האם תמיד כדאי לעובדים להתארגן?
להתארגנות תחת ארגון עובדים כמו ההסתדרות יש יתרונות רבים, אבל חשוב להכיר בכך שהעובדים משלמים על כך מחיר ולא תמיד מקבלים תמורה הולמת
לארגוני העובדים זה כדאי - הגדלת מספר המיוצגים מגדיל את כוח המיקוח במו"מ, מגדיל את העוצמה הכלכלית של הארגון ומגדיל את המשאבים והכוח הפוליטי של המתאגדים. האם זה כדאי גם לעובדים ? לא תמיד. רגע לפני שהעובדים חותמים על טפסי הצטרפות לארגון, חשוב שיזכרו כי לכל מטבע יש שני צדדים ויש השלכות לכל החלטה, והכלל הבסיסי שאין ארוחות חינם חל גם לגביהם.
על העובדים להקפיד לקבל מידע מדויק. ניסיון התארגנות כרוך לעתים קרובות גם במסירת מידע שגוי או חסר מצד הארגון. דוכני ההחתמה שמציבים ארגוני העובדים לא תמיד מאוישים במומחים בדיני העבודה אלא בנציגים שלפעמים כל מה שמעניין אותם זה דמי החבר. הנציגים לעתים מדקלמים מסרים שהוכנו מראש שעלולים להיות "לא מדויקים" ואף מוטעים מיסודם.
אם בעבר היה מותר למעסיק להציג את עמדתו בשאלת ההתארגנות של עובדיו, הרי כיום בית הדין הארצי הגביל את חופש הביטוי של המעסיק להסביר מדוע ההתארגנות אינה כדאית. חובת הבדיקה של היתרונות והחסרונות במהלך ההתארגנות הושארה לעובד הבודד שבד"כ אין לו את הכלים לבחון את החסרונות שנושא. הנה כמה נקודות ראויות לבדיקה לעובד המתלבט:
הפגנה של ההסתדרות מול משרד האוצר בירושלים. לארגוני העובדים תמיד כדאי להגדיל את מספר המיוצגים צילום: עמית שאבי
דמי חבר
התארגנות עובדים עולה לעובד כסף. העובד נדרש לשלם דמי חבר להסתדרות בגובה שיכול להגיע ל-1,000 שקל בשנה ואף יותר בחלק מהמקרים. עובדה זו מרתיעה עובדים רבים מלהתארגן ולא בכדי הונחה לאחרונה הצעת חוק שמבקשת לצמצם את דמי החבר שיותר לארגון עובדים לגבות.
תשלום חובה
חשוב לדעת כי אם נחתם הסכם קיבוצי גם עובדים שאינם חברי הארגון נדרשים לשלם "דמי טיפול ארגוני" גם אם אינם מעוניינים בכך ואפילו אם הם נגד ההתארגנות ונגד ההסכם.
פגיעה בשכר
ארגון עובדים חותר להשגת הסכם קיבוצי, כלומר הסכם שמקיף את כלל עובדי הארגון. לגבי קבוצות שונות של עובדים המשמעות עלולה להיות פגיעה בזכויות עתידיות שיכלו להשיג באמצעות מו"מ ישיר וחוזה אישי.
שביתה
ניסיון התארגנות גורם לעתים קרובות לשביתות או עיצומים כאשר ההסתדרות מציבה דרישות גבוהות שהמעסיק מתנגד להן. לשביתות יש מחיר מבחינת העובדים – בעת שביתה העובדים אינם זכאים לשכר מהמעסיק. המקרים בהם קרן השביתה המוגבלת של ההסתדרות כיסתה עבור העובדים את ההפסד הינם נדירים ובודדים. כמובן שיש להביא בחשבון ששביתות פוגעות גם במדינה, בחברה או בארגון ועלולות לגרום לירידה בהכנסות שלו וכתוצאה הוא עלול להידרש לקצץ במספר העובדים.
