שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

סוף לסאגה בת 7 השנים: כתבי פרנץ קפקא יימסרו לספריה הלאומית

הכתבים נמצאים בעזיבונו של מקס ברוד; ביהמ"ש העליון דחה היום את הערעור שהגישו בנותיה של יורשת העיזבון, אסתר הופה, והורה להעבירו לספריה - זאת בהתאם למשאלתו של ברוד

משה גורלי 17:2608.08.16
לאחר מאבק משפטי שנמשך למעלה משבע שנים, קבע היום (ב') בית המשפט העליון כי עיזבונו הספרותי של הסופר ד"ר מקס ברוד המנוח, אשר כולל גם את כתביו של חברו הטוב, הסופר הנודע פרנץ קפקא, יימסר לשמירה בספריה הלאומית בירושלים.

 

שלושת שופטי ההרכב, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר וצבי זילברטל, דחו את הערעור שהגישו בנותיה של יורשת עיזבון מקס ברוד, אסתר הופה, וקיבלו את עמדתו של מנהל העיזבון, עו"ד אהוד סול, באמצעות עו"ד יוסי אשכנזי, שניהם ממשרד הרצוג פוקס נאמן, לפיה יש לתקן את העוול שנגרם לברוד וקפקא המנוחים, בשל האופן בו נוהל העיזבון על ידי הופה.

 

 

מחברת לימודי העברית של קפקא מחברת לימודי העברית של קפקא צילום: עמית שאבי

 

בית המשפט העליון קבע כי יש להפקיד את כתביהם של ברוד וקפקא - אשר מצויים זה עשרות שנים בכספות שונות ברחבי העולם - לשמירה בספריה הלאומית בירושלים, ובכך להגשים את שאיפתו העליונה ומשאלתו של מקס ברוד המנוח.

 

בנותיה של הופה נגד הספריה

 

מקס ברוד, משפטן, סופר, מחזאי ומלחין שבפעל בפראג ובישראל במהלך המאה ה-20. במהלך לימודי המשפטים באוניברסיטת פראג פגש את קפקא, הכיר בגאוניותו, ערך את כתבי היד שלו לאחר מותו ודחף לפרסומם.

 

לאחר עליית הנאצים לשלטון ברח ברוד מפראג, מצויד במזוודה ובה כתבי קפקא, לארץ ישראל שבה התגורר עד למותו בשנת 1968. בישראל פגש ברוד את אילזה אסתר הופה, שהייתה למזכירתו האישית.

 

ברוד נפטר בשנת 1968 והותיר אחריו צוואה משנת 1961. בצוואתו, קבע את הופה כיורשת יחידה של עיזבונו (למעט חלק קטן מרכושו אותו הוריש לקרובי משפחתו וחבריו) ומינה אותה כמוציאה לפועל של צוואתו. ואולם, באשר לעיזבונו הספרותי, הורה ברוד כי לאחר פטירתה של הופה יעברו כל נכסי העיזבון הספרותי לשמירה בארכיון ציבורי, וכן הורה כי על הופה להגיע להסדר עם ספריה ציבורית כלשהי בארץ או בעולם להעברת עיזבונו הספרותי לשמירה בה.

 

הופה חיה כ-40 שנים לאחר פטירתו של ברוד, ואולם עד לפטירתה היא שמרה את העיזבון הספרותי בחזקתה ולא מסרה אותו לספריה ציבורית כלשהי. במקום זאת, מכרה הופה פריטים שונים מהעיזבון במכירות פומביות, ובצוואתה ביקשה להוריש פריטים נוספים מהעיזבון לשתי בנותיה. באשר ליתרת העיזבון, ביקשה הופה בצוואתה כי בנותיה יגיעו להסדר מתאים עם ספריה ציבורית באשר להפקדת העיזבון לשמירה.

 

הופה הלכה לעולמה בשנת 2008 ובנותיה החלו בהליכים לקבלת צו קיום לצוואתה. בנקודה זו פרץ הסכסוך המשפטי, כאשר בצידו האחד של המתרס ניצבו בנותיה שביקשו לקיים את צוואת אימן כלשונה, ובצידו האחר ניצבה הספריה הלאומית בירושלים, אשר דרשה לקיים את צוואת ברוד ולהעביר את עיזבונו הספרותי לשמירה אצלה. בית המשפט מינה את עו"ד סול כמנהל עיזבונו של ברוד המנוח.

 

לב המחלוקת היה בשאלת פרשנותה של צוואת ברוד וזהותו של יורש עיזבונו הספרותי - בנותיה של הופה כקבוע בצוואתה, או ספריה ציבורית כקבוע בצוואתו. בית המשפט לענייני משפחה קיבל במלואה את עמדת מנהל העיזבון וקבע כי ה"העיזבון הספרותי, על כתבי קפקא...יעבור בשלמותו לספריה או לגנזך ציבורי כפי שקבע המנוח בצוואתו".

 

 

 

על פסק הדין ערערו בנותיה של הופה. ביוני 2015, בפסק דין דחה בית המשפט המחוזי (השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי וחגי ברנר) את הערעור וקבע כי עיזבון ברוד לא ניתן במתנה לאסתר הופה או לבנותיה, ולכן יש למסרו לשמירה בנאמנות לספריה הלאומית בירושלים. גם על פסק דין זה הוגש ערעור והיום דחה בית המשפט העליון גם את הערעור הנוסף.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x