$
בארץ

עכשיו זה סופי - הפרויקט התרמו סולארי של שיכון ובינוי קיבל חסינות ממשרד האוצר

החשבת הכללית החליטה לאפשר לשיכון ובינוי להמשיך בהקמת תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למרות העלויות הגבוהות של ייצור החשמל במקום. ביטול הפרויקט היה גורר פיצוי של 2.5 מיליארד שקל לבעלים, אך חוסך גם 600 מיליון שקל למדינה

ליאור גוטמן 14:1726.06.16
אחרי שבועות ארוכים של דיונים, החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו הודיעה היום (א') שלא תתערב בפרויקט תחנת הכוח התרמו־סולארית שאמורה לקום באזור אשלים שבנגב על ידי שיכון ובינוי. בשנה האחרונה סבל הפרויקט מזעזוע בעקבות פרישת השותפה של שיכון ובינוי, אבנגואה הספרדית, עקב קשיים כלכלים - מה שהטיל צל כבד על יכולת ההתקדמות שלו. בעקבות פרישת הספרדים שר האוצר משה כחלון בדק שלל אפשרויות הכוללות את ביטולו של הפרויקט לגמרי, הורדת מחיר החשמל שהובטח לשיכון ובינוי במכרז, או המרת טכנולוגיית הייצור של החשמל מתרמו סולארית לסולארית רגילה. ההמרה היתה צפויה לחסוך למשק מאות מיליוני שקלים.

 

מה שהכריע את הכף לטובת שיכון ובינוי הם שני מהלכים עיקריים: החלפת אבנגואה בחודש שעבר ב־TSK הספרדית וקרן נוי והגעת הטורבינה לייצור החשמל לנמל אשדוד, מהלך שהושלם רק בשבוע האחרון. משהטורבינה הגיעה לארץ פיסית הפרויקט כולו מתקרב ל־50% ביצוע, כך שביטולו אולי יחסוך למשק כסף, אבל יוביל את האוצר לשלם ליזמים פיצוי שנאמד בכ־2.5 מיליארד שקל. כך יצא שכחלון העדיף טכנולוגיה וותיקה עם זכיין בודד בפרויקט שבכלל יצא לדרכו עוד בעשור הקודם ובתמחור שנראה היום בדיעבד כמוגזם, מאשר שיזכר כמי שנתן לשרי אריסון פיצוי של מיליארדים על חשבון הציבור.

 

מיכל עבאדי בויאנג'ו
מיכל עבאדי בויאנג'ו צילום: עמית שאבי

 

אז כמה הפסיד הציבור, אם בכלל? לפי עבאדי־בויאנג'ו וסגנה יריב נחמה שריכז את הטיפול בנושא, החיסכון השנתי כתוצאה ממעבר לטכנולוגיה החדשה מוערך בכ־245 מיליון שקל לשנה ובסך הכל כ־3.1 מיליארד שקל מהוונים".

 

מנגד, הם מסבירים כי "מחסכון זה יש להפחית את סך הפיצוי לזכיין העלול להגיע עד לכדי 2.5 מיליארד שקל", מה שמוביל אותם למסקנה ש"התועלת נטו כתוצאה מביטול הפרויקט והסבתו לטכנולוגיה החדשה בניכוי הפיצויים לזכיין הינה כ־600 מיליון שקל".

 

חסכון זה מהווה הפחתה פוטנציאלית בתעריף החשמל של כ־0.13% שהן כ־0.07 אגורות. במילים אחרות, ביטול הפרויקט לא היה מורגש בכלל בכיסם של האזרחים, אבל כן היה מחייב את האוצר לתת פיצוי מיידי של מיליארדי שקלים. "אם מישהו כל כך רוצה להוריד את תעריף החשמל בכ־0.13% אפשר לשקול הוזלה של 10% בעלויות החשמל של חברת החשמל", אומרים באוצר.

 

אז מדוע חשבו שביטול הפרויקט או הסבתו לטכנולוגיה אחרת היה חוסך כסף? כאן מסבירים שרשות החשמל הישנה עשתה טעויות בחישוב. לפי האוצר, רשות החשמל הישנה סברה שהעלות העודפת בפרויקט, לעומת החלופה של הקמתו בטכנולוגיה חדשה, צפויה לעמוד על כ־4.25 מיליארד שקל (מהוון - ל"ג) ולייקר את תעריף החשמל בכ־1%, שהם כחצי אגורה בתעריף.

 

עם זאת, מסבירים ש"רשות החשמל לא כללה בחישוביה את ההיקף הפוטנציאלי של עלויות ביטול הפרויקט אשר מוערכות בכ־2.5 מיליארד שקל אותן עלולה המדינה להיאלץ לשלם לזכיין". כך שהשורה התחתונה היא שגם אם לוקחים בחשבון את ההנחות המחמירות של רשות החשמל, החיסכון המהוון נטו מביטול הפרויקט עומד על כ־1.75 מיליארד שקל, המהווים חסכון פוטנציאלי של 0.2 אגורות בלבד וזאת מבלי להתחשב בחשיפה של המדינה לתביעות או הוויתור על התחייבות לייצר "חשמל ירוק".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x