שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מעסיקים

שיוויון בנטל? המדינה מעודדת אמהות לעבוד אך לא את מעורבות של האבות בגידול הילדים

לפי מחקר חדש של מכון טאוב ישראל היא אחת מחמש מדינות ב-OECD שלא מעניקות חופשה לאחר לידה לאבות; שיעור התעסוקה של אמהות לילדים קטנים גדל בשנים האחרונות; משך חופשת הלידה בתשלום לנשים לאורך החיים בישראל שווה לזה של מדינות אחרות ב-OECD

מעין מנלה 06:5408.03.16
מדינת ישראל מעודדת ילודה ואף מעודדת את הנשים שהופכות לאמהות לצאת לעבוד, מספקת להן הגנה בחוקים שונים ומאפשרת חופשת לידה בתשלום שכר מלא, אך אינה עושה דבר כדי לעודד שוויון בין אבות לאמהות בכל הנוגע לטיפול בילדים. כך ניתן ללמוד ממחקר חדש של מכון טאוב המציג את ההבדלים בין תעסוקת נשים וזכויות ההורים בשוק העבודה לאחר לידה בישראל ובמדינות ה-OECD.

 

ישראל היא אחת מחמש מדינות ב-OECD שאינן מעניקות כלל חופשה לאחר לידה שמיועדת לאבות בלבד (שאינה תלויה בחופשת הלידה של האם). התשלום במהלך חופשת הלידה לאם, לעומת זאת, דווקא נדיב ביחס למדינות ה-OECD. בישראל מקבלות אמהות טריות 100% משכרן במהלך 14 שבועות חופשת הלידה בתשלום בעוד שבמרבית המדינות המפותחות השכר שמשולם הוא חלקי. בנוסף, כאשר משווים בין תקופת חופשת הלידה הכוללת שמקבלות אימהות לאורך חייהן, ולא בין משך החופשה הניתנת עבור לידה אחת, ישראל קרובה מאוד לממוצע במדינות הארגון: 42 שבועות של שווה ערך שכר מלא לעומת 44 ב-OECD. זאת מכיוון שבישראל מספר הלידות גבוה מב-OECD (שלושה ילדים לאישה בממוצע לעומת 1.7 בממוצע, בהתאמה).
התשלום במהלך חופשת הלידה בישראל גבוה יחסית ל-OECD וכך גם משך חופשות הלידה המצטבר לאורך החיים התשלום במהלך חופשת הלידה בישראל גבוה יחסית ל-OECD וכך גם משך חופשות הלידה המצטבר לאורך החיים צילום: שאטרסטוק

 

שיעור התעסוקה של נשים בישראל הוא גבוה ואף צמח בעשורים האחרונים. ב-2014 שיעור התעסוקה של ישראליות בגילאי 25 עד 54 עמד על 74% - עלייה של 20% מ-1990 ושיעור גבוה ב-7% מב-OECD. לפי המחקר עיקר העלייה בתעסוקת נשים נרשמה בקרב אימהות לילדים קטנים. עם זאת, כ-34% אחוז מהנשים בישראל עובדות במשרה חלקית. מחצית מהן ציינו כי הסיבה לחלקיות המשרה היא הטיפול בילדים. למרות העלייה בשיעור הנשים המועסקות, עדיין קיים פער של 14% בשכר השעתי לעומת גברים, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD.

 

כלים כמו הגנה על מקום העבודה בזמן ההריון ועד שנה לאחר הלידה, תשלום מלא של המשכורת במהלך חופשת הלידה בתשלום ושעת הנקה בתשלום לעובדות במהלך ארבעה חודשים לאחר חזרה מחופשת הלידה מעודדים הן ילודה והן השתתפות נשים בשוק העבודה. עם זאת, לפי ליאורה בוורס והדס פוקס ממרכז טאוב אשר ערכו את המחקר, המדיניות אינה מעודדת שיוויון בין ההורים וכך למעשה פוגעת באמהות. "שיעור תעסוקה גבוה בקרב נשים חשוב למשק הבית אבל צריך גם לחשוב על איך זה משפיע על המשפחות ואיך ניתן להקל כך שנשים יוכלו באמת לעבוד אבל גם להיות עם הילדים וגם לעודד עזרה מהאבות. בישראל לא מעודדים מעורבות של האבות בגידול הילדים, אין הטבות שהן רק לאב ולכן החיים המקצועיים של האמהות יכולים פחות להתקדם", אומרות בוורס ופוקס.

