• תפריט
בארץ

ניתוח כלכליסט

הרשויות בארה"ב מאיימות על הכלכלה החרדית

הבנקים בישראל, שפוחדים להסתבך עם רשויות המס האמריקאיות, דורשים מקרנות גמילות החסדים להסדיר את מעמדן החוקי. המהלך עלול למוטט את התעשייה הוותיקה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה. כלכליסט חושף את הסערה שפוקדת את העולם החרדי

עמרי מילמן 06:5405.06.16

המודל המודל הכלכלי שעליו בנויה הקהילה החרדית בארץ ובעולם נקלע בשבועות האחרונים לסחרחרת — רשויות המס מאיימות לרוקן אותו מתוכן בשל החשש שהוא מהווה כר פורה להעלמות מס, והקהילה החרדית בארץ אובדת עצות. מדובר בתהליך שעשוי בסופו של יום לשנות את האופן שבו חרדים צורכים אשראי, ובדרך הוא מאיים להביא למשבר עמוק ביחסים של הקהילה החרדית עם רשויות המס בארץ ובעולם.

 

פוטנציאל הנפץ הזה הסתתר בהודעה לקונית ששלח הבנק הבינלאומי בשבוע שעבר למנהל קופות של גמילות חסדים — גמ"חים. במכתב התבקשו בעלי הקרנות להסדיר את מעמדן מול רשות המסים הישראלית כעמותה, או לחלופין מול רשות המסים האמריקאית כגוף פיננסי — אחרת הם נדרשים לעזוב את הבנק. גמ"חים רבים עובדים עם בנק

פועלי אגודת ישראל (פאג"י) מקבוצת הבינלאומי, אולם הוא לא הבנק היחיד שעבד או עובד עם קופות כאלה ושמבקש מהם להסדיר את מעמדם. למעשה, מדובר בגל שני של צעדי רגולציה מכיוון הבנקים הישראליים כשהצעדים הקודמים כבר גרמו לתזוזות של כמה קופות מבנק לבנק. אלא שהפנייה האחרונה שמה את הגמ"חים עם הגב לקיר: פנייה לרשות המסים הישראלית עלולה לחשוף תורמים ומפקידים שהעלימו מס דרך הקופה ופנייה לרשות המסים האמריקאית שתכיר בהם כמוסד פיננסי אינה ריאלית שכן אף על פי שלגמ"חים יש נושאי משרה ומנגנוני פיקוח, הם רחוקים מלעמוד בכללי הרגולציה של גופים פיננסיים רשמיים.

 

מגלגלים מיליארדים

 

גמ"ח הוא שם כללי למוסד צדקה. גמ"ח יכול להיות כזה שעוסק בתרומת מזון לנזקקים והוא יכול להיות כזה שמתמחה בהלוואות — בדרך כלל ללא ריבית בשל האיסור ההלכתי על כך (שהבנקים עוקפים דרך היתר עסקה שקושר את הלקוח והבנק כמעין שותפים). בקהילה החרדית קיימים גם גמ"חים העוסקים בביטוח והם נקראים "גמ"ח ערבים". במסגרת הגמ"חים האלו כל חבר מפקיד 15 שקל בחודש, ואם אחד מבני הזוג נפטר, מובטח לילדיהם סכום כספי גדול. גמ"ח אחר יכול להיות כזה שבו ההפקדה החודשית היא בחלקה תרומה ובחלקה מאפשרת לקבל עתיד הלוואה ללא ריבית עבור רכישת דירה לילדים או מימון חתונה.

 

 

באופן כללי, הגמ"חים מבוססים על הרעיון של תרומה הדדית, והם אמורים לעקוף איסורים הלכתיים כמו מתן הלוואות בריבית. הבעיה היא שקיים חשש שהם מאפשרים לעתים להלבין הון שהושג בדרכים לא חוקיות או שלא שולם עליו מס. מכיוון שהפעילות לא מפוקחת, אין מספרים מדויקים על היקף הכספים שעוברים בגמ"חים, אולם לפי הערכות שונות, מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שעובדים דרך מוסדות מהסוג הזה מדי שנה.

