שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

האותיות הקטנות של כניסת ישראל ביתנו לממשלה

ההסכם הקואליציוני שנחתם אתמול בין הליכוד לישראל ביתנו אולי מייצב את הקואליציה, אבל בדרך הוא מעמיק את הבור התקציבי, מבטיח קיצוצים מסיביים במשרדים החברתיים ומקדם עוד ועוד אפשרויות למינויים פוליטיים. העיקר שהשיגו תוספת לקשישים - אז מה אם לא טרחו לבדוק אם הם בכלל יכולים לחיות ממנה

עמרי מילמן 06:5226.05.16

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן חתמו אתמול על הסכם קואליציוני שלפיו ישראל ביתנו תצטרף לקואליציה וליברמן ימונה לשר הביטחון. ההסכם, שעיקרו פוליטי, דורש מהמצטרפת החדשה ליישר קו עם שאר המפלגות - כלומר תחום התקשורת שייך לנתניהו, הפרדת דת ומדינה לא על הפרק וחובה לתמוך בשורת הצעות חוק שנועדו לייצר עוד מינויים פוליטיים. "כלכליסט" מנתח את ההסכם שמבטיח לקואליציה יציבות יחסית עם 66 חברים.

 

1. ממחזרים הבטחות על גב הקשישים

 

נתניהו וליברמן הצהירו בחגיגיות על תוספת של 1.4 מיליארד שקל להבטחת הכנסה לקשישים עד 2020, אבל האמת היא שבפועל מדובר בהרבה פחות. הסכום כולל בתוכו 350 מיליון שקל שהאוצר כבר הבטיח לסיוע לקשישים שאינו מיועד רק לניצולי שואה, כך שבשורה התחתונה מדובר בתוספת של 1.1 מיליארד שקל. עוד שאלה היא כמה קופונים עוד יגזרו בדרך על התוספת הזאת. לא יהיה מפתיע אם בעוד כמה חודשים ידרוש גורם פוליטי כזה או אחר תוספת לקשישים ויקבל כמה מאות מיליוני שקלים, שרק האותיות הקטנות יגלו שגם הם חלק מאותם 1.4 מיליארד.

 

2. מלחמת התקציבים החברתיים זה בזה

 

בתקציב 2017 יש בור של 15 מיליארד שקל - האוצר הודה בכך בשבוע שעבר, ובתקציב 2018 צפוי להיפער בור של כמה מיליארדים נוספים בהתאם לגובה הרזרבה שתישמר ככרית ביטחון מפני הטעויות שעלולות להתרחש כתוצאה מהתקציב הדו־שנתי. לתוכו נזרקים עכשיו 1.1 מיליארד שקל נוספים, שבהכרח יבואו על חשבון בשירותים הציבוריים. ההסכם הקואליציוני קובע שתקציב הביטחון יישמר כך שיעמוד על כ־60 מיליארד שקל בשנה הבאה, ולכן הקיצוצים יהיו חייבים לבוא מהמשרדים האזרחיים - החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.

 

ייתכן ששר האוצר משה כחלון יחליט לפרוץ את המסגרת שלפיה כלל התוספת לתקציב בשנה הבאה תעמוד על 9 מיליארד שקל, או לחלופין להעלות את יעד הגירעון ל־2017, שעומד כעת על 2.5%, כדי לממן לפחות חלק מההתחייבויות האלה.

 

 

 

ההסכם הקואליציוני הזה מסנדל את הממשלה - אפילו יותר מקודם - ולא מאפשר לה לקבל עוד החלטות תקציביות במהלך השנה, וזאת אף שרוב ההחלטות בו התקבלו ללא כל עבודה כלכלית רצינית ובעיקר מסיבות פוליטיות. בשורה התחתונה, שאלת הפגיעה בתקציבים תוכרע כתחרות בין תקציבים חברתיים - למשל רווחה מול בריאות או חינוך מול תרבות - בתוך התחומים הללו יצטרכו שרי הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות ולהחליט מאיפה לקצץ.

 

3. בלי לבדוק, בלי לחקור, בלי להעמיק

 

הסכום המדובר, 1.4 מיליארד שקל, הוא אולי המזוהה ביותר עם ההסכם והוא זה שייזכר ויופיע בקמפיינים הבאים של ליברמן, נתניהו וכחלון. אבל בפועל אף אחד מהצדדים לא יודע לומר איך התוספת הזאת תשפיע על הזכאים. כיום עומדת הבטחת הכנסה לקשישים על 3,000 שקל בחודש, ואולי התוספת הזאת תעלה את הסכום ל־3,200 או 3,300, אבל לסכום הזה אין הרבה משמעות, פשוט כי לא בדקו אותו לעומק. בשום שלב לא נערך דיון מעמיק על הצרכים הבסיסיים של קשישים בישראל, כמה כסף הם צריכים בשביל להתקיים בכבוד והאם הקצבה הזאת מספיקה לכך. על השאלה האחרונה סביר שחותמי ההסכם יפחדו לענות, כי התשובה היא כנראה לא.

