$
דעות

איך להתייחס לחולי סרטן במקום העבודה?

האם להעלות על סדר היום את נושא העובדים שחלו בסרטן? רוב החברות בישראל מעדיפות לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. איך נשנה את הגישה?

רוית אורן וזיו אמיר 08:0920.05.16

תמיכה בעובדים חולי סרטן היא בבחינת התמודדות מאתגרת. לא ניתן להתעלם מהנתונים הזועקים על כך שמדי שנה מספר חולי הסרטן בגילאי עבודה גדל בעשרות אחוזים. טיפולים וטכנולוגיות חדשות המתווספים לסל התרופות ומשפרים את תוחלת החיים של חולי הסרטן, עלייה בשיעור הגילוי המוקדם של המחלה וההצעה להעלות את גיל הפנסיה בכמה שנים נוספות – מעלים את הסיכויים לחלות במחלת הסרטן בעודנו עובדים.

 

דו"ח של מחלקת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות חושף כי מ-1997 הסרטן הוא גורם התמותה מספר אחד בישראל שבה כ-200 אלף חולי סרטן. 28 אלף חולים חדשים מצטרפים אליהם מדי שנה. 11 אלף איש נפטרים בכל שנה מהמחלה ומהשלכותיה. הנתונים הללו זועקים שהיקפי התופעה מחייבים התייחסות וגיבוש מדיניות ומתן מענה הולמים, אך בעוד בעולם משכילים להתמודד עם הנושא, בישראל ההתעלמות כמעט מוחלטת.

 

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מוצאות עצמן בדילמה שכביכול נמצאת על סקלת "דילמת המוסריות": האם להעלות על סדר היום את נושא העובדים שחלו בסרטן. רוב החברות בארץ מעדיפות לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.

 

בפן המוסרי ברור לנו שיש צורך אקוטי לסייע לעובד המצוי במצוקה. אך מה לגבי הפן העסקי?

 

אין ספק שיש קשר ישיר בין השקעה בבריאות לשגשוג כלכלי. ארגונים שישכילו לתת מענה לאתגרי התחלואה המודרנית יוכלו להיות בעלי יתרון תחרותי וליהנות מתפוקות גבוהות יותר. .

 

ברחבי העולם הבינו זה מכבר את ההיבט העסקי הטמון בניהול תהליכים מסוג זה ומעודדים ממשלות להשקיע במדיניות של תשתית בריאות למחלות הממאירות, בניגוד למצב העגום בארץ. כשהעסק לא מנוהל הוא יקר לכולם: לממשלות, לארגונים ולכל אחד ואחד מאיתנו.

 

לדאוג לחלוקת משימות בין חברי הצוות

 

השאלה הנשאלת היא כיצד מתחילים. ארגונים רבים אינם יודעים באיזה אופן להוציא אל הפועל מדיניות של "טיפול בנושאים רגשיים וכלכליים" כאחד. במקרים רבים הדבר נובע מהמחשבה (והלחץ) כי עדיף להתרכז ביעדים היומיומיים, בקצב העבודה המתגבר ובהשקעת משאבים ישירים לייצור תפוקה.

 

עלינו להבין כי נגישות ומדיניות המותאמות לאופי העסקי של הארגון עשויות לשפר לא רק את בריאותם של העובדים אלא גם את הסיפוק והנאמנות שלהם.

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

אין ויכוח על כך שבריאות היא עניין יקר, אך לצערנו אין בנמצא נתונים המעידים על היקף הבעיה בארגונים עסקיים בישראל. נתוני דו"ח של Access Economics Pty Limited מראים כי האיחוד האירופי מוציא לטובת עובדים החולים בסרטן 126 מיליארד יורו. 40% בלבד מתוך סכום זה מוקדש לטיפול רפואי והשאר קשור לנושאים הבאים: 42.6 מיליארד עבור הפסד פריון בעקבות מוות טרם עת, 9.43 מיליארד עבור הפסד ימי עבודה ו-23.2 מיליארד עבור טיפול בלתי רשמי. מאידך, בבריטניה, התרומה הכלכלית של עובדים אשר צלחו ושרדו את מחלת הסרטן היתה 6.9 מיליארד ליש"ט.

 

רתימת מקבלי ההחלטות אינה משימה פשוטה כלל וכלל, וכדי שתצליח מומלץ לחבר את התוכנית לאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון ולחזון של החברה. מדיניות שכזאת צריכה להתבסס על מטרות של סיוע למנהלים לרכוש כלים שיאפשרו להם לזהות ולתת מענים מותאמים לצורכי העובדים.

 

כך למשל, חברת CareGivers ישראל מדגישה שנדרש להציג את הנושא בארגון ויש לדאוג שהארגון נותן אמון בעובדיו. בנוסף הארגון נדרש לסייע לפתח במנהליו כישורי ניהול בין אישיים כך שכל מדיניות שתיקבע תבוסס על הפעלת שיקול דעת של מנהלים המצוידים בכלים לסייע לעובד לעמוד במשימות הנדרשות, לדוגמה, לדאוג לחלוקת משימות בין חברי הצוות כדי להפחית את העומס מן העובד. בנוסף אפשר להתגמש בשעות עבודה תוך שמירה על מילוי שעות התקן. ההתאמות והמדיניות יכולות לבוא לידי ביטוי גם בדרישות התפקיד, בהכשרה ובהדרכה, בנוהלי העבודה ועוד.

 

זירות פעולה נוספות עשויות להתבטא בביטוחי בריאות משתלמים וסביבה תומכת לעובדים הערוכה ליום סגריר, סביבה ארגונית המאפשרת גישה פשוטה למידע רפואי ברור ונכון. ניתן לפעול באופן אקטיבי להעלאת מודעות בקרב מנהלים ישירים והדרכתם לכך שישמשו כתובת בלתי פורמלית לעובדים החולים.

 

 

לא בכדי נמצא כי התמודדות טובה של גופים עסקיים עם נושא התחלואה בסרטן מועילה לארגון, שכן ליחסי עבודה קווים משיקים ליחסי זוגיות. אם אנו בני מזל של ממש, מקום העבודה יהיה שם בשבילנו אם נזדקק לכך, בדיוק כפי שאנו מצפים מבן הזוג בזמנים של חולי. מנקודת פתיחה זו מתפתחות ציפיות הדדיות העומדות תדיר במבחן במהלך היומיומי של העבודה. במצבים של משבר ולחץ, "הזוגיות" יכולה לשרוד רק אם היא מבוססת על תקשורת פתוחה וכנה, המכילה אמפטיה והוגנות.

 

הכותבת היא סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת עוף טוב ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. זיו אמיר הוא פרופסור ב- University of Salford United Kingdom  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x