שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

סכסוך השכנים על שטיפת חדר מדרגות הסתיים בהריסת הגג המשותף

דיירות בבניין דו קומתי ברמת גן תבעו את שכניהן מהקומה השנייה על פלישה לגג המשותף - 28 שנים לאחר שחריגת הבנייה בוצעה. מה פסק בית המשפט?

עו"ד כנרת שמיר מסיקה 14:1131.03.16

סכסוך שכנים שהחל בוויכוח על שטיפת חדר המדרגות הוביל לתביעה נרחבת על חריגות בנייה, שימוש בשטחים משותפים, פגיעה בפרטיות ועוד. בפסק הדין שניתן לאחרונה זכו התובעות בפיצוי של 3,000 שקל בלבד מתוך 100 אלף שקל שדרשו, עקב התיישנות חלק מטענותיהן.

 

התובעות, דיירות הקומה הראשונה בבניין דו קומתי ברמת גן, טענו כי הנתבעים, דיירי הקומה השנייה, חרגו מהיתר בנייה שניתן להם ופלשו לגג באופן המונע מהן את השימוש בו.

 

בנוסף נטען כי הנתבעים מניחים חפצים בחצר ובמקלט, משמיעים מוזיקה רועשת בשטחים המשותפים ומקיימים בהם אירועים חברתיים. כמו כן, הם פתחו דלת נוספת במחסניהם והתקינו ארבע מצלמות בשטח הבניין ללא הסכמת התובעות.

 

התובעות ביקשו כי הבנייה הבלתי חוקית תוסר ויינתן צו להפסיק את המטרדים והשימוש החורג בשטחים המשותפים. בנוסף הן ביקשו פיצוי של 100 אלף שקל על עגמת הנפש וההשפלה שהיו מנת חלקן לאורך שנים.

 

 צילום: שאטרסטוק
הנתבעים טענו כי יש לדחות את הטענות בדבר חריגות הבנייה בגג עקב התיישנות, שכן הבנייה בוצעה לפני למעלה מ-28 שנים. בנוסף נטען כי גם התובעות התקינו דלת נוספת במחסן שלהן וכי המצלמות הוצבו כדי שיוכלו להוכיח כי תלונותיהן של התובעות הן תלונות שווא.

 

השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב ציינה כי יש להבחין בין הבנייה בשטחי הגג שהוצמדו לדירות הנתבעים בטאבו, לבין הבנייה שחרגה גם לשטח הגג המשותף.

 

באשר לבנייה בשטח המוצמד נקבע כי גם אם נעשתה בחריגה מההיתר, אין להורות על הריסה שכן חלוף הזמן מלמד על הסכמה שבשתיקה מצד התובעות למצב הקיים. המצב שונה ביחס לבנייה בחלק המשותף, שכן מדובר בפגיעה בזכותן הקניינית של התובעות, שוויתור עליה צריך להיות מפורש.

 

השופטת דחתה את טענת הנתבעים להתיישנות בהקשר זה וקבעה כי חוק ההתיישנות אינו חל בתביעה כמו זו – "לקיום זכות במקרקעין מוסדרים" – ועניינו השבת המצב לקדמותו עקב בנייה לא תקנית ברכוש המשותף.

 

באשר למצלמות הבהירה השופטת כי אין מניעה להתקין מצלמות בסמוך למחסני הנתבעים כדי לשמור על רכושם, אך יש להסיר את המצלמות הפונות אל עבר אזורים ציבוריים כמו דלת הכניסה וחדר המדרגות.

 

השופטת הדגישה כי שכן יכול לעשות שימוש בשטח משותף בתנאי שמדובר בשימוש סביר שאינו מונע שימוש משכן אחר. הצבת ציוד אישי וחפצים באזורים כמו המחסן והחצר המשותפים אינה יכולה להיחשב כשימוש סביר, וטוב עשו הנתבעים כשהסכימו במהלך הדיונים להוציא את חפציהם משם.

 

השופטת ציינה כי התמונה שנפרשה בפניה היא של מערכת יחסים שהתאפיינה במשך השנים בנקיטת פעולות חד-צדדיות ברכוש המשותף מצד כל המעורבים – וגם התובעות ביצעו פעולות שפגעו בזכויות הנתבעים.

 

בסיכומו של דבר הורתה השופטת לנתבעים להסיר את הבנייה מהגג המשותף, את הדלת הנוספת מפתח המחסן שבבעלותם ואת שתי המצלמות המופנות כלפי הכניסה וחדר המדרגות. כמו כן הורתה להם לשלם לתובעות 3,000 שקל בגין עגמת נפש.

 

בנוסף נפסקו לטובת התובעות הוצאות של כ-10,000 שקל.

 

לפסק הדין המלא לחצו כאן

 

ב"כ התובעות: עו"ד יואל שמלה

 

· ב"כ הנתבעים: עו"ד צדוק צארום

 

* עורכת דין כנרת שמיר מסיקה עוסקת בענייני מקרקעין

 

 ** הכותבת לא ייצגה בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x