ספק אם בוריס גלפנד ייצא לאולימפיאדת השחמט באזרבייג'ן: "מעולם לא התייחסו אלי בחוסר כבוד כזה"

לפני 4 שנים רבים עקבו בציפיה דרוכה אחר הדו קרב ראש בראש על תואר אלוף העולם בשחמט בין בוריס גלפנד, רב האומן הישראלי, מול וישוואנתן אנאנד ההודי. גלפנד הפסיד לאנאנד, אבל התהילה לה זכה הביאה לענף שנה אחת של חסד: שנה של תשומת לב תקשורת, פוליטקאים שביקשו להצטלם איתו, משרדי ממשלה שהבטיחו להזרים לענף את התקציבים הנחוצים, אבל עם התרחקות האירוע מן הזכרון ומלב - מתברר שבכיר השחמטאים, חווה את אחת התקופות המאתגרות בחייו, זו שבה לראשונה, ייצוגו את ישראל כראש נבחרת הקבוצות וכ"לוח הראשון" של ישראל בתחרות – איננו מובטח יותר.  

גלפנד (48) שהתראיין לפני כמה ימים לעיתון בקזחסטן בעת תחרות שבה התמודד, חשף את קצה הקרחון של הסערה המשתוללת באיגוד השחמט הישראלי, ולראשונה מציבה בספק את ייצוגו את נבחרת ישראל באוליפיאדת הנבחרות הקרובה (שתערך באזרביג'ן בחודש ספטמבר).

בראיון אומר גלפנד: "לצערי, אלה ימים עצובים לענף השחמט בישראל. יו"ר האיגוד החדש, דניאל פורת, ונציג ישראל באיגוד השחמט הבינלאומי, והמנכ"ל גיל בורוכובסקי – אנשים ללא שום הישגים או ניסיון (עכשוי בשחמט - ד.ב). הצהירו שישראל לא תערוך שום תחרויות בינלאומיות. השתתפותה של נבחרת ישראל באליפות אירופה לנבחרות בנובמבר בסוף 2015 באיסלנד בוטלה וכעת הם עושים כל דבר אפשרי כדי שלא לשלוח את הנבחרת החזקה ביותר לאולימפיאדה הקרובה, אלא פועלים על פי אינטריגות קטנוניות לדחוף קדימה את הקרובים לצלחת".

הפצע הזה התפוצץ סביב ויכוח שהתעורר על שכר חברי נבחרת ישראל בשחמט לאולימפיאדה, שאמור לעמוד על 160 אלף שקל. שכרו של גלפנד עומד על 60 אלף שקל וההנהלה דרשה לקצץ לכ-50 אלף שקל במה שהוגדר כ"התיישרות עם מאמצי האיגוד לסגור את הגירעון".

"עם כניסתי להנהלה גיליתי גירעון של מיליון שקל. דרשנו מכולם לצמצם את שכרם, ובמסגרת הזאת דרשנו מחברי הנבחרת לאולימפיאדה לקצץ חד-פעמית 20% משכרם (למעט השחקן הצעיר והמבטיח בנבחרת, אלוף ישראל הצעיר ביותר, מקסים רודשטין בן 27 - ד.ב)", מסביר יו"ר האיגוד את הכוונה לקצץ בכלל הוצאות האיגוד השנה.

"ביקשנו מכולם לתת כתף"

פורת, ששימש עד 2008 סמנכ"ל בחברת מכתשים אגן, ניהל בעבר את מועדון השחמט בר"ג (בו שיחק עד גיל 17), ומקיים מידי שנה תחרות לזכר אחיו, שחמטאי שנהרג במלחמת ששת הימים. הוא איננו שחקן פעיל, ונכנס להנהלה באמצע 2015 ולתפקיד היו"ר בינואר 2016 על תקן מנהל מקצועי.  

בוריס גלפנד. זועם ופגוע צילום: איי אף פי

גלפנד ועמיתו, חבר הנבחרת ונשיא איגוד השחקנים המקצועיים העולמי אמיל סדובסקי, סירבו לשתף פעולה עם הקיצוץ. שני שחקני הנבחרת האחרים - יבגני פוסטני ואיליה סמירין - הסכימו. לדברי פורת, "התקציבים הם שורש הוויכוח. אני מבין את ההתנגדות של בוגרי הנבחרת, בוריס ואמיל. שחקני השחמט לא נתמכים לאורך השנה בידי האיגוד, ותחרויות כגון אלה הן ההזדמנות שלהם לייצר הכנסה. אך לאור המצב ביקשנו מכולם לתת כתף".

