הממשלה קבעה יעדים אבל שכחה את הדרך

משרד הבריאות: קיצור תורים והגדלת האמפתיה

אם משרד הבריאות יצליח במשימה שלו, הגירעון של קופות החולים ובתי החולים יירד בחצי עד סוף השנה. בקרב ארבע הקופות הגרעון אחרי מענקים חד פעמיים של משרד האוצר עמד על כמיליארד שקל וסכום דומה נרשם גם בבתי החולים הממשלתיים.

במשרד לא מפרטים איך יעשו זאת, אבל אם להסתמך על הצהרות קודמות, הכוונה היא בין השאר לשנות את מודל התקצוב של בתי החולים ולעדכן את מודל התקצוב של קופות החולים, יחד עם הגדלת נפח הפעילות של מערכת הבריאות הציבורית כולה, מה שיגדיל את הכנסות בתי החולים.

חדר המיון באיכילוב צילום: אוראל כהן

ככלל, תוכנית העבודה של המשרד מתמקדת קודם כל בהשבת האמון הציבורי למערכת, ולא שמה דגש מהותי על קיצוץ כנפיה של המערכת הפרטית.

בהמשך לתכניות שהצהיר עליהן בעבר ליצמן, כ־30 רופאים יוגדרו פולטיימרים בבתי החולים הציבוריים במטרה שיקבלו שכר גבוה יותר עבור עבודה במערכת הציבורית ויוטמעו 12 מערכות ניהול תורים במרכזים לרפואה דחופה. כל אלו אמורים לגרום לקיצור תורים לניתוחים אלקטיביים במטרה להקטין תמריץ של חולים לבצע ניתוח במערכת הפרטית. לפי התוכניות, ראשי 50 גופי בריאות שונים אמורים לעבור כנס על חווית המטופל ואפילו לבנות כלי למדידת אמפתיה וחמלה במערכת.

מיקי פלד

משרד האוצר: היעדים יותר ברורים, הדרך עדיין לא

משרד האוצר עשה השנה מהלך אמיץ, וקבע מדדים כמותיים שאליהם הוא שואף להגיע בסוף השנה הנוכחית ובשנים הקרובות עד 2018. מלבד היעדים המוכרים, כמו יעד הגירעון או הכנסות המדינה, קבעו השנה באוצר גם בכמה צריכים לרדת דמי הניהול הממוצעים בקרנות פנסיה (בין השאר, מ־0.35% מהנכסים ב־2015 ל־0.3% ב־2016), בכמה יגדל מספר התחלות הבנייה (מ־50 אלף ב־2015 ל־60 אלף השנה), בכמה צריך לרדת הפער בפריון בין העובד הישראלי לחברו ב-OECD (מ־24% ב־2015 ל־22% השנה), ובכמה צריכים לרדת המדדים שבוחנים את אי־השוויון בהכנסות והריכוזיות בתחום הפיננסי.

הדרך להשגת היעדים נשענת על תוכניות שהאוצר מקדם זמן רב, וחלקן הגדול נתקלות בהתנגדות. ההמלצות לצמצום אי־השוויון מוכרות, אך שילוב החרדים והערבים במעגל התעסוקה מצליח באופן חלקי. כדי להגדיל את הכנסות המדינה יש להעביר חקיקת מס להעמקת המלחמה בהון השחור, אך הכנסת מסרסת אותה פעם אחר פעם.

הפעם האוצר קבע לעצמו גם לוחות זמנים: החוזר לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל אמור להתפרסם עד אפריל; מחשבון דמי הניהול האינטרנטי יהיה מוכן עד יוני; הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי צריכה להיות מאושרת עד דצמבר 2016, אף שהיא כבר נדונה בוועדת הכלכלה.

הפגנה של חרדים. הצלחה חלקית לשילוב בשוק העבודה צילום: עמית שאבי

דווקא למהלך החשוב ביותר ששר האוצר משה כחלון מקדם היום — הוועדה לעידוד התחרות בענף הבנקאות בראשות עו"ד דרור שטרום — הוצג יעד צנוע: פרסום ההמלצות עד יוני, אולי בשל המחלוקות בוועדה בין נציגי האוצר ובנק ישראל. ההמלצות היו אמורות להיות מוגשות כבר לפני חצי שנה, וכחלון הצהיר שיקדם את חקיקתן בקרוב.

