משפט

בעלי הקרקע בקריית אתא זכו: חלוקת הקרקע תשתנה

האם לביהמ"ש יש סמכות להורות על חלוקה שונה מזו שנקבעה במסגרת תב"ע שאושרה בידי ועדת התכנון והבנייה? בימ"ש הבהיר כי במקרים קיצוניים הדבר אפשרי. בכך, נדחתה עמדתה של חברת הבנייה

עו"ד רגב אלקיים 12:1307.02.17

העניין החל בתביעה שהוגשה ב-2011 לפירוק שיתוף ב-15 מגרשים בצפון הארץ, המהווים חלק מתוכנית "גבעת אלונים". תוכנית זו הייתה בשורה של ממש לאזור הצפון בכלל ולעיר קריית אתא בפרט, שכן היא עסקה בבניית אלפי יחידות דיור. התוכנית פורסמה ב-2004 ואליה התלווה "לוח הקצאות" וטבלת איזון בין בעלי הקרקע, במסגרת חלוקה שבוצעה על ידי שמאי.

 

בתוכנית נקבע כי ביחס ל-11 מ-15 המגרשים ישנן זכויות משותפות למספר אנשים וחברות. סגן נשיא בימ"ש השלום בקריות, השופט ערן נווה, הבהיר שמדובר בארבע קבוצות אינטרס שונות. עם זאת, בשורה התחתונה, המחלוקת הייתה בין בעלי הזכויות הפרטיים לבין חברת "שרביב" שבבעלותה כ-10% מהמגרשים.

 

זמן רב ניסו הצדדים להגיע למתווה של חלקות הקרקעות, אך כל הניסיונות לא צלחו. ב-2014 ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו, שנדרש לחלק את זכויות הצדדים כך שרוב הזכויות במגרשים תחולקנה לפי קבוצות האינטרסים, תוך שכל צד ישמור על השווי היחסי של זכויותיו.

 

המומחה כתב חוות דעת שלפיה זכויותיה של שרביב ירוכזו בשני מגרשים בלבד, שם תהיה לה בעלות בלעדית, וזאת במקום המצב כיום, שבו זכויותיה מפוזרות ב-11 מגרשים שונים, ובמשותף עם אחרים.

 

התובעים ביקשו לאמץ את חוות הדעת ולהורות על פירוק השיתוף בהתאם אליה, בטענה כי "זו הדרך הצודקת, הראויה, והחוקית והיחידה להפרדת התאומים הסיאמיים שנכפתה על בעלי הקרקע הפרטיים ע"י היחיד שמתנגד להפרדה זו – חברת שרביב".

 

הם טענו כי הצעת החלוקה שאושרה בתוכנית הבנייה ריכזה אותם – "האנשים הפשוטים" – במשותף במגרשים שונים, תוך שהלכה למעשה הם אינם מסוגלים לממש את זכויות הבנייה במגרש ולבנות כ-450 יחידות דיור.

ערן נוה, סגן נשיא בית משפט השלום קריות ערן נוה, סגן נשיא בית משפט השלום קריות צילום: אתר בתי המשפט

 

מנגד, טענתה העיקרית של שרביב הייתה שלבית המשפט אין סמכות להורות על איחוד וחלוקה מחדש של מגרשים, משום שסמכות זו מסורה אך ורק לוועדת התכנון והבנייה.

 

להימנע מאבסורד

 

סגן הנשיא נווה השתכנע ששרביב מתנגדת בחוסר תום לב, וקיבל את טענת התובעים שלפיה רצונה היחיד הוא למנוע מהם לממש את זכויותיהם ולבנות גם כן בתחומי התוכנית.

 

אלא שקביעה זו אינה מהווה הצדקה מספקת להתערב בתוכנית הבנייה. השופט הבהיר כי לתוכנית מתאר מקומית יש מעמד של "חקיקת משנה", ולכן על פניו, בית המשפט אינו רשאי להתערב בה. השופט נווה המשיך והבהיר – ברוחו של נשיא העליון (בדימוס) אהרן ברק, אשר צוטט בהרחבה בפסק הדין – כי במקרים קיצוניים המובילים ל"תוצאה בלתי הגיונית", מותר לבית המשפט להתערב ב"טקסט" של מחוקק המשנה ולהורות על שיבוץ מחדש במגרשים השונים. לפי השופט, "המצב העובדתי, כפי שזה עולה מטענות הצדדים, הינו בגדר מצב אבסורדי אשר הדעת אינה סובלת".

 

השופט המשיך וקבע כי ציין "לוח ההקצאות עליו מסתמכת שרביב, חותר תחת מטרת התוכנית ממנה הוא שואב את מעמדו הנורמטיבי. תוצאתו של לוח ההקצאות ביצירת מצב עובדתי בשטח אשר אינו מאפשר את הגשמת מטרת התוכנית והיא: 'פיתוח שכונת מגורים חדשה'".

 

השופט הזכיר כי 90% מבעלי הזכויות מסכימים לפירוק השיתוף בדרך שהציע המומחה מטעם ביהמ"ש. בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה וקבע כי הצדדים יפעלו לפי חוות הדעת. לנוכח טיבה של ההכרעה, לא נפסקו הוצאות משפט.

 

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

* עו"ד רגב אלקיים עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי"פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x