שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

התקציב הדו־שנתי יזניק את היקף השינויים התקציביים

מנתונים שהציג האוצר בוועדת הכספים עולה כי היקף הפניות להעברות תקציביות נוסק בכל שנה שנייה של תקציב דו־שנתי. זאת בשל אי־ודאות במשרדי הממשלה, שינויים במצב הביטחוני ועוד. האוצר: "טעות אחת עולה עשרות מיליוני שקלים"

עמרי מילמן 20:4303.05.16

היקף הפניות לוועדת הכספים לשם העברות תקציביות גבוה יותר בשנים השניות של תקציבים דו־שנתיים, כך עולה מנתונים שהציג רכז המקרו של אגף תקציבים איתי טמקין בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת הכספים בתקופת הפגרה של הכנסת.

 

 

 

הדוגמה הבולטת ביותר היא 2012 - השנה השנייה מתוך התקציב הדו-השנתי המלא היחידי, שבה היקף הפניות לשינויים תקציביים עמד על 1,353. לשם השוואה ב־2014 (השנה השנייה של תקציב דו שנתי של 17 חודשים) כמות הבקשות הייתה 815 וב־2010 (גם היא שנה שנייה של תקציב דו־שנתי של 17 חודשים) הייתה 916.

 

הסכומים עצמם שהועברו בשנים השניות של התקציבים הדו־שנתיים גבוהים גם כן. בעוד שבכל אחת מהשנים 2012 ו־2014 הוסטו 32 מיליארד שקל למקומות שונים משהוקצו מלכתחילה, ב־2013 עמדו השינויים על 23 מיליארד שקל וב־2015 הוסטו רק 8 מיליארד שקל.

 

 

 צילום: עמית שאבי

 

המצגת שהציג אגף התקציבים גם פירטה את הסיבות להעברות השונות שרובן ככולן מסבירות את הבעייתיות שבתקציב דו־שנתי. שתי שקופיות הוקדשו לסיבות אלו. לדברי רכז המקרו באגף טמקין "תקציב המדינה מושתת על אינספור הנחות, למשל תקציב הביטוח הלאומי המניח שיעור תמותה, מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הקצבה, שיעור המועסקים שמשפיע על דמי אבטלה, אחוז מנצלי קצבה, גידול בשכר הממוצע במשק, וכמה ביטוח לאומי יצליח לגבות בעצמו". סיבות נוספות שהוצגו הן קצבי ביצוע לא וודאיים של משרדי הממשלה שמשליכים על התקציב, שינויים במצב הביטחוני או הכלכלי ועוד. טמקין הוסיף כי "לטעות בגודל של אפסילון בהנחות, יכולה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בתקציב המדינה. זה טיבו של כל תקציב ושל כל כלכלה".

 

גפני נגד האוצר

אך ענייני התקציב הדו־שנתי הסיטו את הדיון מהנושא שלשמו התכנסו: המחלוקת בין ועדת הכספים לאגף התקציבים בנוגע לקיום נוהל העברות הכספים שנקבע בעקבות בג"ץ שהגישה חברת הכנסת סתיו שפיר בכנסת הקודמת. יו"ר ועדת הכספים משה גפני, טען כי משרד האוצר לא עומד בנוהל העוסק בנושא, כפי שהתחייב בפני בג"ץ.

 

 

 

בעוד שבאוצר מתייחסים לעודפים כעניין טכני בלבד בטענה שמדובר בהעברות סכומים שעליהם משרדי הממשלה כבר התחייבו מול צד שלישי בהתאם למדיניות הממשלה. בוועדת הכספים מתעקשים מנגד כי יש חשיבות בפיקוח על ההעברות האלה, שכן לעתים עצם זה שהעודפים מחוייבים לא אומר בהכרח שההתנהלות איתם היא תקינה.

 

לדברי גפני "הבעייתיות היא בזה שאתה קובע תקציב, קובע תקנות בכל משרד ומשרד, ואחרי תקופה לא ארוכה האוצר מבקש לעשות שינויים. אתה לא יודע אם נוצר בור תקציבי שבכל שנה מעבירים סכומים משנה לשנה, כסף שאתה יכול לעשות איתו דברים אחרים, זה מעיב על התקציב עצמו".

 

היום עומדים על שולחנה של ועדת הכספים 14.3 מיליארד שקל עודפים מחוייבים משנה שעברה, כלומר תקציבים שהתחייבו עליהם כבר בשנה שעברה, אך טרם שילמו עליהם, שעוד לא עברו למשרדי הממשלה. כאשר המחלוקת היא על אופן ורמת פרסום הבקשות.

 

טמקין, נציג אגף התקציבים אמר בדיון כי "הנוהל מדבר על כך שיחד עם פניות העודפים יפורטו העברות 3 שנים אחורה. יתרה מכך, במהלך השנה האחרונה הקמנו אתר אינטרנט חדש".

 

 

 

עוד האשים גפני את האוצר כי זה גלגל אליו את האשמה בנוגע לתקיעת העברות העודפים למרות שבפועל הן כלל לא עלו על שולחנו עד לאחרונה. "משרדי הממשלה פנו אלי ושאלו למה אתה לא מעביר את העודפים? אני לא שמעתי על זה, לא הגיע לשולחן הוועדה. משרד האוצר צריך להסביר למה עיכב את זה ואחרי זה בבת אחת מגיעה חבילה של 14 מיליארד שקל".

 

בסופו של דבר החליטה הועדה למשוך את ההתנגדות רק להעברת הכספים לניצולי השואה בהיקף של כ־100 מיליון שקל, בעוד שיתר ההעברות עוד מעוכבות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x