לפי האוצר, צעדים אלה אמורים להקטין את מדד הריכוזיות בתחום הפיננסי (HHI) מ־0.2 ל־0.19 בשנה הבאה. יעדים אחרים ישתנו לפי הגחמות הפוליטיות. אחרי שהשנה נקבע יעד גירעון גבוה מהתוכניות המקוריות של ממשלת שר האוצר לפיד, נראה מופרך לקבוע יעד גירעון שאפתני של 2.25% ב־2018, לפחות עד ששר האוצר ילמד לומר "לא" לקואליציה.

עמרי מילמן

המשרד להגנת סביבה: הפחתת הזיהום

את הפרקים הראשונים בתוכניות של המשרד להגנת הסביבה מקדי השר גבאי לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה. כך למשל גבאי רוצה לחבר עד סוף השנה עוד שישה מפעלים לגז טבעי, זאת על החמישה הבודדים שיש רק היום. ב-2018, כך הוא מבטיח, יחוברו כבר 26 מפעלים. מפרץ חיפה מחובר למערכת הולכת הגז כבר שש שנים, כך שלא ברור מה עשו שם במשרד עד היום בנושא הזה ומה היעד כך כך קטן. מה שכן, גבאי מבטיח שעד אמצע שנה הבאה יסעו כ-50 כלי רכב כבדים (משאיות אשפה, אוטובוסים) על גז. לגבי מוניות חשמליות או היברידיות גבאי רוצה שכבר עוד 10 חודשים יהיו בישראל 250 כאלה, לעומתך 165 כיום.

מפעלי בזן במפרץ חיפה צילום: שאטרסטוק

נושא נוסף שנמצא שם הוא "גיבוש מסמך סביבתי לקידוחי גז ונפט בים" עד סוף 2016 - זאת בשעה שנובל אנרג'י כבר הגישה לאישור את תכניות הפיתוח שלה למאגר לווייתן, מתווה הגז עומד בפני אישור אפשרי, ומי שאמור לרכוש מתשובה ונובל את מאגר כריש ותנין כלל לא מודע לזה שהוא עומד "לחטוף" רגולציה חדשה שתחייב אותו אולי בהעלאת עלויות הפיתוח.

ומילה אחרונה על מכרז האמוניה שנמרח כבר שנים על גבי שנים - זה, למרבה הצער והפלא, לא מקבל התייחסות נרחבת בתוכניות של גבאי, אם בכלל.

משרד הבינוי והשיכון: שנת מבחן, מועד ג'

2016 היא שנת המבחן של שר־העל לענייני דיור משה כחלון, ושל שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. זה הזמן שלהם לשכנע את הציבור שהם מתמודדים עם המחסור בהיצע הקרקעות המתוכננות והזמינות לשיווק, ולהביא לעצירה בעליית מחירי הנדל"ן.

היעד שלהם הוא לבנות 60 אלף יחידות דיור השנה, לעומת 50 אלף בשנה שעברה, ולקצר את הזמן שעובר מתכנון הקרקע למסירת המפתח לדייר. בין השאר, משך הזמן מתחילת התכנון ועד מתן תוקף לתוכנית אמור לרדת מ־44 חודשים ל־37 "בלבד".

בנייה צילום: אוראל כהן

בתוכנית הדגל להפחתת מחירי הדיור, מחיר למשתכן, שווקו ב־2015 כ־6,000 יחידות דיור. היעד ל־2016 הוא 18 אלף יחידות, כשהצפי הוא להשלמת מכרזים ל־83% מהם.

הבעיה העיקרית היא שבאזורי הביקוש במרכז כמעט לא נותר איפה לבנות. המשרד מעוניין לקדם תוכניות להתחדשות עירונית, אבל הרשויות המקומיות לא מתלהבות מההשקעה הנדרשת מצדן בתשתיות. כדי לשכנע אותן, הציבו במשרד יעד לחתימת 12 הסכמי גג ושבעה הסכמים להתחדשות עירונית. תל אביב והרצליה לא צפויות לחתום עליהם.