 

את ממדי התופעה ניתן להעריך גם באמצעות הנתונים על אודות שיעור החרדים שמחזיקים בבעלותם דירה. הנתונים מופיעים במחקרו של איתן רגב ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ומהם עולה כי שיעור הבעלות על דירות בקרב חרדים דומה מאוד לשיעור הבעלות על דירות בקרב יהודים לא חרדים ולא יהודים בגילי 41–60, וזאת אף שההוצאות החודשית של האוכלוסייה החרדית (בממוצע בשנים 2007–2012) גבוהות ב־3,200 שקל מההכנסה החודשית הממוצעת, בעוד הפער הזה בקרב היהודים הלא חרדים והלא יהודים נמוך יותר. למעשה, ב־2011 שיעור הבעלות על דירות בקרב חרדים היה הגבוה ביותר — 89% לעומת 78% בקרב היהודים הלא חרדים ו־80% בקרב הלא יהודים.

 

 

לתופעה הזאת יש שני הסברים. ראשית, הנתונים שבידי המדינה לא משקפים את המציאות והם לא כוללים חלק משמעותי מהסיוע שהאוכלוסייה החרדית מקבלת מהגמ"חים מתחת לרדאר. ההסבר השני הוא שבכל מקרה בקרב אוכלוסיות רבות ההוצאות גדולות מההכנסות.

 

גפני נכנס לעובי הקורה

 

לפני כשנתיים חתמו ישראל וארה"ב על הסכם (FATCA) שבמסגרתו התחייבה ישראל להעביר לרשויות האמריקאיות מידע בנוגע לחשבונות ולהכנסות של אזרחים אמריקאים בארץ. לפי הוראות היישום שלרשות המסים, הגמ"חים נחשבים למוסדות פיננסיים. מכיוון שפוטנציאל העלמת המס בגמ"חים גדול, ומכיוון שבנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות כבר מסובכים בפרשיות אחרות מול רשויות המס האמריקאיות בחשד שסייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מס, החליטו הבנקים לפעול במשנה זהירות והודיעו לגמ"חים שעליהם להסדיר את מעמדם החוקי עד אמצע חודש יוני, אחרת הם לא יוכלו להמשיך לנהל את החשבונות שלהם בבנקים.

 

המכתב של פאג"י, שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", עורר מהומה בקהילה החרדית והגיע במהרה עד למנהיגיה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה הודיע כי בכוונתו לקיים מחר דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים, שאליו הוא זימן את נציגי משרד האוצר, רשות המסים, משרד המשפטים ויתר הגורמים הרלבנטיים.

 

בשיחה עם "כלכליסט" גפני נשמע נרעש. לדבריו, "אם יחסלו את המוסד הזה, יחסלו את נשמת אפה של היהדות. עם כל הכבוד לארה"ב, יש ייחודיות של העם היהודי. מה, נישאר רק עם הדברים הרעים?". לדברי גפני, "מדובר באחד המוסדות המפוארים של העם היהודי. המוסד הזה פועל זה אלפי שנים, עם הבירוקרטיה. ה־FATCA יהרוס את המוסד הזה ונהפוך לעם של חוליגנים".

 

קופות צדקה בירושלים קופות צדקה בירושלים צילום: חיים צח

 

גפני סיפר על האופן שבו הגמ"חים מסייעים לאוכלוסייה החרדית: "אם אתה נקלע למצוקה כספית — נניח שמישהו במשפחה חולה וצריך לשלם את ההוצאות הרפואיות — הגמ"ח מסייע. הוא נותן לך הלוואה בלי ריבית. זה אחד הדברים המפוארים ביותר ביהדות — ערבות הדדית".

