רוב הרשויות המקומיות נמנעות מלעסוק בחינוך לדמוקרטיה

רק שלוש רשויות מקומיות מתוך 28 שנבדקו מקדמות ומממנות תוכניות העוסקות בערכים דמוקרטיים, כך עולה ממחקר שנערך במטרה לבדוק אם השלטון המקומי יכול לשמש גורם המקדם חינוך לערכים דמוקרטיים וחיים משותפים, בהיעדר הנחיה מוצהרת של משרד החינוך. המחקר נערך על ידי החוקרת גלי שפיגל לקראת כנס דב לאוטמן לחינוך, שותפות ודמוקרטיה בישראל המתקיים השבוע בשיתוף קרן דב לאוטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.

מהמחקר עלה כי רק בתל אביב הוקצו תקציבים גדולים לחינוך לדמוקרטיה כסעיף קבוע בתקציב, וכן נבנתה תוכנית נרחבת לכל בתי הספר העירוניים העוסקת בערכים דמוקרטיים. עוד עלה מהמחקר כי 12 מתוך 28 הרשויות שנבדקו מממנות בהיקפים שונים מפגשים בין קבוצות שונות במסגרת תוכניות חינוך לדו־קיום. אולם מתוך 12 הרשויות הללו שבע הן ערים מעורבות שמתגוררים בהן יהודים וערבים, וארבע נוספות נמצאות בפריפריה בשכנות ליישובים ערבים.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו צילום: יובל חן

המחקר כלל 35 ראיונות עומק — 20 מתוכם עם ראשי ערים ומועצות אזוריות, שבעה עם מנהלי אגפי חינוך ושלושה עם מחזיקי תיקי חינוך. הראיונות כללו נציגים מיישובים מגוונים מכל הארץ. בנוסף נערכו חמישה ראיונות עם בעלי תפקידים במרכז השלטון המקומי וכן עם מומחים בתחום.

דב לאוטמן המנוח צילום: מיקי אלון

כשנשאלו על חינוך לדמוקרטיה, ראשי הרשויות ואנשי החינוך הצביעו על חשיבות הדבר, אולם מרביתם סברו כי אין זה חלק מתפקידם. ראשי הרשויות הבחינו במסגרת תשובותיהם בין קידום החינוך במובן ההישגי, כלומר שיפור ציונים והכללת תוכניות העוסקות בחינוך ערכי (חינוך להתנדבות, גיוס לצה"ל, תרומה לקהילה וכן הלאה) לבין חינוך לערכים של דמוקרטיה וחינוך לחיים משותפים.

חלק ניכר מראשי הרשויות סברו שהאחראי לעיסוק בנושאים אלו הוא משרד החינוך וכי להם אין מנדט לעסוק בנושא. לצד זאת, הם השיבו (התשובות נמסרו במכוון מבלי לחשוף את זהותם) כי הנושאים הללו — כלומר החינוך לדמוקרטיה וחינוך לחיים משותפים — כלל אינם נמצאים על סדר היום של משרד החינוך, וכי הוא אינו מנחה באופן ברור לעסוק בדמוקרטיה מחוץ לשיעורי האזרחות.

במקרים קיצוניים שעלו מהבדיקה בקרב ראשי הרשויות, אף ניכר כי קידום העיסוק בערכים דמוקרטיים אינו נתפס רק כמנותק מהנחיות המשרד — אלא נתפס כממש מנוגד לרוח המשרד. במילים אחרות, היו ראשי רשויות שהשתתפו במחקר שסברו כי רוח המפקד בעת הזו היא לא לעסוק בנושאים הקשורים לדמוקרטיה ולחיים משותפים.

"אני לא עד כדי כך גיבור כדי להיות אידיוט", הסביר למשל ראש עיר בינונית מהפריפריה מדוע אינו מקדם תכנים הנוגעים לדמוקרטיה, "אני לא רוצה להיות זה שפועל למען זה. אני מכיר את הגבולות שלי ואת היכולות שלי". ראש עיר אחר מהמרכז אמר כי "אתה צריך ללכת בין הטיפות. גם מול הציבור הכללי וגם מול הגורמים הפוליטיים".

סיבה נוספת לחוסר העיסוק בנושא היא היעדר תקציבים — בייחוד ברשויות חלשות, שהסבירו שבראש סדר היום שלהן ניצבות סוגיות יותר בוערות דוגמת תקנים לפסיכולוגים חינוכיים, סיוע לעולים וכו'.