כמו כן הוצב יעד ריאלי של תכנון קרקעות ל־100 אלף יחידות דיור. מעניין יהיה לראות כמה מהן יאושרו בוועדות המחוזיות, בעוד המינהל משתמש באופן נרחב בותמ"ל ומאידך מגדיל את מספר הוועדות המקומיות העצמאיות, שיחסכו זמן בשלב המחוזי.

אביב גוטר

המשרד לביטחון פנים: פחות סמים ובריונות ברשת

כמו בשנים עברו מבקש המשרד להפחית את היקף תאונות הדרכים ולהתמודד עם הקטל בכבישים, שרק הלך וגדל בשנה האחרונה. אף שהתוכנית מתייחסת למקרי בריונות בכביש, היקף התאונות בחברה הערבית והפחתת תאונות תחת השפעת אלכוהול וסמים, היא אינה מתייחסת לבעיית האופניים החשמליים.

בית הכלא מעשיהו צילום: גלעד קוולרצי'ק

על הכוונת של המשרד גם הורדת היקף הפשיעה החמורה ובראשם ארגוני הפשיעה והפחתת היקף השחיתות הציבורי. התוכנית מבטיחה להתמקד בפגיעה הכלכלית של אותם ארגוני פשיעה תוך שימוש בסגמנט (מודיעין אותות - איסוף מידע בעל חשיבות על ידי יירוט של אותות אלקטרוניים). אין כל הצעה אופרטיבית לדרך שבה יתמודד המשרד או רשויות האכיפה בפשיעה; מזה כמה שנים נמצאים הן ארגוני הפשיעה והן מבצעי השחיתות הציבורית במרכז של יחידה שהוקדמה במיוחד לשם כך - להב 433 הפועלת בשיתוף עם גורמי אכיפה נוספים.

זוהר שחר לוי

משרד המשפטים: שנת העומס מבית והחרם בחוץ

שיפור השירות לאזרח, צמצום הנטל הרגולטורי וחיזוק ההיבטים החברתיים הם היעדים המרכזיים שעליהם מכריזות שרת המשפטים איילת שקד והמנכ"לית אמי פלמור בהצגת תוכנית העבודה של המשרד. בנוסף הוא מוצב גם בחזית הבינלאומית, במאבק מול תנועת החרם BDS ובהכנה לאיומים הצפויים מהפניות נגד ישראל לביה"ד הפלילי הבינלאומי. התוכנית מבטיחה לסיים את שתי הרפורמות הגדולות שבעבודה: חוק חדלות פירעון החדש שמשתלב גם עם תוכנית העבודה של רשות האכיפה והגבייה שכותרתה העדפת שיקום חייבים וחברות; והרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי. התזכיר לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, ששקד התחייבה עליו, נעדר מהתוכנית.

הפגנה בעד חרם על ישראל, בפריז צילום: איי אף פי

משימת עומס מוכרת היא השאיפה לצמצם את מלאי התיקי הממתינים לבירור דינם בפרקליטות הפלילית. שני גופים יוקמו: צוות משולב של אגף רישום והסדר מקרקעין, הפרקליטות והמשטרה לזיופים במרשם המקרקעין והגשת תלונות ותוקם מחלקת סייבר בפרקליטות. היועמ"ש גם יגבש הנחיה חדשה לנסיעות שרים וסגני שרים לחו"ל במימון שאינו ממשלתי.

משה גורלי

משרד ראש הממשלה: חיזוק הפריפריה - ואפליקציה לעיתונאים

 

חמישה יעדים מרכזיים מציב לעצמו משרד ראש הממשלה במסגרת תכניותיו השנתיות: יצירת תשתיות לצמיחה כלכלית ארוכת טווח, קידום קבוצות חברתיות וחיזוק הפריפריה, חיזוק יכולת המשילות ופיתוח דרכי הפעולה של הממשלה, קידום היכולת הלאומית במרחב הדיגיטלי, וקידום מדיניות הממשלה בישראל ובעולם באמצעות כלי הסברה ותקשורת.

היעד הראשון יכול לכלול בתוכו נושאים רבים שהמשרד יבחר לקדם; כך למשל מהלכים שהממשלה כבר מובילה כמו החקיקה בנושא נתוני אשראי ותחום הדיור והפריון - מופיעים במסגרת תוכנית העבודה של המשרד. בעניין זה מציב לעצמו המשרד יעד של פרסום תוכנית אסטרטגית לנושא הדיור עד 2040 - עוד השנה.

