שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

עו"ד מאיר לינזן: "מיזוג משרדים הוא צעד אופורטוניסטי שתוצאותיו לא בהכרח טובות"

בפורום דאנס 100 הוצג היום דירוג משרדי עוה"ד הגדולים - במקום הראשון הרצוג פוקס נאמן; עו"ד דודי תדמור: "אנשים עוברים ממשרדים למשרדים כל השנים, בעידן 'האישה הטובה' זה תופס יותר"

זוהר שחר לוי 15:0501.02.16

פורום דאנס 100 התקיים הבוקר (ב') בפעם ה-11 כדי לשמוע את דירוג המשרדים הגדולים. במרכז הדיון עמדו, כצפוי, המיזוגים של החודש האחרון אף שאלה לא באו לידי ביטוי בדירוג, שנשען על נתוני דצמבר 2015. "מיזוגים זו לא תופעה כלכלית משום שבכל אחד מהמקרים הייתה איזו בעיה מבנית בפירמה ולא היה מדובר במיזוג מושכל. זה צעד אופורטוניסטי אבל התוצאה היא לא בהכרח טובה", הדגיש עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן.

 

 

ד"ר רלי לשם, שותף במיתר ליקוורניק הביע עמדה שונה: "אני חושב שסדרת המיזוגים שעשינו לאורך השנים מיצבו את הפירמה במקום שבו היא נמצאת היום ואני מאמין שלו היינו גדלים בצורה אורגנית לא היינו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים היום. מיזוגים הם צעד חיוני בהתפתחות".

 

הרצוג פוקס נאמן בראש הדירוג

 

דירוג המשרדים הגדולים, המתפרסם מדי שנה, נשען על נתוני המשרדיים עד לחודש דצמבר של השנה החולפת. דבר שיצר מספר אי דיוקים באשר לנתונים הנכונים לינואר 2016.

 

עו"ד ישראל רלי לשם, מנהל מחלקת ליטיגציה במיתר ליקוורניק עו"ד ישראל רלי לשם, מנהל מחלקת ליטיגציה במיתר ליקוורניק צילום: עמית שעל

 

לפי הדירוג, המשרד הגדול ביותר בישראל הוא הרצוג פוקס נאמן שונה 276 עוה"ד ו-105 שותפים, במקום השני מיתר ליקוורניק המונה 257 עוה"ד ו-78 שותפים. את השלישיה סוגר משרד גולפרב זליגמן עם 222 עוה"ד ו-78 שותפים.

 

שלושת המשרדים הגדולים מתחרים ביניהם על המקום הראשון כבר כמה שנים. יחד איתם בחמישיה הראשונה ניצבים גם משרד מ.פירון, משרד פישר בכר חן וול אוריון ומשרד יגאל ארנון המונה 163 עוה"ד. את העשיריה הראשונה סוגר משרד שיבולת. את המקום ה-20 תופס משרד זיסמן אהרוני גייר ושות' ומשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ניצב במקום ה-21.

 

אולם, הנתונים הללו לא כוללים את המעברים והמיזוגים שהתרחשו בפירמות במהלך השבועות האחרונים. לו היו נלקחים בחשבון, היה משרד מיתר ליקוורניק קופץ למקום הראשון עם 280 עוה"ד ואילו הקפיצה הגדולה ביותר הייתה שייכת למשרד ארדינסט, שאחרי שני מיזוגים בחודשים אחד זינק מספר עוה"ד שבו מ-70 ל-90. משמעות הדבר שמשרד ארדינסט היה מתמקם בדירוג במקום ה-14 המכובד.

 

"חייבים לחזק את המומחיות בתחומים השונים"

 

אפרת שגב, מנהלת הפיתוח העסקי בדן אנד ברדסטריט ישראל, ציינה היום כי "התחרות העזה בענף עריכת הדין בהחלט מתבטאת גם בדירוג המשרדים הגדולים. למשרדים ברור היום שעל מנת להמשיך ולהוביל עליהם לחזק כל העת את מומחיותם בתחומים השונים, ולייצר יתרון לגודל על ידי בנית מעטפת שתוכל להניק ללקוחותיהם את מכלול השירותים המשפטיים בארץ ובעולם. משמעות המהלכים האחרונים תיבחן בחודשים הקרובים, בהם נראה האם הפרקטיקות הממוזגות אכן ייטמעו ויצמחו במשרדים החדשים או יביאו איתן גל של שינויים נוספים".

