שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

העניבה הבוערת של הגנב במאה ה-21

צבר האירועים האחרונים, ביניהם פרשת ענבל אור וחברת אור סיטי נדל"ן, חברת ויליפוד, רוביקון וקרן קלע ופרשיות מעילה אחרות, מציגות שאלה בנוגע למקומה של הנהלת החברה בשמירה על האינטרסים שלה והיכן מקומו של דירקטוריון החברה בסוגיה זו?

בני אקרמן 07:3211.03.16

מה ניתן ללמוד מאירועי ענבל אור וחברת אור סיטי נדל"ן, חברת ויליפוד, חברת הקרנות אלפא פלטינום, חברת הנדל"ן 'איתם סהר', חברות רוביקון וקרן קלע של אבנר ברמלי ועוד פרשיות מעילה למכביר שהתפרסמו רק בחודשים האחרונים?

 

נכון – בכל אחת מהחברות האלה הגניבה יוחסה, כך לפחות על פי התקשורת, לבעלי השליטה או למנהלים בכירים בחברות - אצל ענבל אור זאת היא עצמה וסמנכ״ל הכספים שלה, ויליפוד נגנבה ע״י בעל השליטה גורטובוי גרגורי, כנ"ל גם אלפא פלטינום, 'איתם סהר' רוביקון, קרן קלע ועוד.

 

ענבל אור ענבל אור צילום: אוראל כהן

 

האם זה מקרי? עושה רושם שלא. צבר האירועים האחרונים מציג תופעה מדאיגה המסמנת את בעלי השליטה כ"גנבים" הגדולים של החברה שבשליטתם, חברות שפעמים רבות הם הקימו במו ידיהם. הנזקים בגין אותה "גניבה-עצמית", גורמים לנזק רב תחומי, שכן ברוב המקרים מדובר בחברות ציבוריות המחויבות לשמור מחד על חוסנה הכספי והעיסקי של החברה, ועל האינטרסים של הציבור שהשקיע בהן את כספו מאידך.

 

היכן מקומה של הנהלת החברה בשמירה על האינטרסים שלה? היכן מקומו של דירקטוריון החברה בסוגיה זו? התופעה המדאיגה הזאת, בה בעלי השליטה בחברות מחליטים יום אחד ל"גנוב" את עצמם, מעוררת תהיות לגבי הגורמים באותן חברות האמונים על הבקרה והביקורת מחד, ולגבי גופי האסדרה של אלה מאידך.

 

שאלות דומות יכולות להשאל גם לגבי גופי האסדרה, היכן היו בקרות האירועים? מדוע לא חזו זאת מראש? מתי זיהו את הכשלים? ובכלל האם לא התרשלו בתפקידם בעת שהעניקו רשיונות כאלה או אחרים לפעול בשוק ההון.

 

מדובר כאן בכשל רב מערכתי - הגורמים המפקחים על פעילות החברה מורכבים מהנהלת החברה, יועצים מקצועיים (רו"ח מבקר, מבקר פנימי ואחרים) ודירקטוריון, אשר מורכב בד"כ מדירקטורים חיצוניים בלתי תלויים ותלויים. בכל מקום שבו לא תהיה הרמוניה וזרימת מידע דו כיוונית מלאה בין ההנהלה מחד לבין הדירקטוריון על ועדותיו מאידך, אנו עלולים לקבל אירועים כדוגמת אלו שתוארו לעיל. כינונו של שוויון מלא בין שני אגפי המשוואה – גופי הבקרה, הביקורת ויועציה המקצועיים של החברות מחד וגופי האסדרה והפיקוח שמהם מצופה להקפיד הקפדת יתר בעת שמזהים תקלות בפוטנציה באותן החברות מאידך, יביא לצמצום משמעותי בתופעות המעילה המגיעות מקומת ההנהלה.

 

מעבר לזה יש לדאוג לחיזוק הממשל התאגידי בחברות החשופות לאירועים כאלה, יתר הקפדה על ההנהלה מצד דירקטוריון החברה, הקפדה והטמעה של תוכניות ציות ואכיפה פנימית, ובמקביל הקפדת יתר על עבודה מסדרת ומוקפדת של הדירקטוריון על ועדותיו השונות תוך פיקוח ומעכב של מבקר החברה על פעולות מניעה אלה. תיקון 16 לחוק החברות יכול להיות בבחינת תרופה לאירועים המדוברים, ודי אם נזכיר מתוך התיקון כגון: הקשחת כללי פעולת הדירקטוריון, מניעה ואיסור מינוי בעל השליטה כ"דירקטור צללים", חיזוק עצמאות ועדת הביקורת, העצמת הדירקטורים החיצוניים ועוד.

 

עד שזה יקרה, יש להמשיך ולסמוך על עבודתם של גופי האסדרה בישראל (רשות ני"ע, מס הכנסה, רשות ההגבלים העסקיים וכד׳) העושים מלאכתם כדי לאתר, למנוע ולפקח על החברות המצויות בחשיפה גבוהה לסיכון הפגיעה בהן וביכולתן הכלכלית ע"י מנהלים בכירים ובעלי שליטה בהן. קיימת טענה רווחת האומרת כי הרגולציה בישראל מוגזמת, בלתי סבירה ומקשה על חייהן של החברות הציבוריות. תישאל השאלה, אם טענה זו נכונה, כיצד גופי האסדרה לא איתרו את שנעשה באותן החברות מבעוד מועד? האם לא היה ראוי יותר לעצור את הסחף באותן חברות עם גילויו במקום לקיים חקירה סמויה במשך חודשים, מעצרים ובתי משפט? או במילים אחרות לעצור את ההתדרדרות בטרם התגבשה לכלל חקירה?

 

האירועים האחרונים צריכים להדליק ״נורות אדומות״ הן אצל הגופים בחברות, הן אצל גופי האסדרה, הן אצל המשקיעים בבורסה ועוד. מכל מקום נראה כי עד שישקע האבק על האירועים יש לדאוג כי תתבצע עבודת מטה מסודרת, הן בחברות והן בגופי האסדרה, למען יתחקרו את האירועים ויגבשו יחד או לחוד מתודולוגיית פקוח ובקרה שימנעו השנות מקרים כאלה בעתיד.

 

הכותב הוא סגן ניצב בדימוס, מנהל תחום ביקורת חקירתית ושותף בפירמת רואי החשבון Baker Tilly ישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x