שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
זווית חדה / אתי אפללו

לא שטרום, צוקרברג

עולם האשראי משתנה. מה עוד צפוי לנו בשנים הבאות?

אתי אפללו 08:0730.03.16

השינוי הבלתי נמנע קרה כשהתחלנו לפזר את המידע על הרגלי הצריכה והתשלום שלנו לכל עבר: בפייסבוק, במייל, סימנו "וי" קטן בקובייה בסוף הטופס שאומרת שניתן יהיה להשתמש במידע לצרכים נוספים והתחלנו לקנות באינטרנט. את שובל המידע הזה ניצלו יזמים זריזים כדי לאמוד את סיכון האשראי שלנו, יכולת שעד אותה עת היתה שמורה לבנקים בלבד. כך, בלי שום צורך בוועדה, תיקון חוק או רפורמה גרנדיוזית, נשבר המונופול החזק ביותר שהיה לבנקים — המידע עלינו. ועדת שטרום, שמגיעה לישורת האחרונה, למעשה אינה ועדה שמשנה מציאות, אלא כזו שבאה להתאים את התשתיות, את צנרת העברת הכספים ואת הדרישות מהיזמים הזריזים שנכנסו לשוק הפיננסי, למציאות שהשתנתה. אי אפשר לעצור את השינוי, וזו תהיה טעות להנציח שווקים שבנויים עקום בניסיון להתעלם ממנו. במקום זה צריך להכיר בכך שהשינוי כבר התרחש ולהתאים את המערכת אליו. לכן, כל דיון בקשר למסקנות ועדת שטרום הוא במידה רבה לא רלבנטי. זה לא דרור שטרום שמוביל לשינוי, זה מארק צוקרברג.

 

יתרה מכך, ועדת שטרום זכתה לכותרות ענק, אבל חלק מהשינויים המהותיים ביותר שהתרחשו בשוק הפיננסים הישראלי קרו דווקא מתחת לרדאר: בלי רעידות אדמה, בלי כותרות ענק, עוד ועוד שינויים קטנים אך קריטיים התאימו לאט לאט את המערכת למציאות החדשה. למשל, השינוי המקיף והדרמטי בנוהל בנקאי תקין 357, שמאפשר להם להתפתח בתחומים הטכנולוגיים; למשל חוק נאוי שמאפשר לגופים לגייס אג"ח כדי לתת אשראי ופותח עולם עסקי חדש בפני חברות; אפילו הגדלת דרישות ההון מהבנקים, שמאלצת אותם להשאיר עסקאות למוסדיים ומחזקת את התחרות.

 

ועדת שטרום היא לא הסוף, אלא ההתחלה. שינויים רבים עוד לפנינו, ואפשר להעריך שהם יתרחשו במהירות אדירה בקנה מידה בנקאי. לא יידרש להם עשור, יספיקו להם שנתיים־שלוש:

 

הגופים המוסדיים יובילו את הצמיחה: הגופים המוסדיים ימשיכו לצבור כוח על חשבון הבנקים במערכת הפיננסית הישראלית. לפני עשור, כשהמוסדיים רק נכנסו לאשראי העסקי, הבנקים לגלגו על המתחרים החדשים במגרש. כיום, כשהמוסדיים עומדים על סף הכניסה לאשראי הקמעונאי, לא תמצאו בבנקאים לגלוג אלא חשש גובר. 1.4 טריליון שקל מנהלים המוסדיים, סכום דומה לזה שמנהלת המערכת הבנקאית, וקצב צמיחת המוסדיים גבוה יותר. ובשוק האשראי - כמו בכל תחום בחיים - בעל המאה הוא בעל הדעה. בהתאם לכך, בשנים האחרונות המוסדיים כבר החלו לכבוש תפקידים שהיו שמורים באופן מסורתי לבנקים בתחום האשראי, כמו הובלה של קבוצות לווים. המגמה הזו תתגבר ותתרחב לתחומים נוספים, ובראשם האשראי הרווחי לעסקים קטנים.

