שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 09.02.2017
האדר מוסף שבועי 9.2.17

חקר ביצועים: השבוע של הממלמלים ומגמגמים

למה אף אחד מהרואים עצמם מנהיגים לא אומר לנתניהו - די. וגם - מנכ"ל טבע דווקא הלך הביתה, המלכה אליזבת ציינה 65 שנה למלוכתה והתאגידים ניצלו את הסופרבול כדי להגיד לטראמפ מה הם חושבים עליו

כתבי כלכליסט 08:2410.02.17
שתיקה הולכת ונמשכת

היושבים על הגדר: ממלמלים ומגמגמים

 

בבוא היום, והוא כבר לא רחוק, כאשר נתניהו והגברת ייעקרו מרחוב בלפור ומועמדי הימין ששואפים לרשת אותו יבקשו את אמון הציבור, נזכור מי מלמל ומי גמגם ומי צחקק ומי שמר על זכות התגובה הרפה ומי על זכות התגובה העמומה בזמן אמת; וזמן האמת הוא הימים הנוראים האלה, לא הקמפיין של הבחירות הבאות. גדעון סער, בוגי יעלון, ישראל כץ, גלעד ארדן, משה כחלון, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואפילו יאיר לפיד - כולם יושבים על הגדר ומחכים ליועץ המשפטי, כולם מומחים לשיקולים טקטיים, כולם נזהרים לא להרגיז את מצביעי הימין. איש מהם לא בוחר באמירה ערכית חדה וברורה. איש מהם לא מעז לומר לראש הממשלה: למען השם, לך!

יואל אסתרון

 

בנימין נתניהו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה צילום: אוהד צויגנברג

 

החברות הישראליות נזהרות

המגזר העסקי: אין תגובה

 

גוגל, מיקרוסופט, אפל, פייסבוק, ליוויי'ס ועוד כ־90 חברות ענק אמריקאיות הגישו יחד תצהיר לבית המשפט נגד הצו הנשיאותי שאוסר על אזרחי שבע מדינות מוסלמיות להיכנס לארצות הברית. הן כתבו שהצו מנוגד לתפיסה האידאולוגית, האנושית והעסקית שאחראית לשגשוגה של ארצות הברית. קשה לדמיין אמירה ברורה כל כך, לא כל שכן צעד מפורש של ממש, במגזר העסקי הישראלי. כאן החברות נזהרות כמו מאש מהנושאים הנפיצים שעל סדר היום, ולא חסרים כאלה שהיו ראויים לתגובה: הכיבוש, היחס לפליטים, כפיית הדת, אפליית המיעוטים. הגיע הזמן להפסיק עם השתיקה. בהשראת האמריקאים, ראשי המגזר העסקי, אנשים כמו גיל שויד ואחרים, צריכים להגיב לחוק "ההסדרה" להפקעת קרקעות של פלסטינים. כי הוא לא עוד פעולה פוליטית, אלא טלטלה חוקתית, אסטרטגית ומדינית: עיוות בלתי נתפס של זכות הקניין, שינוי חד במדיניות הישראלית העקרונית ועלייה על נתיב התנגשות עם העולם. אם החברות רוצות להמשיך לעשות עסקים כאן ומכאן, הן צריכות להילחם על המקום הזה. עכשיו הזמן.

אורי תובל

 

מנכ"ל טבע פורש

ויגודמן: צף בלי משקולת

 

