שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 21.01.2016
שאלות מוסף 21.1.16 ראש

להתראות אייפון, שלום רובוהון

פרופ' טומוטקה טקהאשי כבר פיתח רובוטים שטיפסו על הרים וטסו לחלל. כעת הוא משלים את פיתוחו המהפכני ביותר: RoBoHoN, רובוט אנושי קטן שיתפקד כסמארטפון משוכלל. זה אולי לא נשמע מסעיר במיוחד, עד שמגלים את הרעיון החתרני מאחוריו: אחרי שנתרגל לדבר בטבעיות לרובוט האישי שלנו, נזנח סוף סוף את הצורך המיושן לתקשר עם אנשים אחרים

אורי פסובסקי 07:4421.01.16

החלום להיות ממציא רובוטים ניצת בלבו של טומוטקה טקהאשי עוד כשהיה ילד. בגיל שש הוא גילה בין חוברות הקומיקס של הוריו את סדרת "אסטרו בוי" המפורסמת, המתארת את קורותיו של אנדרואיד דמוי ילד אנושי הנלחם ברשע ובפשע. "הסצנה האהובה עליי בסיפור היתה של המדען שיוצר רובוטים", טקהאשי נזכר עכשיו. "וזה משהו שמייחד את ‘אסטרו בוי’. רוב האמנים מנסים להימנע מתיאור החלקים הפנימיים של הרובוט, או מהשאלה איך יוצרים רובוט, כי הם לא יודעים איך לעשות את זה. אבל אוסמו טזוקה, המחבר של ‘אסטרו בוי’, סיים תואר ברפואה והיה מסוגל לתאר איך נראים מעבדה וחדר ניתוח. כמובן שאלה היו חוברות בדיוניות, אבל כילד האמנתי שיש עבודה נפלאה ומרגשת כזאת, שככה בונים רובוטים, ושכאשר אגדל אהיה מדען רובוטים".

 

שלושה עשורים וחצי מאוחר יותר נהפך טקהאשי (Takahashi) למדען רובוטים נודע, שהרובוטים שיצר נכנסו לספרי השיאים וגם הגיעו לחלל. לשמו מוצמד לעתים תכופות התואר "גאון", והרובוטים שלו מוכתרים כיצירות מופת. המגזין Popular Science הגדיר את טקהאשי כאחד "האנשים שישנו את העתיד", וגם לטקהאשי עצמו יש שאיפות גדולות: הוא הצהיר לא מכבר שהוא רוצה להיות "סטיב ג'ובס של הרובוטים". המטרה שלו היא להפוך את הרובוטים לחלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו. "אנחנו בעיצומו של רגע גדול, שבו מערכת היחסים בין בני אדם למכונות עוברת שינוי. וזה מרגש", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט".

 

את המהפכה ביחסי האדם והרובוט טקהאשי מתכוון לחולל באמצעות רובוהון (RoBoHon): רובוט קטן דמוי אדם שהוא גם סמארטפון לכל דבר, שאותו פיתח בשיתוף חברת שארפ. בשיחה מטוקיו, יפן, הוא מסביר שהבשיל הרגע לכניסת הרובוטים לחיי היומיום שלנו. אחרי עשור של שכלול בלתי פוסק, הסמארטפון בצורתו הנוכחית הגיע לסוף דרכו. אין כבר מה לחדש. לכן הבמה פנויה לעליית המכשיר שיחליף אותו: רובוט שמחובר לאינטרנט ולסלולר וישמש אותנו לתקשורת. אנחנו נדבר עם העולם באמצעות הרובוט שלנו, ובשלב הבא, אולי גם נדבר עם הרובוט.

 

טקהאשי מדבר ברובוהון. "רגשות אנושיים הם עדיין דבר מסתורי. אבל אני חושב שאנחנו יכולים לפרק אותם לחלקים" טקהאשי מדבר ברובוהון. "רגשות אנושיים הם עדיין דבר מסתורי. אבל אני חושב שאנחנו יכולים לפרק אותם לחלקים" צילום: אי פי איי

 

טקהאשי, במילים אחרות, רוצה שהרובוט שלו, שיגיע לחנויות ביפן בעוד כחצי שנה, יהיה האייפון הבא. לא פחות. "אני יודע שזה חלום ענקי. אבל מישהו יעשה את זה. קרוב לוודאי שגוגל ניסו להיות הדבר הבא, באמצעות משקפי 'גוגל גלאס', וגם השעונים החכמים הם ניסיון בכיוון. אבל אף אחד מהם לא מושך כמו הסמארטפון עצמו. רובוהון הוא אחד המועמדים. יכול להיות שאני טועה, ואולי זה מוקדם מדי. אבל יש לנו סיכוי גדול".