 

4. כוח וכסף מסובבים את ממשלת ישראל

 

כסף הוא לא הנושא היחיד בהסכם הקואליציוני, גם לכוח יש מקום של כבוד. בכניסתו לקואליציה נדרש ליברמן להפקיד את יכולת ההשפעה שלו על שוק התקשורת, מבצרו הבלעדי של ראש הממשלה. כמו יתר המפלגות הוא נדרש להתחייב שלא לקדם אף סוגיה בתחום שאינה על דעתו של ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו, וכן לתמוך בכל יוזמה או רפורמה שיקדם האחרון. בנוסף, נדרש ליברמן גם להצהיר על תמיכה בתקציב הדו־שנתי.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן אחרי החתימה אתמול על ההסכם הקואליציוני בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן אחרי החתימה אתמול על ההסכם הקואליציוני צילום: גיל יוחנן

 

מבחינת חלוקת התיקים לישראל ביתנו, התוצאה היתה ידועה מראש - ליברמן לביטחון וסופה לנדבר לעלייה והקליטה. אבל אלה באו בד בבד עם התחייבות לתמוך בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, כך שיתאפשר למנות יותר מסגן שר אחד לכל משרד ממשלתי, וכן כי יתאפשר למנות שר נוסף למשרד - עמדות שכנראה ילכו כפיצוי לאנשי הליכוד, כדי שלא יאבדו שני תפקידי שר.

 

עוד קובע ההסכם כי כל חברי הוועדות הרלבנטיות בכנסת מטעם המפלגה ינכחו בהצבעות, שכן כדי להעביר תיקון לחוד יסוד יש צורך ברוב של 61 חברי כנסת.

 

מלבד שני התיקים הללו השיג ליברמן עוד כמה עמדות מפתח עבור חברי מפלגתו, בהן סגן יו"ר הכנסת, חברות בוועדת הכלכלה וחברות בוועדת השרים לענייני חקיקה ובקבינט החברתי־כלכלי.

 

5. בבחירות הבאות בנפאל או בניו יורק

 

סעיף קטן שמתחבא בתוך ההסכם (מספר 20 מתוך 40 סעיפים) קובע כי הממשלה תגבש הצעת חוק שתתיר לישראלים השוהים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת "בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת כל הסיעות החברות בקואליציה". הנושא הזה מעלה שאלות רבות, כמו למשל מי הם אותם ישראלים שהממשלה הנוכחית כל כך משתוקקת לכלול בקלפי?

 

אפשר לומר יחסית בביטחון שהמטרה של נתניהו וליברמן היא לא להקל על צעירים שמטיילים בנפאל אחרי הצבא לממש את זכותם הדמוקרטית, בטח לא כשהטסת הקלפי הלוך וחזור תבוא על חשבון משלם המסים. הממשלה תצטרך לתת תשובות לשאלות מהותיות בעניין זה, כמו האם כל מחזיק דרכון ישראלי יהיה רשאי להצביע? האם הזכאות פגה אחרי תקופה מסוימת בחו"ל, ולמה? ועוד.

 

6. למה אורלי לוי־אבקסיס שמחה שפרשה

 

החלטה תקציבית נוספת שמצאה את דרכה אל ההסכם הקואליציוני היא תוספת של 150 מיליון שקל לפרויקט שיקום שכונות, שישמשו להרחבת רכישת דיור ציבורי כולל הוסטלים ומקבצי דיור. נראה כי ההחלטה הזאת, או הדרישה שהובילה אליה, עלתה על השולחן ממש בישורת האחרונה, כי בעוד שאת סוגיית הפנסיה עיבדו וניתחו פקידי האוצר - על הסוגייה הנוכחית אמר אתמול שר הבינוי והשיכון יואב גלנט מכולנו כי הוא "לא מכיר את התוספת של 150 מיליון שקל לדיור הציבורי בהסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו".

 

כשמביאים בחשבון את העובדה שחלק ניכר מהמשא ומתן הקואליציוני נערך מול כחלון, יו"ר מפלגתו של גלנט, עולה המחשבה שייתכן מאוד שההחלטה להכניס את סעיף הדיור הציבורי נולדה רק לאחר פרישתה של ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, שטענה שאינה יכולה להישאר במפלגה שמוותרת על הדרישות החברתיות שלה (ובנוסף, לא קיבלה תפקיד שרה בהסכם).

 

לוי־אבקסיס טענה אתמול באותו דיון כי "הציעו לי לא לפרוש ואמרו לי שאם אפרוש לא אצליח להשיג הישגים, ומסתבר שהפרישה שלי הצליחה להשיג יותר מהישארותי, אז רק בשביל זה היה שווה לפרוש". במפלגה טוענים כמובן שהדרישה, כמו גם הדרישה לפנסיות, באו לפני פרישתה של לוי־אבקסיס.

 

7. הסעיפים שחושפים את האג'נדה של ליברמן

 

שני סעיפים כמעט צמודים בהסכם מבטאים את סדר העדיפויות האידיאולוגי של ליברמן. הראשון קובע כי המילים "וגזר הדין ניתן פה אחד" יימחקו מהחוק המאפשר מתן גזר דין מוות בבית משפט צבאי (בשטחים בלבד), כך שהחוק יאפשר רוב של שניים מול אחד בהרכב של שלושה שופטים שדרגתם לפחות סגן אלוף.

 

המחיר ל"צ'ופר" הזה מגיע מיד לאחר מכן - כל הצעת חוק שתעלה ישראל ביתנו בנושאי דת ומדינה תוגש רק אם תזכה לאישור פה אחד של כלל מפלגות הקואליציה בצוות מיוחד שיקום לטובת העניין בראשות שר התיירות יריב לוין מהליכוד. משמעות הדבר היא שליברמן מנוע לחלוטין מלקדם ענייני דת ומדינה, למרות הבטחות העבר שלו לבוחריו. הסיכויים שהצעות חוק שבהן התפאר בעבר ליברמן - כמו למשל ברית הזוגיות - יקבלו את אישורן של ש"ס, של יהדות התורה או של הבית היהודי הוא אפסי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x