המדינה הפרה חוזה ותפצה יזם נדל"ן ב-360 אלף שקל

חברת ההשקעות "ר.ש.נ.י" זכתה במכרז להקמת מרכז מסחרי על מגרש בעיירה שלומי, אך לא קיבלה את השטח לחזקתה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת החברה לפיה יש לחייב את המדינה לפצות אותה על השכירות שהייתה צפויה לקבל.

לפני כ-20 שנה השתתפה "ר.ש.נ.י בניין והשקעות" במכרז מטעם המדינה. לאחר הזכייה חתמה החברה על חוזה פיתוח במסגרתו הצהירה שידוע לה כי ייתכן שמסירת המגרש לחזקתה תתעכב בשל טענות של צדדים נוספים לחזקה עליו. בינתיים, ניהלה המדינה הליכים משפטיים לפינוי המחזיקים מהמגרש.

כעבור שבע שנים במהלכן המגרש לא פונה הורה ביהמ"ש למדינה לפצות את המחזיקים על ידי תשלום כספי והקצאת מגרשים לבנייה. אלא שהמדינה לא מילאה אחר פסק הדין. המחזיקים נשארו, והמגרש לא נמסר לחברה.

בשנת 2011, פנתה החברה לבית המשפט המחוזי בנצרת בתביעה לפיצויים, בטענה שהמדינה הפרה את חוזה הפיתוח.

לשיטת החברה, יש מקום לפסוק לה פיצויים עבור השכירות שהייתה יכולה לקבל אילו הקימה במקום מרכז מסחרי, כפי שתכננה.המדינה טענה להגנתה כי הפיצוי אותו נדרשה להעביר למחזיקי השטח אינו ניתן למימוש, וכי זו הסיבה לעיכוב במסירת הקרקע לתובעת.

צילום: שאטרסטוק

כמו כן, לטענת המדינה, אם ייפסקו פיצויים לזכות החברה, הרי שיש לחשבם על בסיס דמי שכירות שניתן היה לקבל עבור מגרש ריק.

המדינה אף טענה כי החברה הקימה לבסוף סופרמרקט חלופי במקום אחר בשלומי, ולא הוכיחה יכולת כלכלית לבנות במגרש סופרמרקט נוסף.

מנגד, טענה החברה כי העובדה שהקימה סופרמרקט במגרש אחר, לא אומרת שלא היה ביכולתה לבנות מרכז מסחרי במגרש בו זכתה במכרז הראשון.

בנוסף, הסבירה החברה שהמגרש עליו הקימה סופרמרקט, לא ניתן לה על ידי המדינה כתחליף למגרש הראשון בו זכתה, אלא רק לאחר מכרז פומבי חדש, שבעת פרסומו לא היה כל ביטחון שתזכה בו.

התנהלות בעייתית

השופט יונתן אברהם הבהיר שהחברה אכן הייתה מודעת לעובדה שייתכן כי היא תקבל את החזקה במגרש באיחור, ועל כן התנהלותה של המדינה עד להכרעה בסכסוך בינה לבין המחזיקים בשטח הייתה תקינה.

עם זאת השופט קבע שהמדינה התנהלה בחוסר תום לב כאשר לא העבירה פיצוי כספי והקצאת שטחים חלופיים למחזיקים בשטח, למרות פסק דין שהורה לה לעשות זאת באופן מפורט.

מכאן, קבע השופט, שהמדינה הפרה את חובתה למסור לתובעת את החזקה על המגרש, החל משנת 2004 – המועד האחרון שניתן לה להסדיר את פינוי המחזיקים מהמגרש.

"הקמת סופרמרקט על המגרש השני אין בה כדי למנוע אפשרות בניית נכסים מסחריים נוספים", כתב השופט, ודחה את הטענות שלפיהן החברה הקטינה את נזקיה באמצעות הבנייה במגרש הנוסף בו זכתה במכרז. עוד ציין השופט כי החברה יכלה לממן את בנייתו של המרכז המסחרי הנוסף באמצעות הלוואה או מימון עסקי על ידי גורם חיצוני – דבר המקובל בעולם המסחרי.

לפיכך, השופט החליט שהתובעת זכאית לפיצויים בגובה דמי השכירות השנתיים בשווי הסכום שהיה ביכולתה לקבל ממועד הפרת ההסכם, אותו העריך מומחה בית המשפט על סך של קרוב ל-1.7 מיליון שקל.

עם זאת, השופט הסביר שיש לקזז מסכום זה את עלויות הבנייה המשוערות של התובעת, שנקבעו על סך של כ-1.3 שקל.

לכן, בסופו של דבר, השופט הורה למדינה לשלם לחברה פיצוי בסך 362 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75 אלף שקל.

לקריאת פסק הדין לחצו כאן

ב"כ התובעת: עו"ד עמנואל סלומונוב

ב"כ הנתבעת: עו"ד ש"עי

* עורכת דין רחל בכר עוסקת במקרקעין ובמגרשים חקלאיים

** הכותבת לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין