שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אלכס זבז

בנק ישראל צודק, אתם טועים

אם הבנק המרכזי יפסיק את מדיניות רכישות המט"ח, ישראל תפסיק להשתתף במלחמת המטבעות העולמית. החלטה שלא תשנה את סדרי העולם, אלא רק תפגע בכלכלה המקומית

אלכס זבז'ינסקי 12:4407.07.16

מבקרי מדיניות רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל צודקים, בתיאוריה. למעשה, אימוץ גישתם רק תגרום נזקים. המבקרים ממקדים את הביקורת בשני מישורים עיקריים. הנושא הראשון מתמקד בהפסדים שנצברים במאזנו של בנק ישראל בגלל יתרות המט"ח והשני בעיוותים הנוצרים במבנה המשק בגלל שמירה על שקל חלש מדי באמצעים מלאכותיים.

 

ההון העצמי של בנק ישראל באמת נמצא ביתרת הפסד של כמעט 60 מיליארד שקל. ההפסד הצטבר במהלך עשרים השנים האחרונות בגלל שתי סיבות העיקריות. הראשונה, הפרשי הריבית המשולמת לבנקים ולציבור בישראל לעומת הריבית המתקבלת על היתרות, והשניה, ההפסדים הנובעים משחיקת הערך השקלי של יתרות המטבע בעקבות התחזקות השקל.

 

בפועל, הנזק היחיד מההפסדים הללו הינו שאם בנק ישראל היה מרוויח ולא מפסיד הרווחים היו מועברים לתקציב המדינה. אין תנועה הפוכה - האוצר לא אמור לכסות הפסדיו של בנק ישראל. אולם, אם בנק ישראל היה מרוויח, המשק היה מפסיד. תיאורטית, בנק ישראל יכול בקלות לגרום לרווחים במאזנו. לדוגמה, הוא יכול להוריד ריבית למינוס חמישה אחוזים ולגרום לפיחות של עשרות אחוזים בשקל. פעולה זו תניב לו רווחים גדולים ומידיים, אך תזעזע את הכלכלה.

 

קרנית פלוג קרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי

 

מלבד אי העברת הרווחים לממשלה, אין שום סיכון ושום נזק בהפסדים הצבורים במאזנו של בנק ישראל. הסיכון של הבנק לא עולה בגללם, הבנק לא יכול לקרוס, הציבור לא משלם על ההפסד ולא ישלם לעולם. ככה פועלים בנקים מרכזיים בכל העולם ולא רק בנק ישראל. תחשבו על ההפסדים שצבר הבנק המרכזי הסיני עם יתרות הדולרים הענקיות שלו בריבית אפסית לעומת הריבית הגבוהה יותר בסין עצמה, כאשר במקביל במשך שנים ארוכות עד לפני שנתיים המטבע הסיני כל הזמן התחזק. אף בנק מרכזי לא קרס בגלל צבירת ההפסדים. המשברים קורים מסיבות אחרות לגמרי.

 

ההפסדים של בנק ישראל מכוסים ברווחים גדולים בהרבה, אך קשים לכימות, אותם הרוויח המשק בזכות הגידול ביצוא, ירידה באבטלה ועלייה בהשקעות זרות בפרט במגזר הטכנולוגיה הצומח. ההישגים הללו הושגו בין היתר בגלל מדיניותו של בנק ישראל.

 

הבנק המרכזי השוויצרי אכן ביטל את הצמדת המטבע ליורו בתחילת שנת 2015 בגלל שיתרות המט"ח שברשותו הגיעו לרמות גבוהות שלטענתו הגבירו סיכון בהחזקתם. בפועל, ביטול ההצמדה נבע מהלחצים הפוליטיים של הממשלה שהתרגלה לקבל צ'ק מדי שנה מהבנק המרכזי וחששה שעקב ההפסדים שלו ההעברות יפסקו. כתוצאה מביטול ההצמדה, התחזק המטבע השוויצרי בכ-15%. מאז, צמיחת הכלכלה השוויצרית ירדה מקצב של כ-2% בשנים 2012-2014 לכ-0.7% בשנה האחרונה והאבטלה עלתה וזאת בתקופה שבה קצב הצמיחה באירופה דווקא עלה והאבטלה ירדה.

