועלים לטובת כלל הנושים", כלשונה. היא קבעה כי המבקשת לא הוכיחה שהבנק פעל שלא כחוק כאמור, ובכל מקרה היא סברה כי ביטול ההסכם והמשך בהליך פשיטת הרגל לא היה מניב לנושים האחרים תועלת, ואף פוגע בהם. זאת, משום שלו היה הבנק מפריך את הטענות נגדו, הוא היה רשאי לדרוש את מלוא התמורה לידיו, מבלי להתחשב בנושים האחרים.

 

בהתחשב בכך, ברור שההסכם במתכונתו הנוכחית מיטיב עם כלל הנושים, כולל המבקשת, אין מקום לקבל את בקשתה. המבקשת חויבה ב-29 אלף שקל הוצאות משפט.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ המבקשת: עו"ד שלמה שוטון

• ב"כ המשיבים: עו"ד אופיר פדר, עו"ד ליהי בלומנפלד, עו"ד רונן מטלון, עו"ד ליאור לב, עו"ד כלנית הרמלין-וגר

 

* עו"ד שמואל מיכאל מייצג בתיקי פשיטות רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x