 

הרובוט קטן

ככה הוא נראה חכם יותר

 

"אני יוצר, מהנדס וחוקר", עונה טקהאשי (40) כשאני מבקש ממנו להגדיר את עצמו. "וגם ממציא. בעצם, ממציא היא המילה הכי מתאימה עבורי". את שטף ההמצאות שלו, שכבר מונה עשרות דגמים שונים של רובוטים (חלקם יצירות קונספט שנותרו ברמה של אבטיפוס), טקהאשי יוצר ב־12 השנים האחרונות ב־Robo Garage, חברה הממוקמת באוניברסיטת טוקיו, שם הוא משמש פרופ' מחקר. למעשה, מדובר בחברה שהיא איש אחד: טקהאשי. "אני מצייר תרשימים של הרובוטים, מעצב אותם, מתכנת, חותך חומרים, וצובע את הרובוטים", הוא מפרט. "אני גם עורך פגישות עסקים, ולפעמים גם כותב טפסי פטנטים. אני עושה הכל".

 

זהו אורח חיים תובעני. בכתבה שהתפרסמה ב-BBC לפני כשנתיים סיפר טקהאשי, אב לשתי בנות קטנות, על שגרת יומו: הוא קם בשמונה, שותה פחית רד בול, מצחצח שיניים, ונוסע אל המעבדה שלו, שם הוא מבלה בדד את רוב זמנו. לארוחת צהרים הוא אוכל אטריות אינסטנט בכוס, או חטיפי אנרגיה. לפעמים הוא גם ישן במעבדה, "כדי להימנע מבזבוז זמן על הנסיעה הלוך חזור".

 

למעט יוצאי דופן כמו Enyro T-52, רובוט חילוץ והצלה מאיים למדי ששוקל חמש טונות ומסוגל להניף מכונית, רוב הרובוטים שאותם יצר טקהאשי קטנים, אנושיים וחמודים, בעיצוב שמושפע בבירור מאסתטיקת מנגה, היישר מספרי "אסטרו בוי". טקהאשי אולי יוצא דופן באיכות העיצוב של הרובוטים שלו, אבל באופן כללי אי אפשר שלא לשים לב להבדל התהומי בין הרובוטים מסבירי הפנים שמיוצרים ביפן לבין אלה האמריקאים, שחלקם נראים כאילו יצאו היישר מסרטי מדע בדיוני אפוקליפטיים, כמו למשל "ביג דוג", הרובוט ההולך על ארבע של חברת בוסטון דיינמיקס.

 

 צילום: איי אף פי

 

"ביג דוג הוא קצת מפחיד אבל גם מצחיק, ומבחינה טכנית הוא מדהים, אחד הרובוטים הדגולים בעולם. אבל אני מסכים שהוא גם אחד המכוערים בעולם", אומר טקהאשי, ומסביר גם למה הרובוטים היפניים נראים אחרת. "יש לנו הרבה אנימציה, מנגה ומשחקי וידאו עם דמויות אטרקטיביות. אני חושב שאנחנו טובים ביצירת דמויות קוּליות".

 

מאחורי הבחירה בממדים הצנועים ובצורה האנושית, מתברר, עומדת פילוסופיה שלמה. רובוטים קטנים דמויי אדם, טקהאשי מפרט, הם בחירה עיצובית אידאלית כשמדובר ברובוטים שאיתם נוכל לתקשר. "הצורה האנושית לא מתאימה לשום דבר, חוץ מאשר לתקשורת. כדי לנקות רצפות, רובוט עיגולי פשוט כמו רומבה יעבוד טוב הרבה יותר. להדחת כלים צריך מדיח בצורת קופסה. למרבה הצער, רובוטים בצורה אנושית לא מוצלחים לשום משימה פיזית. מצד אחר, אנחנו מרגישים סימפתיה כלפי דברים בעלי צורה אנושית, או צורה של חיה. ומאחר שרובוטים אנושיים לא נועדו למשימות פיזיות, הם לא חייבים להיות חזקים, או לזוז מהר. והם גם יכולים להיות קטנים".

