$
רכב

הדיזל עושה את ההבדל

דרישת הממשל הצרפתי מרנו "לנקות" את מנוע הדיזל 1.5 ליטר שלה הובילה למנוע חסכוני ששותה ליטר בודד של סולר לכל 14 ק"מ נסיעה. עיצוב הפנים לא ממש תואם את ההרפתקנות החיצונית, אבל שפע המקום לנוסעים ומערכת המולטימדיה המוצלחת בעברית מוסיפים לאטרקטיביות

תומר הדר 22:2815.05.16

תומר הדר נוהג ברנו קאדג'אר. הוא עוצר ומחפש מקום שאין בו אפילו דרדר. הוא שולף פינג'אן מהקאדג'אר ומכין קפה. קר. לפי רנו, השם המוזר הזה של המכונית הוא תוצר חיבור של שתי מילים — קוואד, שזה רכב בעל ארבעה גלגלים, וג'אר, שנועד להיות דומה למילים בצרפתית שמדגישות כמה הרכב קליל, או "מסוגל להגיח ממקומות". באנגלית ג'אר פירושו צנצנת, אך צנצנת בעלת ארבעה גלגלים נשמע מעט יומרני. אז קאדג'אר הולך גם טוב, אף שהשם מתגלגל מעט קשה על הלשון. זה לא נורא, לרנו יש גם רכב כביש־שטח שנקרא קולאוס, שם שמעלה באופן אוטומטי אסוציאציות של מחלות מעיים, כך שאפשר בהחלט להסתפק בקפה קר לצד רנו קאדג'אר.

 


 

כמה מילים על שוק הרכב הישראלי בכללותו ועל רנו קאדג'אר בפרט. שוק הרכב הישראלי מכור לרכבי כביש־שטח, ג'יפונים. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, בארבעת החודשים הראשונים של השנה נמסרו 113,551 כלי רכב, מתוכם 25,597 הם ג'יפונים. המשמעות — יבואן רכב שאין לו ג'יפון שיכול לככב בקטגוריה הפופולרית של רכבים במחיר של עד 140 אלף שקל, נמצא בבעיה חמורה. כעת, חזרה לרנו קאדג'אר. הסיפור של רנו קאדג'אר הוא סיפור של יריבות מבית: לרנו יש חברה־אחות בשם ניסאן. ניסאן המציאה את רכב הכביש־שטח הרך הראשון, קשקאי. קשקאי הפך בתוך זמן קצר בלבד מאז הצגתו ללהיט מכירות באירופה, ולמעשה המציא את הקטגוריה. בזמן הזה אנשי רנו נדרשו לעמוד מן הצד ולהסתפק בייצור של מכוניות משפחתיות, אך בקונצרן רנו ניסאן התעשתו במהרה, ורנו "שאלה" את הפלטפורמה של קשקאי לצורך ייצור קאדג'אר. גם המנועים שמשמשים את ניסאן קשקאי מופיעים, בשינויים קלילים בלבד, ברנו קאדג'אר.

 

רנו קאדג'אר. הפלטפורמה של קשקאי, העיצוב בהשראת ג'וק רנו קאדג'אר. הפלטפורמה של קשקאי, העיצוב בהשראת ג'וק צילום: טל שחר

 

מסובב ראשים

 

נגמר הקפה הקר, צריך לחזור אל קאדג'אר. דבר אחד בטוח, קאדג'אר הוא רכב נאה הרבה יותר מאחיו קשקאי. המעצבים של רנו קיבלו הוראה ברורה לייצר רכב שיוכל לכבוש נתח שוק שהקשקאי עוד לא תפס — זה של רכבי הכביש־שטח בעלי העיצוב הקיצוני. ניסאן, החברה־האחות, היתה הראשונה שהמציאה רכב כביש־שטח קטן שמסובב ראשים, ג'וק, וניכר שאנשי רנו כיוונו בדיוק לשם. קאדג'אר הוא רכב נאה מאוד, אך לא מוגזם. כל הדגמים החדשים של רנו שהוצגו במהלך השנתיים האחרונות קיבלו חרטום ענקי המדגיש את סמל היהלום של רנו, שנח לו בין צמד פנסים ענקיים ששוליהם מחופים בתאורת LED. קאדג'אר אינו שונה. הגריל הקדמי מתחיל בין צמד הפנסים שמלפנים ומשתפל למטה באגרסיביות. הפגוש הקדמי מחולק לשניים: אחד צבעוני בצבע הרכב ואחד שחור. השילוב נאה ומסובב לא מעט ראשים. הצדדים מעוצבים באופן שמרני יותר, אך עדיין נאה מאוד. הסיבה לכך היא בליטה בירכתיו של הקאדג'אר, שמתחילה אי שם באזור הפנסים הקדמיים, עולה מעל בתי הגלגל מקדימה, יורדת בירכתי הרכב מתחת לחלונות ועולה שוב מאחורי בתי הגלגל האחוריים.