לספינות גדולות יש משקולת בבטן האונייה. בלעדיה הן לא יכולות להפליג, לא בים שקט, ודאי שלא בים סוער. גם חברות צריכות משקולת, בבטן ההנהלה. בעל שליטה חזק יכול לספק את היציבות הזאת. אם הוא איננו, היו"ר אמור לספק אותה כדי שהמנכ"ל יוכל להשיט את החברה — הוא הרי לא יכול לעשות דבר בלי אמון שקט ויציב מצד הדירקטוריון. מאז לכתו של אלי הורביץ לטבע אין משקולת. את הים השקט היא עוד עברה איכשהו, אבל בכל פעם שהגלים עלו, התגובה של החברה היתה מבוהלת, והמנכ"ל הלך הביתה. טבע צריכה למצוא משקולת חדשה, ולחזור לנשום, לעבוד מסודר, לאט, לאורך זמן, למרות הקושי. אחרת, אוכלי הנבלות של השוק ימשיכו להריח את הבהלה, והפיננסיירים שמאיימים לפרק את החברה הזאת עוד ישכנעו את אחוזי הפאניקה. וזה כבר יטביע את כל הספינה.

גלית חמי

 

מטה טבע מטה טבע צילום: בלומברג

 

יתרות המט"ח בשיא

פלוג: כעומק המשבר

 

דווקא כשהביקורת על רכישות המט"ח של בנק ישראל גוברת הודיע השבוע הבנק שהוא חצה את רף ה־100 מיליארד דולר במטבע זר. כלכלנים בכירים טוענים שהעלויות של הרכישות האלה רק גדלות, מסבסדות יצוא לא יעיל ומייקרות את היבוא, אבל בבנק אומרים שללא המט"ח הזה יפוטרו עשרות אלפי עובדים מהתעשייה. הוויכוח מפספס את הנקודה החשובה באמת, שהיא בכלל פוליטית: בעולם אידאלי, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג היתה אמורה להיפגש עם שר האוצר משה כחלון כדי לחשוב יחד איך הבנק יכול לסגת בהדרגה משוק המט"ח והממשלה תחליף אותו בדאגה ליצואנים. אבל צעד כזה דורש אמון גבוה ויכולת שיתוף פעולה, שני מצרכים שאין בין בנק ישראל לאוצר. גודל יתרות המט"ח כעומק המשבר.

מיקי פלד

 

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: צביקה טישלר

 

שקד ולוין מקדמים הגבלות

רפורמת החקיקה: חוק הריכוזיות

 

הידיעה על "דיון ברפורמת החקיקה" - שתצמצם את החקיקה הפרטית אבל גם תרחיב את הפיקוח של הכנסת על הממשלה, בעיקר בהיבט של מינויים ותקציבים -

התפרסמה השבוע כבלון ניסוי לבדיקת כיוון הרוח. והרוח היתה צוננת. שרים וחברי כנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, מיהרו להתנגד ליוזמה של השרים איילת שקד ויריב לוין. הרפורמה אמנם מנסה לאזן בין החלשת הכנסת לחיזוקה מול הממשלה, אבל הח"כים התנגדו להגבלת החקיקה והשרים לפיקוח על הממשלה. הגבלת חברי הכנסת בהגשת הצעות חוק סותרת את המהות והתכלית של פונקציית המחוקק: לחוקק. במשרד המשפטים (והמכון הישראלי לדמוקרטיה) מסבירים שהחקיקה הפרטית ממילא לא מבשילה בגלל איכותה הגרועה ובגלל השיקולים הפוליטיים שמסתתרים מאחוריה, אבל אם זה ההיגיון למה לא ללכת כבר עוד צעד קדימה ופשוט להרחיק את האופורטוניסטים האלה כליל ממלאכת החקיקה, ולהותירה לממשלה בלבד? בהצלחה לכולנו עם חוק ההסדרה.

משה גורלי

 

 

מימין: לוין, שקד ואדלשטיין מימין: לוין, שקד ואדלשטיין צילומים: אלכס קולומויסקי , אוהד צויגנברג

 

המניה מזנקת

טוויטר: טראמפ סיפק ג'אמפ

 

אינספור הציוצים ההזויים של דונלד טראמפ הולידו בינתיים מרוויחה אחת לפחות: טוויטר עצמה. מניית החברה, שבימים כתיקונם מתקשה להדביק את מדדי המניות, טיפסה בכ־12% מאז הושבע טראמפ לנשיאות והחל בקדחת הציוצים שלו מתוך הבית הלבן. מוקדם להסיק מסקנות השקעה, וייתכן שהדו"חות (שהיו אמורים להתפרסם אתמול) הפילו את מניית טוויטר בחזרה לתהום. ועדיין, נדמה שג'ק דורסי, המייסד והמנכ"ל, לא היה יכול לחלום בחלומותיו הטובים ביותר על מקדם מכירות בכיר ואפקטיבי יותר מהאיש האימפולסיבי בחדר הסגלגל.

