ראש הממשלה מצטרף לתקיפת בג"ץ: "פסיקה תמוהה שתגרום נזק קשה לכלכלת ישראל"

"החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל. ישראל נתפסת כמדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים", כך הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלטת בג"ץ בעניין מתווה הגז.

"בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו״, אמר נתניהו.

שרת המשפטים איילת שקד הגיבה על ההחלטה ואמרה כי "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל",  

איילת שקד, שרת המשפטים צילום: אלכס קולומויסקי

"לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ולשגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול", אומרת שקד. "בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת. על מי שנושא באחריות ומתן הדין והחשבון לקבל לידיו גם את הסמכות. בלית ברירה, צריך עכשיו לפעול במהירות; אני קוראת לשרים גלנט וכץ, ללפיד ולליברמן לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות בחקיקה".

יובל שטייניץ, שר האנרגיה צילום: אוראל כהן

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "מדובר בהחלטה אומללה. החלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה, עלולות להיות קשות ביותר- ואולי אף בלתי הפיכות. לאחר שנים של עיכובים, גיבשתי עם כניסתי לתפקיד את מתווה הגז למען אזרחי ישראל. העובדה ששישה חודשים לאחר אישור המתווה בממשלה בכנסת, ומספר שבועות לאחר התנעת התהליך לפיתוח לווייתן - בית המשפט העליון מחליט להחזיר אותנו לאחור, היא בעיני בלתי סבירה.

"עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, לעניות דעתי התערבות מסוג זה בהחלטות הממשלה והכנסת לא הייתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות במצב דומה. חשוב להדגיש, שההחלטה מחייבת את מדינת ישראל להעניק לנובל אנרג׳י 'מתנה' אותה סירבנו לתת לה בעבר: שהכנסת תתחייב לנושא היציבות. למרות זאת, כולי תקווה שתמצא עדיין הדרך להציל את אוצרות הגז הטבעי שהתגלו למען מדינת ישראל ואזרחיה. בימים הקרובים נצטרך לשקול את המשך דרכנו ופעולתנו בנושא".

שר הקליטה וירושלים זאב אלקין: "לצערי, פעם נוספת בג"ץ התערב בצורה בוטה בניהול המדינה בלי לשאת באחריות, כשכתוצאה מהתערבות זו תיפגע כלכלת מדינת ישראל ויחסרו מיליארדים רבים בתקציב המדינה שיכלו להיות מופנים לרווחה בריאות וצרכים חברתיים אחרים. כדאי שנזכור שמי שיהיו אחראים לכך הם השופטים היושבים במגדל השן של בית משפט העליון. שוב הוכח, כפי שאני וחלק מחברי טוענים כבר שנים, שאין מנוס מרפורמה מהותית של מערכת המשפט כדי להחזיר את הדמוקרטיה הישראלית לשפיות".

יוג׳ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "אני מתפלא על זה. זה מאוד חבל, זה בעצם אומר שאנחנו דוחים את הפיתוח של השדות לתקופה בלתי ברורה לאף אחד. זה לא דוחה רק את לוייתן אלא את כל השדות כי אף אחד לא ייכנס לפה כל עוד הנושא הזה לא סגור. זה חושף את אזרחי ישראל לחוסר ביטחון אנרגטי, זו המשמעות הראשונה של זה.

"סעיף היציבות, אנחנו לא היינו צריכים אותו. מי שצריכים אותו הם האנשים שמממנים את המיליארדי דולרים שצריך בשביל להשקיע פה. הם דורשים ודאות שהכסף שלהם יחזור ולא ישנו להם את הכללים בדרך. סעיף היציבות הוא הרבה יותר חלש מאשר כל חוזה BOT שמדינת ישראל חתמה עם עשרות ספקים לתקופות של 20-30 שנה, כל ספקי החשמל הפרטיים וכו׳. כולם חתומים על חוזים כאלה מול המדינה, כביש 6 וכו׳. זה הרבה יותר חזק מסעיף היציבות. כי שם לא מעניין אותם מה קורה עם הכללים וכו׳ כי הם פשוט מקבלים את הכסף שלהם ויהי מה. לכן לצערי אני חושב שאנחנו עכשיו נפספס חצי שנה עד שנה, זה במקרה הסביר יותר.

"יכול להיות שאיכשהו בדרך נס נצליח לשכנע מממנים כלשהם באווירה של מחירי אנרגיה נמוכים לממן פה 6-5 מיליארד דולר בלי שיש להם ביטחון, אבל אני בספק שזה יקרה. אם זה לא יקרה, אנחנו נגיע פשוט למצב של BOT בעוד שנה. פשוט נפספס שנה ונגיע בסוף למצב דה פקטו אותו דבר מבחינה כלכלית אבל גרוע יותר למדינה. הסעיף הזה הבטיח שהמדינה לא תשנה ביוזמתה את הכללים. בהסכם BOT מה שיקרה הוא שהמדינה פשוט תפצה את היזמים אם היא תשנה את הכללים, וזה כבר יהיה כתוב בחוזה. רק שלחתום על חוזה כזה לוקח שנתיים".