 

לדברי טקהאשי, לגודל הקטן יש שני יתרונות חשובים נוספים: "אחד הוא נושא הבטיחות. למרבה הצער, רובוט בגודל אנושי מלא מסוכן מדי לפי חוקים של הרבה מדינות. לי אישית לא אכפת אם אדרס על ידי רובוט ענקי. זו הדרך האידאלית לסיים את חיי! אבל זה לא דבר שהחברה שלנו מוכנה לקבל. מכוניות יכולות לדרוס אנשים כל יום. אבל רובוטים, לעומת זאת, הם דבר חדש יחסית, ואסור להם לגרום אפילו טיפת נזק. עם רובוטים קטנים זו איננה בעיה רצינית".

 

"נוסף על כך, כשהרובוט קטן יותר הוא נראה חכם יותר, ולהפך: רובוט גדול יותר נראה טיפש יותר. כשחושבים על זה, ככה זה גם עם בני אדם. קח בחור גדול ובחור קטן שיש להם אותן יכולות, ושניהם עובדים אותן שעות ובאותה איכות. אנשים יצפו ליותר מהבחור הגדול. אנחנו נוטים להתנשא על קטנים ולכן זה נראה כאילו הם מצליחים להתעלות על הציפיות שלנו, כאילו הם חכמים יותר ועובדים קשה יותר. לעומתם, הגדולים יותר נראים משעממים וטיפשים. זה קורה גם עם כלבים — הקטנים נראים לנו חכמים יותר ואילו הגדולים חכמים פחות".

 

אז בנית רובוט קטן כדי להנמיך ציפיות?

"מרובוט בגודל אנושי אנחנו מצפים שיהיה חכם בדיוק כמו בני אדם ושימושי כמותם. אבל כרגע הרובוטים לא מספיק טובים, ורובוט בגודל אנושי ייראה טיפש. כשמקטינים אותו יותר ויותר, בשלב מסוים הוא עומד בציפיות של הלקוחות".

 

 

 צילום: אי פי אי

הרובוט רגיש

זה לא קריפי לדבר איתו

 

הרובוטים הקטנים של טקהאשי מתאפיינים ביכולת תנועה חלקה והרמונית, שהקנתה לו את תהילתו כממציא. הם נמצאים בכותרות כבר יותר מעשור, ובחלק מהמקרים הם נוצרו במיוחד כדי להגיע לכותרות. Chroino, רובוט בגובה 35 ס"מ שמסוגל ללכת ולשמור על יציבתו, נכנס ב־2004 לרשימת 100 ההמצאות המוצלחות ביותר של המגזין “טיים”. ב־2008 הצליח Mr. Evolta, רובוט שפיתח עבור פנסוניק, לטפס בחבל על צוק בגובה 500 מטר בגרנד קניון, ולגמוא ב־2010 את המרחק בין טוקיו לקיוטו — 500 ק"מ — בעזרת בטריות שנטענו פעם ביום. Ropid, רובוט שסיים לפתח ב־2009, יודע לנופף לשלום, לרוץ וגם לקפוץ לגובה 10 סנטימטר ולנחות על רגליו בלי לאבד את שיווי המשקל. רוב הרובוטים שלו, אגב, הם זכרים א־מיניים למדי, למעט רובוטית חטובה אחת שנקראת FT (ראשי התיבות של Female Type).

 

אבל בשנים האחרונות, כאמור, טקהאשי מתמקד ברובוטים שיודעים לתקשר עם בני אדם. ב־2012 הוא זכה לתגובות נלהבות בעיתונות העולמית כשהציג את Robi, רובוט שמבין 250 פקודות שונות, מסוגל לרקוד לפי הקצב, להדליק ולכבות טלוויזיה באמצעות משדר אינפרה־אדום שמותקן בו, לשחק כדורגל וגם לשמש טיימר במטבח. מי שהעניקה לו את קולה, ביפן, היא איקואה אוטאני, השחקנית שמדבבת את הפוקימון פיקאצ'ו.

 

שנה מאוחר יותר הגיע רובוט אחר של טקהאשי, Kirobo, אל החלל החיצון, כמלווה של קואיצ'י וואקטה, האסטרונאוט היפני שפיקד על תחנת החלל הבינלאומית. "זה התחיל משיחה אגבית על כוס בירה עם חבר שלי, על זה שאף רובוט בצורה אנושית לא היה בחלל", אומר טקהאשי. "אנחנו רצינו להיות הראשונים. יחד עם סוכנות הפרסום שהחבר שלי עבד בה (דנטסו), ועם חברת טויוטה, בנינו את הרובוט. זה היה החלום האישי שלנו, אבל במקביל המטרה שלנו היתה גם להציג לכל העולם רובוט למטרת תקשורת, ולהמחיש שזה לא דבר מפחיד, קריפי או מוזר, לדבר עם רובוט".