לצד זאת, מסמן מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר נושא אחד מרכזי שבו הוא מבקש לטפל במסגרת - הפיכת ישראל למרכז ידע מחקרי ותעשייתי מוטה טכנולוגיה בתחום תחליפי הנפט. הנושא כולל לימודים מיוחדים בנושא תחליפי הדלקים בבתי הספר התיכוניים, ליווי השקת אוטובוס חשמלי, ליווי עמותת אקומושן לתחבורה חכמה - ואפילו הפקת כנס פסגה מיוחד בנושא תחליפי הדלק. לנושא זה מוקצים כ-170 מיליון שקל בשנה, ומאחר שמדובר בתוכנית שהחלה למעשה כבר ב-2014 ותימשך עד ל-2020, היא מסתכמת ב-1.3 מיליארד שקל.

בנושא הפריפריה, לצד משרד מיוחד שהוקם עבור השר אריה דרעי בנושא, מתכוון משרד ראש הממשלה להביא החלטת ממשלה בנושא תוכנית אסטרטגית המתגבשת לצפון.

הפגנה של הקהילה האתיופית צילום: יובל חן

עוד מציב לעצמו המשרד לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. אלא שמהתוכנית לא ניתן להבין כיצד מתכוונת הממשלה לקדם בפועל אוכלוסייה זו, לאחר שרק השנה ועדת שרים מיוחדת קיבלה שורה של החלטות שנאמדות בכחצי מיליארד שקל, אך עד כה היא לא הביאה בשורה גדולה ואמיתית לציבור הזה.

יעדים נוספים: המשך קידום ההתנדבות, הרחבת שיתוף הציבור בעבודת משרדי הממשלה, ו"קידום הטעמת תובנות התנהגותיות בעבודת הממשלה", והמשך קידום התחום הביומטרי. פרק רחב מוקדש להסברה ותקשורת: הקמת אפליקציית שירות לעיתונאים, הקמת פלטפורמה שתאגד שידורי תוכן ווידאו של משרדי הממשלה ועוד. נותר רק לקוות שראש הממשלה יציב לעצמו תחילה יעד למינוי דובר למשרדו וביחד עמו צוות דוברים - שכן כיום מכהן בתפקיד ממלא מקום, ואחרים בצוות הדוברות עזבו והותירו תקנים ריקים.

רוני זינגר

משרד התחבורה: קרב חפירות נגד הפקקים

תוכנית העבודה מגלה שמועד הפתיחה של הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל אביב ("האדום"), נדחה, שוב, מאוקטובר לדצמבר 2021. עד יוני השנה מתכוון המשרד להשלים את התכנון המקדמי של שלושה קווים נוספים, ועד 2019 בכוונתו להשקיע בפרויקט 11.3 מיליארד שקל. בחיפה, המטרונית תגיע בשנה הבאה לנשר, עכו וטירת הכרמל. בירושלים, עד 2020 יוארך הקו הנוכחי של הרכבת הקלה להר הצופים ולהדסה ועד 2026 יושלמו עוד שני קווים.

עבודות הרכבת הקלה בתל אביב צילום: יובל חן

חדשות אחרות מגיעות מהתוכניות להקמת נתיבים מהירים נוספים לתל אביב, כשלראשונה יש תאריך רשמי לפתיחת הנתיב שיפקיע את השול השמאלי בנתיבי איילון: דצמבר 2020. בסוף 2022 ייפתח הנתיב המהיר על כביש 5. המשרד מתכוון לממש השנה החלטת ממשלה בת חמש שנים, ולהקים רשות לתחבורה ציבורית.

המשרד גם הציב יעד להורדת מספר ההרוגים בתאונות ב־5% לעומת 2015: מ־354 ל־336. נתוני החודשיים הראשונים מסכנים את העמידה בו. שר התחבורה ישראל כץ דורש עוד 50 ניידות שיטור.

שני נמלי הים החדשים באשדוד ובחיפה אמורים להיפתח ב־2020. כץ מעוניין להקים תוך שלושה חודשים ועדת היגוי להקמת שדה תעופה בינלאומי שלישי עד 2025. עוד מבטיח כץ להוריד את מחירי כלי הרכב. איך? זה כבר לא מפורט. אולי כי הסיכוי שמשרד האוצר יוותר על משאבת המסים של שוק הרכב נמוך ביותר.

