שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

חברות הגז הציעו למדינה בוררות על נפח לווייתן

קבוצת דלק ונובל אנרג’י הבינו שהמדינה עומדת מאחורי ההערכה שכמות הגז בלווייתן קטנה ב־20% ממה שדיווחו עד כה, וביקשו ללכת למעריך מוסכם. משרד האנרגיה, שהסתיר הערכות דומות קודמות, סירב

ליאור גוטמן 06:5305.06.16

שותפות לווייתן ניסתה לגרור את משרד האנרגיה להליך בוררות אצל חברה מוסכמת, שתקבע מה הנפח האמיתי של מאגר לווייתן, כך נודע ל"כלכליסט". החברות המרכיבות את השותפות - דלק קידוחים ואבנר (45.34%), נובל אנרג'י האמריקאית (39.66%) ורציו (15%) - הבינו בשבועות האחרונים שהמשרד מחזיק בהערכה חדשה לפיה נפחו של המאגר 500 מיליארד מ”ק בלבד, 20% פחות מהנפח שעליו דיווחה השותפות לבורסות בישראל ובארה”ב, 620 מיליארד מ”ק. משרד האנרגיה סירב לקיים הליך משותף, וביום חמישי פרסם את ההערכה החדשה באופן רשמי, כחלק מאישור תוכנית הפיתוח של המאגר.

 

השותפות הוציאו הבוקר, בתגובה לפירסומים, דיווח מיוחד לבורסה, שבו נאמר כי עמדת משרד האנרגיה אינה משנה את הערכתן שלהן בדבר כמות הגז במאגר - "לא חל שינוי בהערכת המשאבים של הגז הטבעי והקונדנסט במאגר", נכתב בהודעה.   

 

בשנתיים האחרונות התגוששו חברות הגז ומשרד האנרגיה סביב נפחו של לווייתן, אולם מאחורי הקלעים. המשרד בחר להסתיר מהציבור הערכה שהוגשה לו ב־2014, לפיה נפחו של לווייתן 450 מיליארד מ”ק בלבד. כך, גם הזירה הציבורית וגם קבלת ההחלטות הרשמית — במסגרת גיבוש מתווה הגז ובוועדת צמח להסדרת יצוא הגז — נשענו באופן בלעדי על הערכותיהן של חברות הגז, שכעת מתבררות כמוגזמות.

 

כאשר השותפות הודיעו לראשונה על איתור המאגר הענק בסוף 2010, הן העריכו את נפחו ב־450 מיליארד מ”ק. ב־2013 פרסמו הערכה חדשה, לפיה נפחו 535 מיליארד מ”ק, ובאמצע 2014 הגדילו אותה בשנית ל־620 מיליארד מ”ק. אולם בתחילת 2014 הגישה החברה ההולנדית SGS למשרד האנרגיה את ההערכה שלפיה נפח המאגר 450 מיליארד מ”ק בלבד. חברות הגז טענו כי SGS אינה מתמחה בהערכת נפחי מאגרים והשתמשה במודלים גיאולוגיים שגויים, וכנראה שגם במשרד האנרגיה הסכימו עם עמדתם.

לאחר שההתקשרות של המדינה עם SGS הסתיימה בדצמבר 2015, בחר המשרד חברת ייעוץ שנחשבת לאחת הטובות בעולם, RPS הלונדונית, שהגישה את ההערכה החדשה לפיה נפח לווייתן 500 מיליארד מ”ק. ככל הנראה, חברות הגז התקשו לערער על המקצועיות של החברה החדשה, ולכן ניסו לשכנע את המשרד לפנות למעריך שלישי, שאינו מטעם המדינה או החברות.

 

משרד האנרגיה סירב בתוקף להצעה, בעיקר בשל החשש ליצור תקדים שכל מאגר יזכה להערכה חיצונית שתיטיב עם בעליו. לכן החליט המשרד להתנות את אישור תוכנית הפיתוח של לווייתן שהגישו חברות הגז בהסכמה על הנתון החדש של 500 מיליארד מ”ק, אלא אם קידוחים עתידיים יוכיחו שהנפח שונה.

 

או טורקיה או מצרים

 

מבחינת חברות הגז, ההערכה החדשה היא מכה כפולה. מבחינה כלכלית, ההערכה החדשה חותכת חמישית משווי המאגר. מבחינה תדמיתית, הן מוצגות עתה כמי שניפחו את ההערכות בעיקר כדי להגדיל את יצוא הגז. כמובן שגם המדינה, שגם נסמכת על הגז כדי לקדם את שוק האנרגיה המקומי, וגם שותפה בהכנסות המאגר, בעיקר מיצוא, סופגת מכה.