 

השלב הבא באבולוציה הרובוטית הוא רובוהון, והוא כבר חצי מוכן. בשיחת הווידיאו מהסטודיו שלו, טקהאשי מנופף ברובוט מול המצלמה ומספר שכמעט סיים לבנות את החומרה שלו, ועכשיו הוא מתכנת את אלפי הביטויים והתגובות השונות שלו.

 

מה החזון שמנחה את פרויקט רובוהון?

"אני חושב, כאמור, שרובוטים דמויי אדם מתאימים רק לצורכי תקשורת, ומכשיר התקשורת הפופולרי ביותר בחיי היומיום שלנו הוא הסמארטפון. כיום הסמארטפון כל כך מושלם, אין בו כמעט מגרעות. אבל שלמות היא לפעמים בעיה. תסתכל למשל על טלוויזיות עם מסך שטוח, או על המחשב האישי. החדשנות במוצרים האלה הסתיימה, וזה אומר שהמוצרים האלה כבר לא תחרותיים עבור התעשייה. אפילו סמסונג מתחילה להפסיד כסף על סמארטפונים. רק אפל עדיין מרוויחה, וגם זה לא יימשך הרבה זמן. ברגע שהמוצר מושלם, המציאות נעשית קשה יותר ויותר מבחינה עסקית. אנחנו צריכים ליצור משהו חדש, אפילו אם הוא עדיין לא טוב כמו האייפון. ולכן החלטתי לשלב את הסמארטפון והרובוט יחד, ולהמציא מכשיר תקשורת חדש.

 

"העובדה שיכולים למכור רובוט בתור סמארטפון ממש חשובה", ממשיך טקהאשי, "כי אף אחד לא רוצה ללכת לחנויות של גיקים ולהוציא כסף על רובוט משונה. זה יותר מדי רחוק. אבל ככה הלקוחות יראו רובוט בחנויות סלולר, יקנו אותו בתשלומים חודשיים, יוכלו להשתמש בו לשיחות טלפון, אימיילים ולגלישה באינטרנט, כלומר להתחיל עם שימושים מוכרים. אחר כך, בהדרגה, הם יבינו גם את השימושים הייחודיים שיש לרובוטים".

  

 צילום: אי פי אי

 

אבל אם הסמארטפון מושלם, למה שאני כלקוח ארצה לקנות רובוט במקומו?

"נכון שלי אין תלונות על האייפון שלי. אבל גם לא היו לי תלונות על הטלפון הסלולרי הרגיל שלי. ובאייפון הראשון שלי השתמשתי בעיקר לטלפון ולאימיילים: כמו טלפון סלולרי רגיל. אבל אז, בהדרגה, הבחנתי בפוטנציאל שטמון באייפון. לא היתה לי סיבה לקנות אייפון, אבל חשבתי שהוא קול. ואני מקווה שהלקוחות יתעניינו ברובוהון כי הוא קול וחדש ומגניב, וכי הוא ייגע ברגשות של אנשים".

 

הוא משוכלל כמו סמארטפון?

"בחלק מהמפרטים רובוהון עדיין לא טוב כמו הסמארטפונים הקונבנציונליים. אבל גם האייפון הראשון לא היה טוב כמו הטלפונים הניידים שהיו באותו זמן. ואני חושב שרובוהון עדיין מספיק מלהיב".

 

הרובוט לא מת

לב הקריסטל פועם בגוף אחר

 

 צילום:איי אף פי

רובוהון הוא למעשה רובוט שבו משולב גם סמארטפון. כמו טלפונים אחרים יהיה לו מסך מגע (שמותקן בגבו), אבל קטן יחסית (2 אינץ'). התקשורת של המשתמשים עם הרובוט אמורה להיות בעיקר באמצעות דיבור. טקהאשי משוכנע שיהיה לנו קל וטבעי יותר לדבר עם רובוט שנראה אנושי מאשר לצעוק פקודות לעבר מכשיר טלפון מלבני קטן.

 

אז מה רובוהון יֵדע לעשות? כמו קודמו, Robi, גם רובוהון ידע ללכת ולרקוד, אבל נראה שבזה פחות או יותר מסתכמות היכולות המוטוריות שלו. הדגש, מלבד היותו סמארטפון, הוא על האינטראקציה עם המשתמש.