אחרי דין ודברים ממושך, טוענים באיגוד השחמט כי הוסכם להחריג את גלפנד מן הדרישה לקיצוץ, ולמצוא מקור חיצוני למימון יתרת משכורתו (היו"ר הבטיח כי אם הסכום לא ימצא - יוציא את הסכום מכיסו), אך הסכם עדיין לא נחתם בין הצדדים ("אין חוזה ואין אפילו הצעה", אומר גלפנד בראיון סקייפ ל"כלכליסט" מקזחסטן).

אבל גלפנד לא מרוצה לאור הדרישה לקצץ בשכר עמיתו סדובסקי, שהביא לביטול השתתפותו בנבחרת ישראל. סדוסקי הודיע שיסכים להצעה טובה שקיבל לאמן את נבחרת אזרבייז'אן לאולימפיאדה. "אמיל אמר לי שאם יש שינוי בעמדת האיגוד – ישמח לייצג את ישראל בתחרות", אומר גלפנד.

"סוטובסקי סולק וכעת מנסים לסלק גם את בוריס"

אבל לטענת בוריס גלפנד, בכיר השחמטאים בישראל, הוויכוח הוא מעבר לכסף על שכר, אלא על כך שהנהלת האיגוד מנסה למשוך לקבוצה פייבורטים שברצונה לקדם ולכן מפנה את מקומות בכירי הענף בארץ מן הנבחרת, שגם יקרים יותר מבחינת שכר ההשתתפות. "סוטובסקי סולק וכעת מנסים לסלק גם את בוריס", אומרת אשתו מאיה גלפנד.

אם בוריס לא ייסע, זאת תהיה הפעם הראשונה משנת 1935 שהנבחרת לא תכלול את השחקנים החזקים ביותר. המשמעות המעשית זריקתו של בוריס מהתחרות, השחקן בעל מספר התארים הרב ביותר בארץ, יחד עם שחקנים מובילים אחרים".

בראיון הסקייפ ניכר שגלפנד נסער מן ההתפתחויות. "תחרות היא לא אירוע תיירותי, שבו שחקנים מגיעים לראות מדינה זרה. לתחרות צריך לשלוח את המשלחת החזקה ביותר, אחרת אין בזה שום הגיון בריא", הוא אומר. אני משחק בתחרויות האלה מאז שעליתי לארץ כי אני רוצה להביא גאווה למדינה שלי, זו גם חובתי המוסרית. אם אין די כסף לשחקנים שיקצצו בהוצאת חברי משלחת, שהוצאתם צריכה להיות בעדיפות שנייה".

גלפנד. "רוצה להביא גאווה למדינה שלי צילום: ויטלי קרביץ

פורת ל"כלכליסט": "גלפנד הוא אדם ישר, רחוק מלהיות פוליטיקאי, אבל הוא לא עוסק בניהול, ובמצב הכלכלי באיגוד, וזאת ההחלטה ניהולית שקיבלנו. למרות שדרשנו התשתתפות במאמץ לצמצם את גירעון האיגוד, בסופו של דבר החרגנו את גלפנד מן הדרישה הזאת. אם משהו בוחר לא לצאת - יש תסריטים חלופיים למי יכול לצאת במקומו".

האם זה לא סיפור קלאסי של חילופי דורות בענף? של בכירי הענף שמשלמים את מחיר הטיפוח של הצעירים?

