שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
סופי שולמן

לנתק את הלב מאפריקה

לאור אובדן הנכס המרכזי ברוסיה, אין סיבה להשאיר את לבייב בשליטה ולא בטוח כי לאפריקה יש הצדקת קיום כחברת אחזקות

סופי שולמן 07:0319.05.16

בהודעה של אפריקה ישראל לעיתונאים, ששוגרה שלשום בערב, על כך שהחברה נכנסת להסדר חוב שני היתה רק הפתעה אחת. צירוף תמונתו של אברהם (נובו) נובוגרוצקי, המנכ"ל של אפריקה ישראל. במקומו היינו מצפים דווקא לראות את בעל השליטה לב לבייב ואולי גם את בתו צביה, שהופקדה על ניהול אפימול, הקניון במוסקבה שמהווה את היהלום שבכתר של אפריקה ושעליו מתבססת במידה רבה יכולת שירות החוב של אפריקה. אותו הקניון שעכשיו כנראה יילקח על ידי בנק VTB הרוסי עקב חוב של 611 מיליון דולר שאפריקה לא שילמה ולא מסוגלת לשלם.

 

המנכ"ל נשלח לחזית הקרב

 

לפני כמעט שבע שנים קיבלה אפריקה ישראל מנדט לנסות להוכיח שהמשבר ההוא, שהוביל להסדר החוב הגדול הראשון במשק, נבע מאירועים חיצוניים ושיש ביכולתו של לבייב לחלץ את החברה מהתסבוכת. ייאמר לזכותו של לבייב כי חלק גדול מההסדר התבסס על הזרמת ענק של 1.5 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח מכספו הפרטי, שלא נראתה עד אז וגם מאז בשוק ההון הישראלי. ואולם היתה עוד רגל להסדר, שאפשרה ללבייב לשמור על אפריקה: הבטחתו כי רק הוא יכול לנהל את הפעילות ברוסיה ולהביא אותה אל חוף מבטחים. לשם קיום ההבטחה לבייב אף העתיק כמעט לחלוטין את מקום מגוריו למוסקבה ומינה את בתו צביה לפתח ולנהל את הקניון. על כן היה מפתיע לראות כי את ההסדר החדש, שהסיבה לעצם קיומו היא כישלון הפעילות ברוסיה, ינהל, שוב, המנהל השכיר. בדיוק כפי שב־2009 נשלח לחזית מול המוסדיים איזי כהן, המנכ"ל דאז של אפריקה ישראל. באופן אירוני למדי, אחרי ההסדר היו קולות בסביבתו של לבייב שאמרו כי כהן היה זה שדחף ליציאה להסדר, ואילו לא היה "לחוץ כל כך" ייתכן שלבייב כלל לא היה צריך למהר ולהביא כסף מהבית. ולמרות הכל, גם הפעם בוחר לבייב להציב את המנהל השכיר בעמדת הש"ג כדי להתמודד עם המוסדיים בישראל ולהסביר מדוע "פורס מז'ור" פגע שוב דווקא בנקודה הרגישה ביותר בבטן. ב־2009 היה זה המשבר הפיננסי העולמי וכעת זה המשבר הכלכלי ברוסיה.

 

רוסיה הפכה בעשור האחרון לשם נרדף לפוטנציאל אדיר, אך משהו במדינה הזאת אינו מאפשר למשקיעים זרים לראות רווחים מהפעילות. אליעזר פישמן ובני שטיינמץ מצאו את עצמם בעמדה דומה ששלחה גם אותם להסדר חוב, אפילו מהר יותר מלבייב. גם לא מעט חברות מקומיות קרסו במשבר הכלכלי, אך לא כל הקניונים במדינה מחליפים ידיים או עוברים לבנקים המממנים. יתרה מכך, רק לפני ימים אחדים הודיע הממשל הרוסי כי הכלכלה מתחילה להתאושש ו"מתקרבת לצמיחה". בסביבת אפריקה עדיין לא שותפים לאופטימיות של הממשל ואפילו מכים היום על חטא בכך שכן היו צריכים לזהות אם לא את קריסת הנפט, אז לפחות את עוצמת הסנקציות של ארה"ב ופגיעתן בכלכלה.

 
צביה לבייב. הופקדה על ניהול אפימול צביה לבייב. הופקדה על ניהול אפימול צילום: יריב פיין

 

הקשרים של לבייב לא איתנים כמו פעם

 

לבייב היה צריך לדעת לזהות ראשון את השינוי הדרמטי ברוסיה, זו הרי המומחיות שלו. לאורך שנים נרמז על הקשרים הייחודים שלו בצמרת הרוסית, שמקור חלקם ככל הנראה בפעילותו בשוק היהלומים. ייתכן שזה היה המצב בעבר, ואולם מבט בזהות בנק VTB מבהיר שהיום כנראה לבייב לא נהנה מיחס מיוחד. הבנק המממן הוא בשליטת ממשלת רוסיה, שמחזיקה ב־60.9% ממניותיו. על כן לא מדובר בבנק פרטי שצריך להתמודד עם ביקורת ציבורית אם אינו גובה חובות. מדובר בבנק ממשלתי רוסי ומי שמכיר את ההתנהלות ברוסיה, יכול להסיק מכאן מסקנות על מידת הדחיפות של השתלטות על הנכס.

 

ללבייב היו שבע שנים להוכיח כי ההחלטה להשאירו בעל השליטה היתה נכונה. יציאה להסדר נוסף מראה כי הניסיון לא צלח ועל כן גורלו של לבייב לא אמור להיות שונה משל נוחי דנקנר או מוטי זיסר — הוא צריך לשחרר את אפריקה לדרכה. יתרה מכך, אם לגופים המוסדיים יש אומץ, הם צריכים להפוך את אפריקה לחלוצה בעוד היבט ולא להשאירה כחברת אחזקות. נראה כי במקרה הנוכחי עדיף לפרק את האימפריה הדועכת לחלקים ולמכור אותם לכל המרבה במחיר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x