 

רובוהון אמור גם להתאים את ההתנהגות שלו אישית לבעליו. "תהיה לו יכולת זיהוי קול וזיהוי פנים, והוא יכיר את הקול של בעליו. הוא יהיה מחובר לענן ויוכל לאסוף מידע, ולפעמים גם לתת לנו הצעות", אומר טקהאשי. כמו סמארטפון רגיל יוכל רובוהון לצלם תמונות וסרטונים — והוא גם יהיה מצויד במקרן זעיר שיאפשר לו להקרין אותם, מראשו, על משטחים בקרבתו. הסוללה שלו אמורה להחזיק מעמד מהבוקר עד הערב, אם כי טקהאשי מודה שבהתחלה, בשלב ההתלהבות מהריקודים והמקרן, הסוללה עשויה להיגמר מהר יותר.

בשלב הראשון התקשורת עם רובוהון תהיה “שטוחה” — כלומר כזו שמבוססת על מאגר פקודות קוליות ותגובות מוגדרות מראש. השלב המתבקש הבא הוא לחבר את הרובוט, באמצעות האינטרנט, לשירותי מחשוב ענן שיעניקו לו יכולת בינה מלאכותית מתקדמת יותר. "אני מניח שאעבוד עם חברות אחרות, אולי IBM או מיקרוסופט, חברות שיש להן את הטכנולוגיה והידע על בינה מלאכותית", אומר טקהאשי. "אבל הרובוטים עדיין לא מספיק טובים כדי להתחבר לבינה מלאכותית כזו כרגע".

 

בסרטון הדמיה שהפיצה שארפ, הסמארטפון הרובוטי מלווה את המשתמשים שלו בחייהם היומיומיים, לפעמים באופן מגושם משהו (בכל זאת הוא שוקל 390 גרם) — כשהוא תלוי על צווארם וראשו מציץ מהכיס שלהם, או כשהוא יושב על השולחן לידם. הוא מעיר אותם בבוקר, מקרין תמונות על הקיר, משעשע את התינוק, רוקד לצדם במסיבה, מקריא להם מסרונים ומורה לאנשים לחייך כשהוא מצלם אותם.

 

בחזון של טקהאשי, המשתמשים ייצרו עם הרובוטים שלו מערכת יחסים קרובה. "זה לא יהיה קרוב כמו החבר או החברה כמובן. זה עדיין טלפון. אבל זו תהיה מערכת יחסים קרובה קצת יותר מהסמארטפון". איך תיראה מערכת יחסים כזו? גם לכך יש דוגמה בסרט של שארפ, שבאופן נדיר לסרט פרסומת מכיל גם רגע של עצב. אחת המשתמשות צופה בתמונות שלה עם בן זוגה (לשעבר?) באמצעות המקרן של רובוהון ומזילה לפתע דמעה. "אני אוהב אותך כל כך", הרובוט מעודד אותה.

 

 

 

 צילום:איי אף פי

 

"אסטרו בוי". ההשראה של טקהאשי הילד "אסטרו בוי". ההשראה של טקהאשי הילד
זה נראה לך ריאלי שנחלוק עם רובוטים רגשות?

"לאנשים יש כלבים, והם מדברים איתם על מה שקרה במשרד או על ויכוח שניהלו עם החברה שלהם. הכלב לא יכול להבין שום דבר, אבל הם מספרים לו את הסיפורים האלה וזה גורם להם להיות שמחים יותר. הרובוט יכול להבין חלק מהדברים, לא הכל, ועדיין זה עוזר לאנשים לדבר עם מישהו. למרבה הצער, כרגע אנחנו לא מדברים על דברים כאלה עם סירי. אנחנו כן יכולים לדבר עליהם עם כלב, צב או דג מחמד. רובוהון הוא חכם קצת יותר מכלב או דג מחמד".

 

ומה יקרה כשהרובוט האהוב יתקלקל?

"רוב הזיכרונות הם בענן, כך שמבחינה טכנית אפשר להחליף רובוט".

 

בשלב הזה הוא כבר לא יהיה רובוט, הוא חבר. זו כבר לא בעיה טכנית.

"אנחנו מבינים את הבעיה שאתה מדבר עליה. לכן יש אבן סברובסקי בצורת לב בתוך הגוף של רובוהון, ואותה הלקוח יכול להעביר לרובוט החדש שלו. זה עשוי להישמע קצת מוזר או טיפשי, אבל זה דבר טקסי".