 

בישראל קיימת אפשרות לחלק את חופשת הלידה בין הגבר והאישה, אך בפועל המדיניות אינה מעודדת חלוקה זו. לפי המחקר ,20 מדינות ב-OECD מעניקות לאבות חופשת לידה בתשלום (חלקי או מלא) מיד לאחר הלידה, וכ-75% מהגברים מנצלים חופשה זו. לעומתן, ישראל אינה מעניקה כלל חופשת לידה בתשלום לאבות. 13 מדינות אף מעניקות חופשת הורות בתשלום במהלך שנותיו הראשונות של הילד המוקצות לאבות בלבד. הבדלי המדיניות בין מדינות ה-OECD לישראל מתבטאים במספר הגברים הבוחרים לנצל את החופשה – 16% בממוצע ממקבלי חופשת ההורים במדינות הארגון הם גברים לעומת 0.4% בלבד בישראל. בגרמניה, למשל, הונהגה תוספת של חודשיים בתשלום לחופשת הלידה בתנאי שהגבר הוא זה שלוקח אותה, והיא הקפיצה את אחוז הגברים שבחרו להישאר בבית עם התינוק מ-3% בשנת 2003 ל-29% ב-2012. באיסלנד ובנורווגיה מחצית ממקבלי חופשת ההורות הם גברים.

 

על מנת להגביר את השיוויון וכדי להתאים את ישראל לממוצע ה-OECD החוקרות מציעות שלושה צעדים עיקריים: הראשון הוא להעניק לאבות חופשה של 10 ימים בתשלום מלא עבור כל ילד, זוהי חופשת אבהות התואמת את אורך חופשת האבהות החציוני המוענק במדינות הארגון.

 

הצעד השני הוא איחוד החל"ת ו-12 השבועות ללא תשלום לכדי חופשה בת שישה חודשים שתיקרא "חופשת הורות" ותוענק לאחד ההורים בתנאי שהוא עובד לפחות שנה אצל המעסיק הנוכחי. המצב נכון להיום הוא שהורים זכאים לחופשה בת 12 שבועות ללא תשלום לאחר 14 השבועות בתשלום. לאחר מכן ניתן לדחות את החזרה לעבודה במסגרת חופשה ללא תשלום (חל"ת) בפרק זמן של עד רבע מזמן ההעסקה אצל המעסיק ועד בסך הכל שנה לאחר הלידה. עם זאת, רק 12% מהנשים בישראל יוצאות לחופשת לידה של יותר משישה חודשים. במדינות ה-OECD המדיניות הרווחת היא להעניק את מלוא הטבות חופשת הלידה לכל אישה שעבדה ב-12 החודשים לפני הלידה אצל מעסיק אחד. את חופשת ההורות הן מציעות שיוכלו הגבר והאישה לחלוק. בצורה כזו נשים יוכלו לחזור מהר יותר לשוק העבודה ויהיה שיוויון רב יותר בין ההורים.

 

 

הצעד השלישי שמציעות החוקרות הוא לאפשר להורים לנצל את החופשה ללא תשלום המותרת כיום בחוק (12 שבועות) לשם חזרה למשרה חלקית, ולהאריך את התקופה באופן יחסי לאחוז המשרה. מדינות רבות ב-OECD מאפשרות להורים לנצל את חופשת הלידה בכמה חלקים במשך שנותיו הראשונות של הילד, ולא רק מיד לאחר חופשת הלידה. באוסטריה, למשל, הורים רשאים לממש עד 13 שבועות של חופשת הורות עד שהילד מגיע לגיל 7. נקיטת צעד דומה בישראל תאפשר לנשים לשוב לעבודתן מהר יותר לאחר חופשת הלידה בתשלום – ובכך תבטיח לאימהות המשכיות בשוק העבודה, ותאפשר להורים להיות עם ילדיהם בזמנים שונים, למשל במהלך החופש הגדול באוגוסט או בחופשות החגים. כמחצית ממדינות ה-OECD מאפשרות להורים לחזור לעבודה בהדרגה, במסגרת הסדרים שמאפשרים להמיר את חופשת הלידה בחזרה למשרה חלקית. נוסף לכך, יותר מחצי ממדינות הארגון מחייבות מעסיקים לאפשר להורים לילדים קטנים לעבוד במשרות חלקיות. ברוב המדינות הללו יכול העובד לדרוש לחזור למשרה מלאה כשיבחר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x