פורום דאנס 100 - משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל פורום דאנס 100 - משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל צילום: פורום דאנס 100

 

מהנתונים עולה כי ישראל הפכה לשיאנית עולמית בהיקף מספר עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה, כאשר על כל 100 אלף תושבים בישראל ישנם 636.9 עורכי דין. לשם השוואה, הממוצע במדינות אירופה, הינו 161.4 (באנגליה, לדוגמא, הנתון הינו 308 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים, ובגרמניה 200.5 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים).

 

שגב ציינה בהקשר לכך, "אין ספק שמדינת ישראל שוברת שיאים במס' עורכי הדין לנפש. זהו נתון נוסף התורם לתחרות הצפופה בענף ויש לתת עליו את הדעת ברמה המערכתית על מנת לווסת את הצפת המערכת".

 

"בעידן 'האישה הטובה' המיזוגים תופסים יותר"

 

צמרת עוה"ד שהשתתפו בפורום התייחסה לנושאים העומדים בסדר היום של עולם המשפט בימים אלו, ובראשם "קדחת המיזוגים" כפי שכונתה במהלך הפאנל וכן חילוף היועץ המשפטי. בולט לעין היה חסרונן של נשים עורכות דין בפורום, ומבין 24 עוה"ד הבכירים שהשתתפו הייתה רק אישה אחת – עו"ד ניצה פוזנר, שותפה במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'.

 

"יש במיזוגים צדדים נחמדים וצדדים פחות נחמדים", פתח את הנושא עו"ד יעקב ישראלי ממשרד שבלת. "אנחנו תמיד שומעים על המיזוג, על תחילת ההליך אבל לא סופו. חלק מהמיזוגים נכונים וחלקם זה ניסיון להגיע לשולחן הזה אולי וזה לא תמיד עובד. משרד עוה"ד זה אוסף של 'אגואים' וזה דבר לא קל לניהול. מיזוג יכול להצליח ומצד שני יכול לטלטל את הפירמה. צריך לברור מבחינת הצורך ומבחינת הסיכונים שהצד שמצטרף מביא לפירמה".

 

עו"ד אלי זהר, יו"ר גולדפרב זליגמן, סיפר שלאחרונה חגג המשרד 5 שנים למיזוג שלו. "אני חייב לציין", אמר, "כי המיזוג הזה על אף כל סיכוניו האפשריים הצליח מאוד. למה צריך מיזוג? כדי לצרף אליך עיסוקים מסוגים שונים ולאפשר את קיומו של המשרד המכונה "one stop office", כלומר שאת כל השירותים אתה יכול לקבל שם. אנשים מתבגרים ואם אנחנו רוצים לתת אופק לאנשים הצעירים שגידלנו אז אחת הדרכים זה להגדיל א המשרד בצורה שתאפשר להם להתפתח לכיוונים שלא יכלו במשרד יותר קטן. נכון שיש התמדות גדולה עם האגו אבל אני חושב שהצלחנו בכמה סממנים להתמודד עם זה. בסופו של דבר המיזוג מבטא את התקדמותו של המקצוע והענף ואת התקדמותם של משרדי עוה"ד".

 

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל בהרצוג פוקס נאמן, משרד שלא עבר מעולם מיזוג, טען מנגד כי הצמיחה הטובה ביותר היא זו האורגנית. "אני יכול לדבר כמשקיף מהצד", אמר. "בתוך עמי אני חי. רוב המיזוגים בארץ נובעים מבעיות מבניות שקיימות בתוך הפירמה. למשל כאשר שותפים מייסדים מזדקנים אז מה תהיה ההמשכיות, אנשים שחושבים שיצטרכו לפרנס את השותפים המבוגרים, או קבוצה שלא מרוצה מבחינה כלכלית או אישית. מה שאנחנו רואים עכשיו מעבר לצורך של משרדים גדולים לתת סל שירותים, והיום כדי לתת שירות טוב אז אתה צריך להיות בגודל מסוים, זו לא תופעה כלכלית אלא בכל אחד מהמקרים הייתה איזו בעיה מבנית בפירמה ולא מיזוג מושכל. עדיין בישראל לא הגענו למיזוגים שהם מתוחכמים ורובם אופורטוניסטים בגלל אותה בעיה מבנית. התוצאה היא לא בהכרח לא טובה".