אמיר זיו

 

דונלד טראמפ. מצייץ בכיר דונלד טראמפ. מצייץ בכיר צילום: אי.פי

 

התאגידים נגד טראמפ

פרסומות הסופרבול: אופק פוליטי מפתיע

 

אם ובתה חוצות את המדבר ממקסיקו בדרכן לארצות הברית, עפיפון בצבעי הקשת עף בשמים, מהגר מגרמניה סופג חרפות ולא מוותר בדרכו להגשמת החלום האמריקאי (הקמת מבשלת בירה), אנשים ממגוון מוצאים ודרכי חיים שרים בשלל שפות את "America the beautiful". התאגידים האמריקאיים ניצלו את צפיית השיא בסופרבול כדי להציג פרסומות שחוגגות את השילוב בין השונות לאחדות ולהושיט יד פתוחה למהגרים — רוח שמנוגדת לזו שעולה מהבית הלבן. ייתכן שהמהלך הזה יעלה לחברות בלקוחות זועמים, וייתכן שהוא משקף את דעת הפרסומאים ולא יותר. אבל פרשנות אופטימית תראה באוסף הפרסומות הזה הוכחה לכך שאמריקה התאגידית לא חושבת שהטראמפיזם הוא אמריקה החדשה אלא דווקא סרח מהעבר, אגרוף זעם אחרון המונף לעבר מציאות רב־גונית שאי אפשר לעצור. זו נקודה למחשבה גם לישראלים שממהרים לזנק על העגלה הריקה למדי של טראמפ: הוא אמנם ניצח, אבל העתיד, לפחות לפי הפרסומות בסופרבול, לא בהכרח שייך לו.

אורי פסובסקי

 

 צילום: שאטרסטוק

 

אלימות משטרה במגרש

תקרית בלום: מכת מדינה

 

גיא בלום הוא סמנכ"ל הפועל כפר סבא. איש נחמד מאוד, נדיר בכדורגל הישראלי, שהמרחק בינו לבין אלימות גדול כמו המרחק בין הכדורגל הישראלי לכדורגל האירופי. השבוע, במשחק של הקבוצה שלו נגד הפועל תל אביב, בלום הבחין בשוטר שהסתובב עם אוכל לאורך המגרש, וביקש ממנו לא לעשות זאת. אתם יודעים, חוקים ונהלים. השוטר לא אהב את ההערה, והוביל לעימות שבסופו בלום שבר את יד שמאל ובילה את הלילה במעצר על תקיפת שוטר. זו סיטואציה לא סבירה בעליל. נכון ששוטרי ישראל נתונים בהרבה מאוד לחץ, אבל האלימות שלהם היא כבר מכת מדינה. מפגינים בתל אביב, בדואים בנגב סמנכ"לים של קבוצות כדורגל בשרון - כולם מאוחדים ומוכים תחת אותה הזרוע.

אוריאל דסקל

 

 

"העובדה שהמלכה לא מציינת בחגיגות מיוחדות את היותה הראשונה שמולכת במשך 65 שנה היא עדות למחויבות החפה מאנוכיות שלה למדינה. במקום זאת היא ממשיכה בעבודה שלה הקדישה את חייה. היא השראה אמיתית לכולנו".

(לרגל יום ההכתרה של המלכה אליזבת, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי פרסמה הצהרה חגיגית. כמה שעות אחר כך, בשביל הגיוון, היא אירחה את בנימין נתניהו)

 

המלכה אליזבת המלכה אליזבת צילום: גטי אימג'ס

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x