בארץ

בלעדי לכלכליסט

אחרי שכיווצה את לווייתן: RSP תעריך למדינה את כריש ותנין

חברת הייעוץ הבריטית, שעליה הסתמכה המדינה כשהורידה את נפח הגז במאגר לווייתן ב־19%, צפויה לבצע הערכת נפח ליתר המאגרים. בינתיים, במשרד האוצר נערכים להכניס לתקציב את היקף התמלוגים הצפוי להתקבל על סמך ההערכה הנמוכה

ליאור גוטמן 06:5609.06.16

משרד האנרגיה צפוי לשכור את שירותי חברת הייעוץ הבריטית RSP להערכת נפח הגז בכלל מאגרי הגז הפוטנציאלים מול חופי ישראל — כך נודע ל"כלכליסט". המשרד צפוי לעשות זאת לקראת ספטמבר 2017, אז על פי מסקנות ועדת צמח לבחינת משק הגז, חייבת המדינה לבדוק את נכסי הגז. לפי המסקנות, המדינה חייבת לעשות זאת אחת לחמש שנים, כשנקודת הבדיקה הראשונה היא ב־2017.

 

רק לפני שבוע הכיר משרד האנרגיה באופן רשמי בדו"ח RSP בנוגע למאגר לווייתן, שחתך ב־19% את הערכות נפח הגז לרמה של 500 מיליארד מ"ק. זאת בהשוואה מדיווחי השותפות שמחזיקות בו (דלק קידוחים ואבנר: 45.34%, נובל אנרג'י: 39.66% ורציו: 15%), שטוענות כי הנפח הגז עומד על 620 מיליארד מ"ק.

 

כעת, עם פרסום הנתונים לגבי לווייתן, במשרד האנרגיה צפויים לבחון שנית גם את יתר המאגרים — וביניהם גם כריש ותנין. על פי דיווחי קבוצת דלק, שעל פי מתווה הגז עליה למכור את האחזקות בכריש ותנין עד לאוגוסט 2017, הערכות הן שנפח הגז במאגרים עומד על 60־70 מיליארד מ"ק. מדובר בשני מאגרים שטרם נקדחו, וייתכן שניתוח RSP יגלה שמכסת הגז שם נמוכה ממה שדווח עד כה.

 

באם ניתוח RSP יקבע כי בכריש ובתנין נפח גז קטן ממה שחזו, ובמשרד האנרגיה יבצעו את הבדיקה לפני המועד הסופי למכירה באוגוסט, הדבר עלול להוביל גם לשווי נמוך יותר של המאגרים בעת המכירה.

 

 

ההערכה אולי תבריח רוכשים

 

תוצאה שכזאת עלולה גם להוביל להפחתת הכדאיות שברכישת המאגרים בידי לקוח חדש. בנוסף, הערכה מופחתת יכולה להוביל גם להפחתת נפח ייצוא הגז המותר ממאגר לווייתן. נפח הגז שהיה מותר לייצוא מכריש ותנין הועבר במסגרת מתווה הגז ללווייתן, ולכן הקטנת הנפח בכריש ותנין תקטין במקביל גם את נפח הייצוא המותר מלווייתן.

 

מלבד ניתוח מאגרי כריש ותנין, RSP צפויה ללוות את משרד האנרגיה גם בהערכת נפח הגז בשאר המאגרים שטרם נקדחו, לרבות עשרת מאגרי הגז החדשים של ישראמקו ומודיעין. . למאגר תמר לא תבוצע הערכת נפח חדשה, מכיוון שמדובר במאגר מוכח שנקדח מספר פעמים ומפיק גז כבר שלוש וחצי שנים. למרות זאת, RSP צפויה ללוות את משרד האנרגיה באישור וניטור אחר תוכניות הפיתוח של כלל מאגרי הגז, לרבות לווייתן והרחבות עתידיות של תמר.

 

מאגר הגז לווייתן מאגר הגז לווייתן צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

 

לווייתן עומד להכנס לדו"חות

 

במקביל, בעקבות שינוי הנפח הרשמי של מאגר לווייתן, במשרד האוצר עשויים לחשב מחדש את היקף התמלוגים הצפוי ממנו כפי שיופיע במאזן הכספי של המדינה. במהלך החודש הקרוב צפוי להתפרסם דו"ח שכזה, אך כרגע ללא התייחסות למאגר לווייתן, כשההסבר הרשמי לכך הוא שעד לסגירת המאזן לא היה בידי לוויתן היתר הפקת גז רשמי — ולכן הוא לא נחשב כנכס. היתר הפקה ניתן למאגר רק בשבוע שעבר יחד עם אישור תוכנית הפיתוח שלו, ולכן היקף התמלוגים ממנו (12.5%) יובא בחשבון רק בפרסומים עתידיים.

 

גם בנק ישראל עשוי לחשב מסלול מחדש בעקבות שינוי הנפח של מאגר לוויתן. בהופעת נגידת הבנק קרנית פלוג בפני ועדת הכלכלה בדצמבר 2015 היא התבקשה להעריך את סך תקבולי המדינה ממכירת הגז. היא העריכה זאת בכ־280 מיליארד שקל, כשעם ירידת הערכת נפח הגז התבקש שיבוא לכך תיקון — שלא הגיע. אולם, בסביבת בנק ישראל טוענים כי ייתכן והירידה תקוזז ואולי אף תבוטל בשל עליית מחירי הנפט מאז, שהגז הוא המוצר התחליפי שלו ומוצמד אליו בחוזי נפט בעולם.

 

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי הוא לא מחשב דבר מחדש, וכי אינו מבצע חישובי תקבולים מהגז באופן שוטף.

 

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי אין בכוונתם לנתח את נפח המאגרים בתקופה הקרובה, אך שם לא פסלו מהלך שכזה לקראת נקודת הבדיקה ב־2017: "אנשי המקצוע במשרד בוחנים את נתוני המאגרים באופן שוטף ורציף. אין בכוונת המשרד להעזר כעת בחברת הייעוץ הבינלאומית לבחינת המאגרים. המשרד ימשיך לעקוב ולבקר את כל הנתונים המקצועיים של המאגרים לאורך תקופות הפיתוח וההפקה כפי שעשה עד היום".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x