 

ביוני 2013 אישרה הממשלה את המלצות ועדת צמח המחמירות, לפיהן מותר לחברות לייצא עד 40% מהגז. עד כה הוערכה כמות הגז הכוללת בים הישראלי בכ־1,000 מיליארד מ”ק, כך שמכסת היצוא עמדה על 400 מיליארד מ”ק. אולם ההערכה החדשה מכווצת את כמות הגז הכוללת ב־12%, ל־880 מיליארד מ”ק, מה שמקטין את מכסת היצוא בהתאם לכ־350 מיליארד מ”ק. גם ההכנסות ממיסוי הגז — התלויות כמובן בנפח בפועל ובמחיר העתידי שלו — יירדו בהתאם. בדצמבר 2015 העריכה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג את הכנסות המדינה ממסים על הגז בכ־70 מיליארד דולר. התכווצות של 12% קובעת כי ההכנסות יהיו של 61 מיליארד דולר.

 

 

קידוח לווייתן (ארכיון) קידוח לווייתן (ארכיון) צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

 

ההערכה החדשה עשויה גם להקשות על השגת חוזי יצוא חדשים ללווייתן — מה שיפגע בתוכניות לפיתוח המאגר לטווח הארוך. שותפות לווייתן הצהירה על כוונה לייצא במקביל למצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וטורקיה. במסגרת מתווה הגז קיבלה שותפות לווייתן גם את מכסת היצוא של מאגרי כריש ותנין, ויחד עם ההגבלה שמכל מאגר אפשר לייצא עד 50% מנפחו, יש בלווייתן 300 מיליארד מ”ק ליצוא. בהנחה שהחוזים ייחתמו לתקופה של לפחות 15 שנה, בכל שנה אפשר יהיה לייצא ב־20 מיליארד מ”ק.

לכן, אחד מחוזי היצוא הגדולים שעליהם הממשלה גם נסמכת מבחינה מדינית — למצרים או לטורקיה — ייאלץ להשתנות. או שיתכווץ, או שיחובר בחוזה מפוצל עם מאגרי הגז של נובל ודלק בקפריסין, או שיידחה.

 

סילבן שלום סילבן שלום צילום: אוראל כהן
טיפול רשלני בהערכות

 

כאשר חברות הגז עדכנו ביוני 2014 שנפח לווייתן 620 מיליארד מ”ק, במשרד האנרגיה הוטרדו בשל הפער הגדול לעומת ההערכה שנמסרה להם, 450 מיליארד מ”ק. המשרד קיים דיונים בנושא, אך לא פרסם את נתוניו. בנובמבר 2014 חשף “כלכליסט” את הפער, אולם דלק קידוחים, אבנר ורציו — השותפות הישראליות המחזיקות בכ־60% מהמאגר — מיהרו כבר באותו בוקר למסור לבורסה הכחשה, שבה קבעו כי אין שינוי בהערכות. הן חזרו על עמדה זו בכל פעם שפורסמה התייחסות לפערים. אולם עתה, העמדה המוכחשת הפכה לעמדה הרשמית של המדינה.

 

מה מקור הפער? נובל אנרג’י טוענת כי בשלושת הקידוחים המוצלחים שביצעה נמצא גז בכמות מסחרית גדולה, כאשר בחלקם התגלו כיסים גיאולוגיים שעשויים להחזיק עוד גז רב. במשרד האנרגיה טוענים מנגד שעד שלא תתבצע קדיחה שתוודא את נפח הגז באותם כיסים, אין לכלול אותם בחישוב הנפח.

 

אולם קשה להתעלם מהטיפול הרשלני של משרד האנרגיה בכהונת הממשלה הקודמת, תחת השר סילבן שלום, בהערכת הנפח של לווייתן. תחילה המשרד שכר את חברת SGS ההולנדית שאינה מהמובילות בתחום וקל היה לחברות הגז לערער את ממצאיה. אחר כך הסתיר במשך יותר משנתיים את המידע מהציבור, ולסיום מתווה הגז גובש ונשען על נתונים לא מדויקים. במשרד מקבלים את הביקורת, אולם טוענים שהחישובים במתווה נשענו על המידע החדש. עוד ציינו שם שהקדמת הבחירות והתהפוכות בצמרת המשרד תרמו לכך.

 

בנובל אנרג'י סירבו להתרגש מההערכה החדשה. החברה מסרה שהיא מעסיקים את "חברות ההערכה המובילות בעולם” וחברת ההערכה NSAI “מעריכה כי העתודות בלווייתן עומדות על כ־620 מיליארד מ"ק. לצורך ההערכה קדחנו ארבעה בארות וביצענו מבחני הזרמה במאגר לווייתן".

 

השותפות יכולות להיות מרוצות מהמסגרת שבה פורסמה ההערכה החדשה — אישור תוכנית הפיתוח של לווייתן על ידי משרד האנרגיה. התוכנית כוללת שמונה קידוחים שמהם נקדחו כבר ארבעה. עד סוף 2019 יושלם החיבור לחוף הישראלי לאספקה שנתית של כ־9 מיליארד מ"ק. רוב הטיפול בגז ייעשה בים והחיבור לחוף יהיה בעמק חפר או באליקים. השלב השני תלוי בחוזי היצוא שייחתמו, ויגדיל את ההפקה ל־21 מיליארד מ”ק בשנה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x