ליאור גוטמן

משרד התקשורת: הדואר אטי. גם האינטרנט

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אמנם הציב למשרדו שלושה יעדים מרכזיים, אך התמונה הברורה מהתוכניות שהציג משרדו היא שבשנה הקרובה לא ניתן יהיה לראות שינוי כלשהו. המשרד נזהר מלהצהיר על יעדים, אולי אינו מאמין שיביא לשינוי בזמן כה קצר. בשורה התחתונה, תוכנית העבודה לא עומדת במה שנדרש בשוק התקשורת.

המשרד מצהיר שהוא מעוניין לקדם את התשתית לאינטרנט בסיבים אופטיים, שאמורה להביא לכל בית עד 1 ג'יגה־בייט בשנייה, אולם הוא עוצם עיניים בנוגע למיזם הסיבים של חברת אנלימיטד . החברה שאמורה להתחרות במונופול של בזק אינה מתרוממת, אך המשרד אומר כי "המדינה אינה מעורבת בניהול המיזם". כאשר זו גישת הרגולטור, לא מפתיע שהוא מבקש למדוד את הצלחת הפרויקט רק ב־2020.

דואר ישראל צילום: אלעד גרשגורן

המשרד מתחייב השנה רק לאכיפת העמידה ברישיונות של חברות הסלולר ולקידום הצעת החוק לאיחוד מועצת הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השנייה, בהתאם למסקנות ועדת פילבר.

הרפורמה בדואר תקועה בשל התנגדותו של כחלון למכירת 20% מהחברה למשקיע פרטי, מחשש שיסגור סניפים לא באזורים חלשים. משרד התקשורת מתכוון לאכוף על הדואר את העמידה ביעדי השירות שנקבעו ברפורמה.

אלירן מלכי

משרד הכלכלה: נתניהו לא מתייאש

תוכנית העבודה של משרד הכלכלה מעניינת במיוחד משום שמי שעומד בראש המשרד כרגע הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם אם מעורבותו בנעשה במשרד היא מוגבלת ביותר, עדיין מדובר בתוכנית שהוא עצמו מגיש לממשלה ועברה תחת עיניו. כך אפשר למצוא את המשרד כותב כי המדד המרכזי הוא להביא את ישראל להיות אחת מ-15 המדינות המובילות ברמת התוצר לנפש ב-2020. בפעם הראשונה שנתניהו אמר זאת הוא היה שר אוצר ב-2005 והמטרה היתה שישראל תמוקם ברמה הזו תוך עשור, וכיום היא במקום ה-21.

אחד הצעדים החשובים בכיוון הזה צריך להתמקד בהעלאת פריון העבודה של העובד הישראלי בכ-25% כדי להגיע לרמה הממוצעת של פריון במדינות ה-OECD, שעומדת על 45 דולר לשעה. במשרד מציינים כמה תוכניות לעידוד הכשרה מקצועית - שהיא אחד הכלים החשובים להגדלת הפריון - אך גם מודים שהתקציבים שמיועדים לכך הם עדיין מחצית ואף שליש מאלו הנדרשים בפועל. צעד נוסף שאמור לעזור לישראל להתקדם לכיוון שראש הממשל ושר הכלכלה קבע לפני 11 שנה הוא הצהרת המשרד לכך שיפעל להכפלת הייצוא לסין והודו ל-7 מיליארד דולר בשנה ב-2020, ובשביל זה מתכוונת המדינה לחתום על הסכמי אזור סחר חופשי עם שתי המעצמות הכלכליות העולות.

עובדת במפעל עלית בנצרת עלית צילום: גיל נחושתן

במסגרת ניסיונות המשרד להוריד את יוקר המחיה הוא מתכוון להקים ארגון קניות לקמעונאים קטנים כדי לעזור להם בתחרות מול רשתות הקמעונאות הגדולות ולהוזיל מחירים של המוצרים שהם קונים, להקל על שחרור מזון מיובא מהמכס ולעודד מפעלי תעשייה להקים מתקני אנרגיה פרטיים.

