$
דעות

מתווה הגז: דרוש צוות בינ"ל לבוררות

חובה שצוות משפטנים בינלאומיים בכירים בתחום האנרגיה והמשפט המסחרי יגבשו חו"ד פומבית כוללת בנושא כדי שתעניק לגיטימציה במשא ומתן עם חברות הגז

גדעון פישר 08:0925.03.16

במסגרת הדיונים המכריעים והופעתו של ראש הממשלה בבג"ץ בעניין העתירות נגד מתווה הגז, עלתה שוב האפשרות שהמדינה תמצא את עצמה בקרוב במוקד של הליך בוררות בינלאומית מורכב וממושך.

 

לאחרונה אף פורסם כי במסגרת הדיונים, משרד המשפטים העביר חוות-דעת סודית המסבירה מדוע ישראל חשופה לבוררות בינלאומית, מהלך אשר הגביר את החשש בקרב הציבור, באשר לסיכוייה של הממשלה לנצח בהליך שכזה ולצאת ממנו כשידה על העליונה.

  

במבט ראשון, בוררות בינלאומית מרתיעה את הישראלים ובצדק. היא פחות מוכרת, העלויות גבוהות ומשמעות ניהול ההליך בארץ רחוקה גורמת לאי וודאות. בנוסף, הניסיון של ישראל בהליכי משפטיים בינלאומיים אינו מרשים בלשון המעטה. בדרך כלל הציבור חושב וחש, כי גם בהליכי בוררויות "השופטים יהיו נגדנו".

 

חשש זה מבוסס בין היתר על כך שישראל באופן עקרוני אינה זוכה בהליכים משפטיים בינלאומיים, המוכרים לציבור הרחב בישראל. מדינת ישראל ניהלה עד כה שתי בוררויות מרכזיות. האחת, מול מצרים בנושא חוף טאבה, והשניה מול איראן בנוגע לחברה הממשלתית המעורבת, הידועה בכינויה קצא"א. נתון זה מעיד על הימנעות ישראל מהגעה לבוררות בינלאומית, בין היתר, על רקע הערכת האפשרות והסיכון להפסיד בה.

 

להבדיל מהליכים בבתי משפט, בבוררות בינלאומית ניתן לשלוט במנגנון המחייב, אך יש לעשות זאת מבעוד מועד כאשר התותחים עוד לא רועמים. כעיקרון, השליטה האפקטיבית בהליך, גדולה יותר, ככל שמסדירים את תנאיה מבעוד מועד, אולם עם הזמן, היכולת לשלוט בבוררות ומאפייניה מצטמצמת מאוד. זאת משום, שמחד, בוררות הינה פרי הסכמה של הצדדים, אך מאידך ככל שמעמיקה המחלוקת, הנכונות להסכים להיבטים "טכניים" של הגדרה וניהול הבוררות, המאפשרים לשלוט בה ובעלויותיה, מצטמצמת בשל התבצרות בעמדות וכאשר כל אחד מן הצדדים בטוח יותר בצדקתו. חשוב לציין, כי המשקיעים הזרים הם שנהנים בדרך כלל מהגנה חזקה על זכויותיהם בהליכי בוררות בינלאומיים מתוקף אמנות בינלאומיות, אולם לא תמיד ההגנה המשפטית חזקה דיה.

 

בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז בוועדת  הכלכלה בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלה צילום: עומר מסינגר

 

מה צריכים ממשלת ישראל והעומד בראשה לעשות כעת כדי למנוע הסתבכות עתידית? יש לצאת למהלך פומבי אשר יחזק את עמדת המדינה ויבהיר לעולם ולאזרחי המדינה שישראל פועלת מתוך היגיון בריא ולא ממניעי הפחדה. אפשר וצריך למנות צוות רחב של משפטנים בינלאומיים, בו יהיו חברים ה"אלן דרשוביץ" של הבוררות המסחרית, מהדרג הגבוה ביותר בתחום האנרגיה והמשפט המסחרי הבינ"ל, שתפקידם יהיה לגבש חוות דעת פומבית כוללת בנושא.

 

המסמך יסייע לממשלה בזירה הפנימית והבינלאומית ויעניק לגיטימציה במשא ומתן עם חברות הגז. אפילו במקרה שהממשלה לא תסכים עם עקרונות חוות הדעת הפומבית, היא לפחות לא תצטרך להתמודד עם אוירה ציבורית עוינת ואסטרטגיות הפחדה, ותוכל להתחייב בלב שלם שפעילותה נעשית תוך שקיפות ומחויבות לאזרחי המדינה.

 

אם בסופו של דבר, חברות הגז יחליטו לתבוע את מדינת ישראל במסגרת הליכי בוררות בינלאומיים, היקף התביעה עלול לנוע סביב מיליארדים כאשר רוב טענות התביעה יתבססו על שינויי הרגולציה של ממשלת ישראל אשר פגעו בזכויותיהן של החברות הזרות וגרמו להם להפסדים עצומים.

 

מלומדי פרקליטות המדינה יצטרכו לעבוד לילות כימים, כדי למזער את החשיפה ואת הנזקים העלולים להיגרם במקרה של הפסד בהליך. קשה להעריך את סיכויי ההצלחה של תביעה כזו, אם תוגש, אולם סביר להניח כי השלכותיה על ישראל ואזרחיה יהיו משמעותיות ולפיכך יש לשקול בשום שכל את מכלול הנסיבות, הידועות למקבלי ההחלטות, מבעוד מועד.

 

הכותב הוא מחבר הספר "בוררות עסקית", שותף מייסד במשרד גדעון פישר ושות' וייצג את ישראל בביה"ד לבוררויות בינ"ל של ה- ICC

בטל שלח
    לכל התגובות
    x