 

קאדג'אר טס לו בכביש ממודיעין לירושלים. הקטגוריה של רכבי הכביש־שטח הבינוניים היא קטגוריה בעייתית מאוד ליבואני רכב שמעוניינים להחדיר אליה מוצר חדש. יונדאי וקיה שולטות בשוק עם ספורטאז' וטוסון. יבואניות נוספות מעוניינות לזנב בהן, והבחירה הטבעית אינה דווקא ברכב כביש־שטח ממוצא אירופי, אלא דווקא משהו מן המזרח הרחוק. אלא שקאדג'אר הוא רכב שונה, יש לו מאפיין אחד חשוב שאין למתחרים — מנוע דיזל. על פניו, מנוע דיזל הוא הבחירה ההגיונית לרכב כבד וגדול, אך שוק הרכב הישראלי אינו חובב חדשנות. עצה ידידותית: לקאדג'אר יש גם מנוע בנזין, טורבו, בנפח של 1.2 ליטרים, אך כדאי קודם כל לנהוג בגרסת הדיזל. רנו יודעת דבר או שניים על דיזל — לפני כמה חודשים התדפקו באגרסיביות נציגי הממשל הצרפתי על דלתות הנהלת רנו. הם דרשו מהחברה "לנקות" את מנוע הדיזל שלה בנפח 1.5 ליטרים. זהו המנוע שמותקן בקאדג'אר. הרווח כולו של הצרכן. קודם כל, מדובר במנוע חסכוני להפליא — רנו קאדג'אר שותה ליטר אחד של סולר לכל 14 ק"מ בנסיעה מאומצת, צריכת דלק דמיונית במונחי רכב כביש־שטח בעל מנוע בנזין. ומעבר לכך, מדובר במנוע שקט מאוד. 110 כוחות סוס לא נראים על הנייר כהספק גבוה, אך בפועל קאדג'אר מושך בנחישות בכל הילוך. הסיבה היא תיבת ההילוכים האוטומטית — מדובר בתיבה כפולת מצמדים בעלת שש מהירויות. התיבה מגיבה במהירות לכל דרישה. למעשה, חבל מעט שרנו לא ציידה את קאדג'אר גם במנגנון להעברת הילוכים מגלגל ההגה. הנוחות ויכולת שיכוך הזעזועים יהיו זרות למי שמורגל בחלק ניכר מרכבי הכביש־שטח שמוצאם במזרח הרחוק — קאדג'אר הוא רכב מהודק מאוד שמסוגל לצלוח סיבובים מהירים ללא כל דרמה מיותרת. אף שקאדג'אר מצויד בגלגלים גדולים, מתכון בטוח להעברת שיבושי כביש אל גבם של היושבים ברכב, בפועל הוא עושה עבודה טובה.

 

רנו קאדג'אר מבפנים רנו קאדג'אר מבפנים צילום: טל שחר

 

דובר עברית

 

עיצוב הפנים פחות הרפתקני מהעיצוב החיצוני. עם זאת, מדובר בתא נוסעים ראוי. ראשית, הוא מרווח מאוד. גם לנוסעים מלפנים וגם לנוסעים מאחור יש שפע של מקום. מעבר לכך, איכות החומרים של קאדג'אר גבוהה. הדגש ששמו אנשי רנו בקאדג'אר הוא על הצד האלקטרוני. יותר ויותר יצרני רכב וגם יבואני רכב פונים כיום אל החוש הטכנולוגי של הלקוחות ומציעים מערכות מולטימדיה הולכות ומשתכללות. קאדג'אר הוא רכב דובר עברית, מערכת המולטימדיה שלו רהוטה להפליא, ויש לו גם התקני מפות מובנים. רדיו לווייני עדיין אין. לפי אנשי רנו, הנושא נמצא בפיתוח לשוק הרכב הישראלי.

 

בתחום אבזור הבטיחות, לקאדג'אר יש מערכת בטיחות מקורית שיודעת להרעיד את ההגה בצורה עדינה כשהרכב סוטה מנתיב הנסיעה. אבל, וזה אבל גדול, מערכת הבטיחות של קאדג'אר מותקנת רק בגרסאות הבכירות. בגרסאות הבסיס מותקנת מערכת מובילאיי שאינה מסוגלת להרעיד את ההגה, וחמור יותר — כיום מערכות הבטיחות שמוצעות לדוגמה במתחרה קיה ספורטאז' הן הרבה יותר מתקדמות. הן יודעות להשתלט לבד על ההגה כאשר הרכב סוטה מנתיב הנסיעה, והן גם יודעות לבלום את הרכב לבד. ברנו, חברה שחרתה על דגלה את נושא הבטיחות כבר בשנות התשעים, היה אפשר לצפות להשקעה גדולה יותר בתחום הבטיחות.

 

בסופו של דבר רנו קאדג'אר, בגרסת הדיזל, הוא רכב מעניין מאוד בעל פוטנציאל להצליח בשוק הרכב הישראלי. הסיבה לכך אינה רק היותו רכב כביש־שטח שהגיע בזמן הנכון ובמקום הנכון, כלומר כשהצרכנים צמאים לרכבי כביש־שטח, אלא גם היותו מצויד במנוע דיזל מצוין. עם זאת, חשוב להדגיש שמחירה של גרסת הדיזל מתחיל ב־145 אלף שקל, גבוה בכ־7,000 שקל ממחירם של רכבי כביש־שטח מקבילים בעלי מנועי בנזין. בהתחשב ביתרון שכרוך בחיסכון בדלק ובביצועים, כדאי לשקול דווקא את גרסת הדיזל. ג'יפונים עם מנוע בנזין יש כיום לכולם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x