 

צריך לזכור שליתרות גבוהות יש גם תרומה גדולה ליציבות הפיננסית ותפקיד חשוב מאוד בהתמודדות עם המשברים. נקווה שלא, אך אם יקרה משבר פיננסי חריף בישראל מסיבה כלשהי, גודל יתרות המט"ח של בנק ישראל יכול לקבוע עד כמה המשבר יהיה הרסני. ככל שהיתרות יהיו גדולות יותר, כך יכולת לבלום התפתחות המשבר תהיה טובה יותר.

 

הביקורת מהסוג השני על בנק ישראל טוענת שבגלל מדיניותו היצואנים מרוויחים על חשבון הצרכנים. שקל חלש מחייה באופן מלאכותי את מפעלי היצוא שלא היתה להם זכות קיום אלמלא התמיכה של בנק ישראל. הצרכנים מפסידים את היבוא הזול ולא מתאפשרת ההתפתחות של ענפי הצריכה והשירותים המקומיים.

 

תיאורטית זה נכון, אך רק בעולם אידאלי שבו אף אחת מהמדינות לא מתערבת בשוק המט"ח ומנסה להחליש את המטבע. מעשית, העולם של היום נראה אחרת לגמרי. כולם מתערבים. האם העובדה שהסינים מחלישים באופן מלאכותי לגמרי את המטבע שלהם אומרת שלמתחרה של החברה הישראלית מסין יש לזכות קיום למפעל ולחברת הישראלית אין? האם התערבות של הבנק המרכזי היפני במסחר במט"ח אמורה לקבוע כדאיות השקעה בחברה יצואנית בישראל?

 

לרמת שער החליפין ולמחויבות של הבנק המרכזי למנוע תנודות חדות במטבע יש גם משקל גבוה בשיקולי השקעה של החברות הבינלאומיות בישראל. אם הן יגיעו למסקנה שישראל בחרה במדיניות שנותנת עדיפות ליבוא זול על פני פיתוח תעשיית היצוא, האטרקטיביות של ההשקעה הבאה בישראל בוודאות תקטן. יש לזכור שתעשיות היצוא הינן המתקדמות ביותר ובעלות פריון הגבוה ביותר במשק. הן מביאות לישראל חידושים והתפתחויות מעולם ומשפיעות על הענפים האחרים.

 

המבקרים טוענים שרק תעשיית טכנולוגיה מסורתית תיפגע מהפסקת ההתערבות של בנק ישראל כי היא פועלת בשולי רווח נמוכים שעלולים להישחק מהתחזקות השקל.

 

אולם, ספק אם לתעשיית ההיי-טק המפוארת של ישראל לא יגרם נזק מייסוף השקל. לפי מחקר שפורסם לאחרונה, המשכורות בתעשיית ההיי-טק הישראלית בכל התחומים העיקריים של פיתוח תוכנה גבוהות יותר מאשר בבריטניה, אירלנד וגרמניה, זירות הסטארט-אפים המתעוררות של העולם.

 

רק בארה"ב השכר גבוה יותר מישראל, אך בתחוםWeb Developer לדוגמה השכר בישראל כבר עבר את ארה"ב. גם ל"מוח היהודי" יש מחיר ואם הוא יהיה יקר מדי בגלל התחזקות השקל, אפשר למצוא לו תחליפים במדינות אחרות.

 

שקל שקל צילום: בלומברג

 

צריכים לזכור גם ששער החליפין של המטבע לא נקבע רק ע"י התנועות הכלכליות שנובעות מסחר החוץ ומהשקעות ריאליות. תנועות הון ספקולטיביות ענקיות זורמות בחופשיות ובמהירות שיא ממקום למקום ומשפיעות על הכלכלה הריאלית ועל רמת החיים של האזרחים. נסיגה של בנק ישראל ממדיניות מניעת התנודות החדות במטבע שנובעות מהכספים הספקולטיביים עלולה להזמין התקפות על השקל.

 

במקרה זה המשק עלול להיכנס להאטה עמוקה ואף למיתון ללא קשר לכוחות הכלכליים הריאליים והקצאת מקורות יעילה במשק.

 

כול העולם עושה את אותו הדבר - מנסה למנוע התחזקות המטבע. הסיכוי שכולם טועים ורק בנק ישראל צודק במדיניות של אי התערבות בשוק המט"ח, נמוך. ברור שברמה העולמית מלחמת המטבעות אינה תורמת לכלכלה ואפילו פוגעת בה. אולם, אם ישראל תפסיק להשתתף בה היא לא תשנה את סדרי העולם, אלא רק תפגע בעצמה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x