שביתה עבור אחרים
נשמע לא סוציאליסטי אבל לא לכל עובד זה מתאים. האיום בשביתה האחרונה הוכיח את זה. ההסתדרות משיקולים פוליטיים העדיפה לתגמל את העובדים בארגונים החזקים עם המשכורות הגבוהות. לעיתים, בדיוק מה שהיה קורה אם השביתה הייתה יוצאת לפועל, עובד מוצא את עצמו שובת בשביל עובדים אחרים בארגונים אחרים וכאשר אותו העובד יזדקק לאותה סולידריות, הוא לא תמיד יקבל.
בינוניות
יש מקומות עבודה בהם הסכמים קיבוציים גוררים את הארגון לבינוניות. היעדר היכולת של המעסיק לפטר עובדים לא יעילים או שחוקים, או למצוא להם תפקיד שונה, מצד אחד, והעדר היכולת לתמרץ ולתגמל עובדים מצוינים באמצעות הטבות אישיות מצד שני יכולים לפגוע בארגון וברמתו. אם אתה עובד טוב ובעל מוטיבציה, אתה עלול להיות מתוסכל מסביבת עבודה כזו.
פגיעה בכושר התחרות
ועדי עובדים והסכמים קיבוציים מקשים על הגמישות הניהולית ועל היכולת של המעסיק להתמודד בשוק תחרותי ותנודתי. מה יעזור לעובד ההסכם הקיבוצי אם מחר הוא מפוטר עקב צמצומים או עקב סגירת המפעל? כאשר מדובר בעסק בשוק תחרותי העובדים עלולים לסבול עקב חוסר יכולת של המעסיק לעשות התאמות מהירות.
ועד העובדים
לעתים קרובות מתחילה ההתארגנות בעובדים שעמדו בפני פיטורין, המונעים משיקולים זרים ולעיתים מדובר דווקא ב"שתולים של ההנהלה". היותם פעילי ועד נותנת להם חסינות על יתר העובדים להבין כי יתכן ודווקא לראשי הוועד יהיה קשה להשיג הישגים כלשהם מול המעסיק שכאמור מראש רצה להעביר אותם לתפקיד אחר או אף לפטרם, על אחת כמה וכמה אם הם נציגים מטעם. מתאימה כאן האמרה "כבדהו וחשדהו".
מתאים לך? לשם התארגנות וחתימה על הסכם קיבוצי די בשליש מהעובדים. המיעוט מכתיב לרוב את ההתארגנות. יש למעשה שלטון מיעוט. האם המיעוט הזה מייצג אותך? את כל העובדים? לא תמיד טובת העובדים עומדת לנגד עיניהם של ועד העובדים וארגון העובדים. לא צריך להתאמץ כדי למצוא באתרי החדשות מקרים של הדחת ועדי עובדים עקב אי סדרים כספיים או עקב סיבות חמורות אחרות. ההסתדרות עצמה אינה נוהגת שקיפות מלאה בכספים שלה אשר הינם מדמי החבר של העובדים. לא אחת עולות טענות להעדפת מקורבים בוועדים שונים וכדומה. לכולנו מוכרים המקרים של ועדי עובדים רבי עוצמה שכל מינוי או קידום בחברה חייב לקבל את אישורם ולא תמיד משיקולים ענייניים של טובת החברה.
התארגנות עובדים משמעה פעמים רבות מבחינת העובד הבודד העברת התלות מהמנהל לוועד. העובד צריך לשאול את עצמו מול מי עדיף לו להתנהל – מול יו"ר ועד העובדים או מול הבעלים והמנהל. לא תמיד יו"ר הוועד עדיף.
לסיכום, להתארגנות עובדים יתרונות רבים והיא יכולה לסייע לעובדים, אבל בצד היתרונות הרבים יש גם חסרונות. העובדה שבית הדין אסר על מעסיקים להתבטא בעת הליכי התארגנות מונעת לעיתים מהעובדים לקבל תמונה עובדתית מלאה. חשוב כי העובדים יכירו את "המחיר" שעליהם לשלם בזמן התארגנות, את היתרונות וגם את החסרונות.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין חכם את אור-זך, ומרצה לדיני עבודה בחוג לחשבונאות באוניב' חיפה