דווקא לאחר ש-24 פועלי בניין נהרגו בשנה שעברה במשרד הכלכלה לא מתכוונים להגדיל את הפיקוח על אתרי הבנייה בישראל. למעשה, בתכנית העבודה של המשרד כתוב בצורה מפורשת שביקורי הפיקוח שיבוצעו בענף הבנייה מתוכננים לעמוד עד סוף השנה על 5,020 במקום 6,325 בסיכום השנה שעברה כתוצאה ממחסור בכוח אדם. לא רק בענף הבנייה, אלא גם ביקורי הפיקוח במפעלים השונים כדי לראות שהעובדים מועסקים בצורה בטוחה יירדו ב-20% לכ-4,600.

במשרד מתכוונים להמשיך את התכנית הרב שנתית להעלאת שיעורי התעסוקה של ערבים וחרדים, או יותר נכון נשים ערביות וגברים חרדים. במקרה של הראשונות מדובר על שיעור שמגיע היום לכ-35% ולהעלות אותו ל-41% עד 2020 ובמקרה של חרדים מכמחצית לכ-63% עוד 4 שנים. בשביל זה במשרד מתכוונים להשקיע כסף בהקמה של עוד מרכזי הכוונה תעסוקתית לחרדים וערבים יחד עם ארגון הג'וינט.

משרד החוץ: ישראל כמדינת חדשנות

משרד החוץ מציב לעצמו כיעד את חיזוק ההידברות עם מדינות שהן שחקניות מפתח - ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, גרמניה ואחרות; זאת כדי לחזק את מעמדה המדיני של ישראל ולסכל איומים אסטרטגיים, בהם מצד איראן.

אחד היעדים הנוספים הוא ״קידום היציבות האזורית באמצעות כינון הסדרים מדיניים…״ ואולם בפירוט הסעיף נכתב כי מדובר בשימור הסכמי השלום עם מצרים וירדן וקידום שיתופי פעולה אזוריים. בהיבט הפלסטיני אין התייחסות לכינון הסדרים כאלו, אלא למאבק נגד "המאמץ הפלסטיני להביא להכרה חד צדדית במדינה הפלסטינית" בזירה הבינלאומית.

נשיא איראן חסן רוחאני צילום: איי אף פי

בהיבט של חיזוק היחסים הדיפלומטיים על בסיס כלכלי, מוזכר הצורך לחזק את הקשרים עם מדינות יעד באסיה, אפריקה ובדרום אמריקה, וכן מתן דגש מיוחד לישראל כמדינת חדשנות ויזמות למול העולם.

רוני זינגר 

משרד התשתיות: לרוץ עם המתווה ולקוות לנס

משרד התשתיות והאנרגיה מכוון את כל פעילותו למימוש מתווה הגז הממשלתי. אחת המטרות העיקריות היא להעניק עד סוף 2016 שלושה אישורי יצוא גז - לירדן, מצרים והרשות הפלסטינית — בהתאם לתוכניות הפיתוח של מאגר לווייתן.

במקביל, המשרד מתכוון לפתוח שוב את הים לחיפושים, בתקווה למצוא גם אנרגיה וגם תחרות. עד אמצע השנה אמור להתפרסם מכרז בינלאומי על רישיונות החיפוש, כשהמינימום הנדרש הוא שארבע קבוצות יתמודדו עליו. זו הפקת לקחים מהיווצרותו של מונופול הגז, לאחר שנים שהמשרד העניק רישיונות בלי מכרז. במקביל תגובש תוכנית לפיתוח מאגרים קטנים.

בתחום ייצור החשמל, השר יובל שטייניץ מתכוון לגבש כבר ברבעון הבא רפורמה חדשה בחברת החשמל, כשבמקביל יצומצם נתח השוק שלה מ־77% ל־72%. המשרד מתכוון להקים ברבעון האחרון רשות ייעודית לחירום ברשות החשמל החדשה ורשות ייעודית לגז טבעי, ועד דצמבר הוא מעוניין להכפיל את היקף ייצור החשמל הסולארי ל־4% משוק החשמל.

מוקד נוסף הוא הענקת רישיון לחברת דלק לחלק גז דחוס ל־10 תחנות דלק ו־70 מפעלים. ומה לגבי העובדה שדלק היא גם ספק הגז לשוק וגם המשווקת? על זה אין מילה.

ליאור גוטמן