 

זאת לא הפעם הראשונה שבה גפני עוסק בנושא הגמ"חים. לפני שש שנים קידם גפני הצעת חוק שתכליתה לאפשר לגמ"חים לקבל פיקדונות ולתת הלוואות שאינן נושאות ריבית, ובמקביל לאפשר להם להיות מוכרים כמוסדות או כחברות לתועלת הציבור (חל"צ) שמנהלות את החשבונות שלהן כתאגיד בנקאי.

 

היוזמה של גפני זכתה להתנגדות עזה מצד בנק ישראל שחשש כי הגמ"חים יהפכו לבנקים קטנים ולא מפוקחים בחסות המדינה. לבסוף, אף שההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת, היא נתקעה במסדרונות משרד האוצר ומשרד המשפטים, כך שבפועל כיום אין חוק שמסדיר את מעמדם.

 

משה גפני משה גפני צילום: עומר מסינגר
כינוס חירום

 

הסערה הנוכחית אמנם מלחיצה את הגמ"חים ואת האוכלוסייה החרדית, אולם עוד לפני שהחלה, בעלי הגמ"חים כבר הבינו שכך או כך הם יעלו על הכוונת של הרשויות.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר התקיים כינוס בירושלים שבו השתתפו כ־100 מנהלי גמ"חים. מטרת הכנס היתה להבין את השינויים שצפויים להתרחש ביחס לגמ"חים. מלבד לדרישה החדשה של הבנקים, תשומת הלב באולם הופנתה גם להצעת חוק — שנמצאת כרגע בשלבי חקיקה מתקדמים — הנוגעת להסדרת הפיקוח על השירותים הפיננסיים החוץ־מוסדיים. בהצעת החוק נכתב במפורש שהיא אינה עוסקת בגמ"חים, אולם עצם הזכרתם בה מטריד את מנהליה הגמ"חים, במיוחד לאור התוספת הכתובה בה: הכוונה בעתיד היא לבחון ולהסדיר בחקיקה את פעולתם של גופים אלה".

 

עם זאת, סביר להניח שאם האמריקאים לא יהיו בתמונה, לגמ"חים לא יהיה ממה לחשוש, שכן אם חמש שנים לא הצליחו משרדי הממשלה לקדם את הסדרת הנושא, כנראה שהדבר לא בוער להם.

 

נושא נוסף שמטריד את מנהלי הגמ"חים הוא החמרת החקיקה בארץ כנגד העלמות המס החמורות שתיכנס לתוקף בחודש אוקטובר הקרוב. החוק שאושר לפני כמה חודשים קובע שעבירות מס חמורות מעל היקף של מיליוני שקלים בשנה, עם "יסוד נפשי" (כלומר כוונה), ייחשבו לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. פירוש הדבר שהאכיפה והענישה יהיו חמורות בהרבה. מרבית הגמ"חים שנכחו בכינוס מגלגלים הרבה יותר מכמה מיליוני שקלים, בחודש.

 

במידה רבה, למדינה ולמוסדות הרווחה נוח שהגמ"חים קיימים, שכן הם מאפשרים להם לא להתמודד עם מצוקות רבות במגזר החרדי, שמאכלס ברובו את השכבות העניות ביותר בחברה. המחקר של מכון טאוב חושף עד כמה האוכלוסייה החרדית נשענת על הגמ"חים: שיעור החרדים בני ה־18 ומעלה שקיבלו סיוע כספי ב־2013 עמד על 11%. לשם השוואה, בקרב הלא יהודים שיעור זה עמד על 3.6% ובקרב היהודים הלא חרדים על 1%.

 

מצד שני, החרדים גם תורמים יותר: ב־2013 90% מהאוכלוסייה החרדית תרמו כספים בעוד בקרב היהודים הלא חרדים נתון זה עמד על 66% ובקרב הלא יהודים על 41%.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x