 

הבנקים ייאלצו להתמקד: בישראל יש שלושה בנקים שהיו או יהיו על המדף - דיסקונט, מזרחי־טפחות והבינלאומי. שלושתם לא אטרקטיביים לרכישה, וההערכה היא שבסופו של דבר הם יימכרו דרך הבורסה. לעומתם, שתי חברות כרטיסי אשראי שעומדות למכירה זוכות להתעניינות רבה. הבנקים הכבדים, על כוח האדם הבזבזני שלהם, הם סחורה פגומה. חברות האשראי קרובות יותר למודל של הבנק העתידי: רזה בכוח אדם וממוקד. כך ניתן להעריך שהבנקים במתכונתם המוכרת לא יתקיימו עוד. לא כל הבנקים ייתנו את כל השירותים ויפנו לכל המגזרים. בעיקר הקטנים שביניהם יהפכו להיות ממוקדי נישה: בנקים לעסקים בינוניים, בנקים למשקי בית וכיוצ"ב. אגב, צריך רק להצר על כך שההזדמנות לשנות את מפת התחרות, שקיימת דווקא נוכח השינויים הרבים בשוק, מוחמצת מול עינינו. את הטון בעוד כמה שנים ייתנו ערוצי הבנקאות הדיגיטליים, והבינלאומי ומזרחי טפחות יכלו לנצל את זריזותם ומידותיהם הצנועות יחסית ביחס לפועלים ולאומי כדי לצמצם את פערים בתחום. במקום זאת, דווקא מהם אנחנו שומעים שהטכנולוגיה איננה העתיד.

 

השחקנים החדשים ייהנו מפריחה, ואז ייבלעו: כמו לאחר רפורמת בכר, יזמים רבים ינסו את מזלם. יקומו חברות מימון, סולקים, מיזמים דיגטליים. חברות כרטיסי האשראי יחפשו את דרכן. רוב המיזמים ישרדו זמן קצר: הם יציעו מוצרים לא טובים ויקרים, יעשו סיבוב על הצרכנים, ואחרי המשבר הבא ייבלעו לתוך הגופים הגדולים.

 

צוקרברג. השינוי מתחיל בפייסבוק ולא בוועדת שטרום צוקרברג. השינוי מתחיל בפייסבוק ולא בוועדת שטרום צילום: איי פי

 

הצרכן יחזור למספרה: בשלב הראשון הוא יידפק. כל שינוי דורש תקופת לימוד והסתגלות, ועד שייסתמו הפרצות, הצרכן ישלם עליהן. רפורמת בכר לוותה בתספורות, וגם כאן יהיו תספורות. למשקי הבית. שיעשו טעויות קשות מאוד. עד כמה התספורות יהיו עמוקות, זה כבר תלוי בשני גורמים עיקריים: הסביבה הכלכלית והאפקטיביות של הרגולציה. את ההשלכות של משבר כלכלי, עלייה באבטלה וריבית מטפסת קל לנחש. את ההצלחה של הרגולטור להתמודד עם השוק החדש קשה יותר לאמוד. על סמך ניסיון העבר ניתן להניח שגם הפעם יזמים פיננסיים שמחפשים רווח קל ימהרו להשתחל דרך הפרצות שייווצרו ויציעו מוצרים מורכבים, מסובכים, שמנצלים את כל החולשות של הצרכנים ואת חוסר הבנתם. הכל כמובן ישווק בארגסיביות וילווה בפרסומות מפתות במיוחד. הפרצות הללו ייסגרו עם הזמן על ידי הרגולטורים. השאלה היא רק כמה נזק יספוג הציבור עד אז, והיא תלויה בעקומת הלימוד ובמהירות התגובה של הרגולטור. "שכר לימוד הוא לא סיבה לעצור שינויים", אמר פעם רגולטור נוכח הקשיים של רפורמת בכר. זה נכון. אבל הרגולטורים צריכים להיות אגרסיביים, לא לאשר מוצרי אשראי מתוחכמים, לעצור דחיפה של מוצרים בעייתיים ולהוריד את שכר הלימוד למינימום. אם זה יקרה, מהפכת האשראי הממשמשת ובאה עשויה אפילו להצליח.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x