 

"אני לא מסכים", הגיב לשם, "אני חושב שמיזוגים לא משקפים בהכרח בעיה. בראיה נכונה משקפים סינרגיה והזדמנות גדולה. ניקח את הפירמה שלנו, אני חושב שסדרת המיזוגים שעשינו לאורך השנים מיצבו את הפירמה במקום שבו היא נמצאת היום ומאמין שבגידול אורגני אין מה לעשות לא היינו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים היום. משרדי עוה"ד הגדולים היום הם מפעלים, חברות, עסקים, זה לא המשרד הקלאסי של שני עוה"ד ושני מתמחים כמו שהיה בעבר אלא זה ארגון שונה לגמרי. והמקום מתנהל כמו שארגון מתנהל. ההתפתחות באמצעות מיזוגים היא צעד חיוני. אם נתייחס להצטרפות האחרונה של איל וצוותו אז בוודאי שזה לא מתוכנן, זו הייתה הזדמנות שנקרתה בדרכנו וזה היה טיפשי לוותר עליה. מבחינתו, היו לו הרבה אופציות ואני רוצה לקוות שמבחינתו ההתמזגות היא מצוינת שמייצרת לו פלטפורמה להמשיך ולהתפתח. אני לא חושב שזו חולשה כשמדובר באדם שכמעט כל דלת הייתה פתוחה בפניו".

 

עו"ד צבי פירון, שותף מנהל במשרד מ.פירון התנגד להשוואה שבין פירמה לחברה. "אני לא קניתי ולא מוכר שום דבר", הדגיש. "זה לא מיזוג אלא שותפות. משרדי עוה"ד זה דבר ייחודי בארץ ובעולם. שותפות קואופרטיב שמתנהלת באופן קפיטליסטי. הקשר ביני לבין השותפים לא מבוסס על היררכיה בלבד ומערכת היחסים צריכה להיות אישית לחלוטין. במיזוגים הגדולים בפירמות הגדולות יש חשש שתאבד את קשר השותפות המיוחד הזה עם חלקים מהגוף הגדול. זו בהחלט הרגשה לא נעימה כשיש עזיבה אבל זה קורה כשהנהלת השותפות שוכחת שמדובר בשותפות ושזו לא חברה. כשמנהל עובר מחברה לחברה אין לך תחושת בגידה, אבל כששותף עוזב בהחלט יש תחושה כזו, זה לא קורה כי השותף לא בסדר, אני לא מטיל עליו אשם, אני חושב שהמשרד לא השכיל לחזק איתו את הקשרים".

 

"אנחנו הפרסונות שחיים את העניין הזה", הוסיף עו"ד ד"ר דודי תדמור, יו"ר ושותף מנהל במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'. "אבל המגמות הן גדולות יותר – יש מגמה שעסקים גדולים עובדים עם משרדים גדולים וככל שהעסקים גדלים כך גם המשרדים. לקוחות זרים אוהבים משרדים גדולים ויש לזכור כי כמות עוה"ד בארץ ביחד לאוכלוסייה היא פנומנלית. בשוק כזה אתה מנסה לבדל את עצמך. בשוק עם הרבה מתחרים מה שמבליט אותך זה בעיקר המוניטין ואותו אתה יוצר גם דרך הגודל. אנחנו חלק ממגמה כללית. אנשים עוברים ממשרדים למשרדים כל השנים, בעידן 'האישה הטובה' זה תופס יותר".

