$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

55 ערים ייאלצו להיפרד מ־391 מיליון שקל בשנה

לאחר שמעמדן כערי עולים יבוטל עם הקמת קרן הארנונה הממשלתית, מתקנים ומשרדים ממשלתיים שבתחומן יפסיקו לשלם את כל גובה הארנונה

שחר אילן 06:4814.12.16

במסגרת הרפורמה בארנונה שתבטל את מעמד ייישובים רבים ברחבי הארץ כערי העולים, באר שבע צפויה לאבד הכנסה שנתית של 66 מיליון שקל בשנה, כ־7% מההכנסות העצמיות שלה (הכנסות שלא מגיעות מהממשלה). ההפסד של העיר גבוה יותר מכל 55 היישובים שהגדרתם ישתנו.

 

על פי פקודת מסי העירייה, ברוב היישובים והמועצות האזוריות משלמים מתקנים ומשרדים ממשלתיים ארנונה חלקית של 30%–55%. יישובים שהוכרזו ערי עולים נהנים מתשלום של 100%. יישובים אלו מקבלים 610 מיליון שקל בשנה מארנונה ממשלתית, מתוכם 391 מיליון שקל הם התוספת בשל מעמדן.

 

משרד האוצר מבקש לבטל את מעמד עיר העולים, ולהשתמש בכסף על מנת להקים קרן ארנונה לטובת יישובים חלשים. במקור, נקבע כי החיסכון מכך יהיה כ־300 מיליון שקל, אך בשבוע שעבר נשמעה הערכה חדשה של 350 מיליון שקל, ומנתוני משרד הפנים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בכלל מדובר ב־390 מיליון שקל. הדקויות האלו קריטיות, משום שהאוצר הבהיר שככל שיגדלו סכומי הארנונה שיחסכו, התוספת ממנו תיקטן.

 

דימונה תפסיד שליש מהכנסותיה העצמיות

 

בנוסף לבאר שבע, יישובים נוספים בדרום עשויים לאבד עשרות מיליוני שקלים: במקרה של המועצה האזורית רמת הנגב מדובר על 36 מיליון שקל, שהם כמעט חצי מההכנסות העצמיות שלה; דימונה תאבד 34 מיליון שקל בשנה, שהם כמעט שליש מההכנסות העצמיות שלה; המועצה האיזורית חבל איילות תאבד 22 מיליון שקל, שגם הם כשליש מהכנסותיה העצמיות ומצפה רמון עתידה להפסיד הכנסות של למעלה מ־10 מיליון שקל בשנה, שהם 34% מההכנסות העצמיות שלה. גם ערים ומועצות אזוריות בצפון עתידות להיפגע, ביניהן צפת שתאבד 10 מיליון שקל בשנה, המועצה האיזורית עמק יזרעאל תפסיד 12 מיליון שקל וראש פינה 4 מיליון שקל.

 

מחלוקת סביב הקריטריונים לחלוקת כספי הקרן החדשה

 

נוסחת חלוקת כספי קרן הארנונה החדשה נמצאת בעיצומו של וויכוח בין משרד הפנים לוועדת הכספים, לכן לא ידוע כמה צפוי כל אחד מהייישובים שיפגעו לקבל מהקרן החדשה, אם בכלל. אם לא ימצא פתרון, הרפורמה עתידה לגרום לבורות גדולים בתקציב של ערים רבות שאינן נחשבות חזקות.

 

על פי הנוסחה החדשה שמציע משרד הפנים, שלילת הסכומים מהיישובים תעשה בהדרגה ותימשך בין 4–6 שנים. ההדרגה תיקבע בהתאם לשיעור ההפסד מתוך ההכנסות העצמיות הוויכוח שמעכב את אישור החוק הוא סביב קביעת הקריטריונים לפיהם תחולק קרן הארנונה החדשה. חברי ועדת הכספים, ובראשם יוסי יונה ואורלי לוי־אבוקסיס, דורשים לקבוע את הקריטריונים בחוק, מתוך חשש שהקרן תהפוך לקופה הפרטית של שר הפנים אריה דרעי. בנוסף, הם רוצים שיהיה ברור וידוע מראש כמה כסף יוחזר ליישובים שמאבדים את מעמדם.

 

ההטבה לערי העולים זכתה לביקורות בעבר, בעיקר משום שממעמדן נהנים גם יישובים שהפכו למבוססים, כמו רמת השרון, שמקבלת 24 מיליון שקל בשנה בזכות הגדרתה כעיר עולים.

 

ח"כ יונה, ממובילי היוזמה להקמת קרן הארנונה הממשלתית, טוען כי "הקרן נועדה לתקן עיוות היסטורי ממושך. עם זאת, על ועדת הכספים להבטיח שכספי הקרן יחולקו על פי קריטריונים ברורים שיעוגנו בחוק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x