פורת: "יש אלופים שהגיעו ליכולת מזהירה גם בגיל 60, אבל אכן עם הזמן הספורט הופך ליותר ויותר צעיר. מגנוס קרלסון אלוף העולם הנורווגי זכה העולם בגיל 23 והוא מחזיק בתואר זה שנתים. המדורגים גבוה ביותר בעולם כיום הם בשנות ה-20 וה30 לחייהם, בגילאי 35 ואליך רבים מהשחמטאים בוחרים להתמקד בהדרכה ולא לרוץ מתחרות לתחרות. זה ספורט מתיש, מחייב כושר גופני אדיר, לזכותו של בוריס גלפנד יאמר שכשהתמודד על תואר אלוף העולם היה כבר בן 44. אננד עצמו, אלוף העולם שניצח את גלפנד, הובס קרלסון בדו קרב הקובע שבינהם באליפות העולם. יש כאן סוגיה של חילופי דורות. למזלה של ישראל היה פה דור אדיר שחלקו עלה מברית המועצמות בגילאים צעירים, לכן יותר בני נוער ישראלים בשנות ה2000 הגיע להשגים גבוהים מאילו של הנוער היום. יש צעירים מוכשרים מאוד בשחמט אבל לא באינטסביות שהיתה קודם. אולי המצב הוא דוגמא רעה לנוער שקשה להתפרנס משחמט כיום, אבל זאת המציאות וצריך להכיר בה".

"לא אייצג מדינה אחרת"

"לא אייצג מדינה אחרת. זה לא אופציה. אייצג את ישראל כאינדיבידואל, אחרי כל הצלחה שלי ינגנו 'התקווה', ככה זה יעבוד. אני רוצה להביא כבוד למדינה כחבר נבחרת אבל לצערי זה לא בידיים שלי ".

"קשה לי להאמין שזו בעיה של כסף. לדעתי יותר בעיה של אינטרסים זרים של קידום ספורטאים מקורבים על חשבון אינטרס לאומי להביא לתחרות את השחקנים הטובים ביותר (רומז לכוונה להכניס את בנו של מנכל האיגוד לנבחרת, מקום 93 באליפות אירופה, טענה שמוכחשת באיגוד ד.ב.). בגלל מעמדי אני מעז לומר מה שאחרים חושבים אך מפחדים. אם אין מספיק כסף שיורידו דברים לא נחוצים, כמו אנשים שיוצאים לתחרות ולא חייבים לנסוע. הם לא מכבדים אותנו. אני לא חושב שהם מבינים מדוע צריך לשלם לשחקנים בכלל. אף פעם לא התיחסו אליך בכ"כ הרבה חוסר כבוד, ועוד מאיגוד השחמט הישראלי, אחרי כל ההשגים שהבאתי בשביל המדינה. אני גם חושש שהרסו את רוח הקבוצה. צריך לעשות הכל כדי לתקן את זה".

 פורת מגיב: "ספציפית לגבי גלפנד לאור דחייתו את בקשתנו הראשונה הסכמנו לתת לו את מלוא השכר אותו ביקש. לאור טענותיו, ולאור דברים שאמר על האיגוד ואי אפשר לעבור עליהם לסדר היום, אי אפשר לחבוט בנו וגם לייצג את נבחרת ישראל. ביקשתי להיפגש עם גלפנד כדי ליישב את הדברים. לגבי ניהול תקציבי איגוד השחמט, קיימים באיגוד פעילים שלאור המשאבים המוגבלים העומדים לרשות האיגוד מעדיפים להקדיש אותם לקידום הנוער על פני תשלום שכר גבוה לשחקני הנבחרת, חשוב למצוא דרך לטפח באותם סכומים מוגבלים את כולם. נקטנו במספר צעדים כדי לצמצם את הגרעון הגדול בסך כמיליון שקל אותו ירשתי בסוף שנת 2015. נקטנו בצעדים שהביאו לצמצומו לכ-730 אלף שקל, בין היתר בוויתור על הנסיעה היקרה לתחרות באיסלנד. אף אחד לא מצפה מהבכירים שיסעו בחינם, אבל בעיתות קשות לאיגוד – כן מצופה מכולם לסייע לנו לעמוד ביעד של הקטנת הגירעון".

גיל בורוכובסקי, מנכל איגוד השחמט בישראל, מוסר בתגובה: "אין ספורטאים במדינת ישראל שמקבלים כסף על יצוג המדינה בתחרויות. האיגוד היחידי שמשלם שכר בעבור יצוג המדינה זה איגוד השחמט הישראלי. כסף שמועבר כיום לשכר צריך להיות מושקע בטיפוח ספורטאים ובכיסוי יציאה לתחרויות בלבד ולא כשכר השתתפות. לגבי בני, הצהרתי בריש גלי שלא יצא עם הנבחרת לאולימפיאדה, כך שעצם הרמיזה על הוצאת מישהו מהנבחרת על מנת להכניס את בני –חסרת כל בסיס".