 

"וינשטיין היה בהלם"

 

חברי הפורום התייחסו גם לסיום תפקידו של יהודה וינשטיין וכניסת מחליפו עו"ד אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד זהר, ציין בין היתר כי "בסוף היום יהודה הוכיח שכל מה שידענו עליו היה נכון, הוא חכם, מוכשר וישר וקיבל החלטות לפי שיקול דעתו גם אם לפי דעתי היו לו מספר החלטות שגויות. אני מקבל בברכה את מנדלביט, מכיר אותו הרבה שנים, הוא מסמן מגמה חדשה בתחום שתעסוק גם בעניינים בינלאומיים, זה יהיה סגנון חדש וכולנו נצטרך להתרגל אליו אבל גם נהנה ממנו ושלטון החוק יקבל חיזוק".

 

עו"ד יהודה רוה, הוסיף כי הבעייתיות בתפקיד היועמ"ש היא בכך שמדובר במי שמייעץ לשרים ולממשלה ובד בבד יכול להחליט על חקירה פלילית ואישומים נגדם. ,המצב הזה בעייתי והיו ניסיונות לשנות את זה", אמר. "היועצים לוקחים לעצמם סמכויות שלא היו להם – חוו"ד למשל. עם כל הכבוד שיש לי אליהם, לא יכול להיות שהיועמ"ש יתן חוות דעת מה מוסרי ומה לא ולפי זה ימנו או שלא ימנו מישהו לתפקיד".

 

לדברי עו"ד גיל אורן, שותף במשרד יגאל ארנון, הנושא של התארכות התהליכים בקבלת החלטות הוא "בלתי נסבל". "העובדה", כך לשיטתו, "שאנשים נמצאים תחת חקירה במשך שנים מבלי שיוכרע עניינם הוא לא אפשרי. חוסר קבלת החלטות הזו. אני לא אומר שרק וינשטיין חוטא אלא המערכת בכלל אבל מי שבראש המערכת אחראי על זה. המערכת המשפטית צריכה לשחרר ולתת לציבור לשפוט אבל היא לא משחררת וכשמשחררת אז היא גם לא משחררת".

 

על כך הוסיף עו"ד יורם ראב"ד, ממשרד רבא"ד, מגריזו, בנקל כי הדבר לא נעשה "מחיפוש כותרות אלא מחוסר אומץ של וינשטיין לעמוד בפרץ. כמו במקרה של תיק גבי אשכנזי, להגיד 'עד כאן- ראיתי ושמעתי'. ולא ללכת קדימה ואחורה שוב ושוב".

 

"אני לא מאשים את התקשורת", הוסיף ראב"ד, "היא מעלה נושאים לסדר היום, זה שהיועמ"ש נגרר אחריה – זה לא בסדר".

 

מטלון: "הרגולוציה, התנהלות יועמשים בוועדות המחזויות ומקומיות חייבים ניעור גדול. התקווה שלי שמנדלבליט יכניס רוח חדשה וייעל, כמו שעשה בצבא ויניע את המערכת כדי שתתן תשובות למערכת. כי אנחנו חווים כל יום את הקושי בהתנהלות מול המדינה גם בצד האזרחי וגם בצד הפלילי. המלחמה על שלטון החוק נמשכת והתפקיד שלו הוא לא פשוט. שמו עליו תוית של מישהו מטעם ש"יגן, על ראש הממשלה והצמרת הפוליטית שמינתה אותו. אני חושב שיהיה מעבר לזה וידע לתת החלטות משמעותיות".

 

רלי: "הייתי שמח אם היה יועמ"ש שלא מושפע מהתקשורת. האוטופיה שלי הוא יועמש שמקבל החלטות ענייניות לפי מצפונם מבלי לחשוב מה תהיה הכותרת שתינתן".

 

לשיטת עו"ד פוזנר, לוינשטיין היה קשה להתאקלם למערכת משום שבה מהמגזר הפרטי ולא מהמערכת. "מי שבא מחוץ למערכת", אמרה, "במידה רבה נכנס להלם. יועמ"ש שבא מסקטור פרטי יש לו עקומת הסתגלות. אין ספק שלוינשטיין היה הלם בכניסה לתפקיד מה שלא מכיר למי שמגיע מבפנים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x