 

הרובוט הוא חבר

הוסיפו חברה והעולם יהיה מושלם

 

"החלום שלנו ענקי", אומר טקהאשי. "אני רוצה שרובוהון יחליף את האייפון. האייפון היה מוצר חדשני אבל יצא לפני עשור כמעט. יש הרבה חדשנות סביבו — שירותים חדשים, אפליקציות, משחקים — אבל הכל במסגרת האייפון. החדשנות האמיתית תהיה להחליף אותו בפלטפורמת החומרה הבאה". וטקהאשי מבקש להעביר מסר: "אני רוצה שאנשים יתעניינו במכשיר החדש. אנחנו יוצרים פלטפורמה, אבל היא כמעט ריקה ואני צריך הרבה שירותים, רעיונות וטכנולוגיה. זה דורש עבודה עם הרבה אנשים שונים סביב לעולם".

 

 

ומה לגבי הלקוחות? הם כבר מוכנים לשלב רובוטים בחיים שלהם?

"זו שאלה חשובה. רוב העיצוב המדעי הגאוני של טכנולוגיה עתידית היה רחוק מדי מהחיים הרגילים שלנו. אנחנו חייבים לתכנן משהו לא רחוק מדי מצורת החיבה והחיים העכשוויים: לתכנן שלבים עבור אנשים רגילים, והשלבים האלה צריכים להיות נמוכים מספיק. ולכן אני חושב שרובוהון יכול להצליח. הוא לא רחוק מדי. הוא עדיין סמארטפון, ואני מקווה שאנשים יכולים לקבל אותו".

 

 צילום:איי אף פי
ובכל זאת, האם לא היית מעדיף שאנשים יתקשרו עם אנשים אחרים ולא עם רובוטים?

"אני יכול לתקשר עם החברים שלי באמצעות הטלפון הרובוט שלי. קרוב לוודאי שאנשים בעת העתיקה אמרו שזה לא מנומס לשלוח מכתבים במקום להיפגש פנים אל פנים. כיום יש לנו אימייל, מסרונים, סקייפ, כל כך הרבה דרכי תקשורת שונות. אנחנו רוצים להתחבר באופן כלשהו לאנשים אחרים. רובוט הוא רק אפשרות נוספת לתקשורת כזאת".

 

ומה בנוגע לעתיד שבו תהיה לרובוט יכולת בינה מלאכותית מתקדמת ופשוט נדבר איתו?

"זה יכול לקרות, ואני לא רואה שום בעיה עם זה. יש אנשים שמנסים לתקשר עם כל כך הרבה אנשים דרך פייסבוק, לקיים מערכת יחסים שטחית עם אלפי אנשים. זה קצת עייף. לי לא אכפת שתהיה לי רק חברה אחת ורובוט אחד, וחצי מהזמן אדבר עם החברה וחצי עם הרובוט".

 

טקהאשי מאמין שהרובוט שלנו יהפוך בסופו של התהליך למעין עוזר אישי קטן, בן לוויה שגם מזכיר, גם מכוון, וגם מסוגל להקשיב. הסמארטפון, שכבר התרגלנו אליו, הוא רק שלב בדרך לשם. "אני מאמין שבעתיד הקרוב יהיה רובוט אחד למשק בית, או אפילו רובוט אחד לבן אדם. בכל מקרה, אני מאמין שעידן הרובוט יגיע", אמר בראיון כבר לפני מספר שנים.

 

דיברת על משתמשים שייצרו חיבור רגשי עם הרובוט. כמי שפיתח את רובוהון כבר נוצר אצלך חיבור כזה כלפיו?

"אני יודע יותר מדי על רובוטים. ובהשוואה לאנשים אחרים אני בעל דם קר, סוג אדם עם רגשות של מכונה. לפעמים, כשאני רואה רובוט, חיה, תינוק, מכונית, רכבת, טבע, או אנשים, אני מקבל הלם רגשי — וואו זה יפה, וואו זה חמוד, זה עצוב. רגשות אנושיים הם עדיין דבר מסתורי. אבל אני חושב שאנחנו יכולים לפרק אותם לחלקים. יש סיבה לכך שהמכונית הזאת יפה או שהסרט הזה נהדר. לכל דבר יש סיבה. ואני חושב שאני יכול להשתמש בטיפים הקטנים האלה לרובוט שלי. אז אני לא מחובר לרובוטים יותר מדי מבחינה רגשית, אבל עדיין יש לי רגשות כלשהם כלפיהם. וזה מאוד חשוב לפיתוח הרובוט שלי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x