איך לשכנע אנשים לא לאכול בשר?

ורד היקרה,

למרבה הצער, לעתים קרובות הבחירות שלנו - מוסריות ואחרות - אינן נובעות מהידע שלנו אלא מהרגשות, ולרגשות יש המוזרויות שלהם. בתחום שלי ישנה תופעה שמכונה "אפקט הקורבן המזוהה" (Identifiable Victim Effect), שלפיה לאנשים יכול להיות אכפת מאוד מטרגדיה של יחיד (כמו מותו של פליט סורי מזוהה), אבל הם לא יתעניינו באסונות נרחבים שבהם מעורבים אלפי ואפילו מיליוני בני אדם (כמו מלחמת האזרחים בסוריה).

עיקרון דומה חל על האופן שבו אנחנו חושבים על היחס לחיות (ועל אכילתן). ב־2001 פרצה בבריטניה מחלת הפה והטלפיים, והרשויות שחטו יותר מ־2 מיליון בהמות ששהו באזורים הסמוכים למוקד ההדבקה. זה היה טרגי עבור החיות, החוואים והכלכלה הבריטית, אבל ההחלטה לא עוררה זעם ציבורי, עד שבאחד הימים פרסמו העיתונים בעמודיהם הראשיים תמונות של עגל קטן וחמוד בדבון ששרד את השחיטה. התמונות הללו הובילו לזעקה ציבורית נגד ההמתה ההמונית, ולפי סוכנות החדשות AP ככל הנראה גרמו "לשינוי גישה של הממשלה הבריטית", שעזרה לסיים את ההרג. לרעיון האבסטרקטי של הרג עדרים של פרות, חזירים וכבשים לא היתה השפעה על הציבור, אך הפרצוף המתוק של עגל אחד העציב אותו ועורר לנקוט יוזמה. זהו אפקט הקורבן המזוהה בפעולה.

לכן, נראה שעדיף לך להמתין להזדמנות האידיאלית להשיק קמפיין בעד צמחונות, רצוי אגב שימוש בחיה אחת חמודה להפליא. בינתיים תוכלי לעודד אנשים לקרוא את ספרו של ג'ונתן ספרן פויר "לאכול בעלי חיים", שמתאר בפירוט רב את התנאים שבהם החיות שאנחנו אוכלים נאלצות לחיות ולמות. אחרי שקראתי את הספר התקשיתי אפילו להסתכל על המבורגר בלי לחשוב מה קרה לפרה שממנו נעשה.

נראה שעדיף לך להמתין להזדמנות האידיאלית להשיק קמפיין בעד צמחונות. רצוי שימוש בחיה אחת חמודה להפליא צילום: שאטרסטוק