שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

רשות ני"ע על ברק רוזן: "מקרה קיצוני של ניצול הזדמנות עסקית בניגוד עניינים"

הרשות הגיבה לעתירה מנהלית שהגישו בעל השליטה בקנדה ישראל וסמנכ"ל הכספים שלה, נגד הרשעתם בהטעיית משקיעים לגבי עסקה לרכישת קרקע יוקרתית בצפון ת"א

תומר גנון 10:1015.12.15

"מקרה קיצוני בו בעלי שליטה ניצלו הזדמנות עסקית של חברה בה הם שולטים תוך ניגוד עניינים קיצוני". כך מגדירה רשות ני"ע את הרשעתם בהטעיית משקיעים במסגרת הליך אכיפה מינהלי של בעל השליטה (37%) ומנכ"ל קנדה ישראל, ברק רוזן, וסמנכ"ל הכספים, גיא קנדה. זאת במסגרת תגובה שהגישה שלשום (א') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א לעתירה מנהלית שהגישו השניים נגד הרשעתם. "רוזן וקנדה", נכתב בתגובה, "היו ציר מרכזי בביצוע פעולה אשר בהמשך ישיר לה פורסם דו"ח מיידי מטעה לציבור".

 

 

ועדת האכיפה המנהלית הרשיעה את רוזן וקנדה בהפרה של חוק ני"ע בחודש יוני 2015. שלושת חברי הועדה, בראשות השופטת בדימוס ברכה-אופיר תום, קבעו שהשניים העדיפו את טובתם האישית של בעלי השליטה, רוזן ואסף טוכמאייר, על פני טובת החברה הציבורית שלהם באשר לקרקע יוקרתית שרכשו ב־2012 סמוך למלון מנדרין בצפון תל אביב.

 

על רוזן הוטל קנס של 250 אלף שקל ונאסר עליו לכהן כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח למשך תשעה חודשים. העונש שהוטל על קנדה עומד על קנס של 150 אלף שקל. השניים הגישו בסוף יולי לבית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע העונש, שהתקבלה, עד הגשת עתירה. בהמשך הם הגישו עתירה נגד קביעות הועדה, באמצעות עורכות הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג ושרון קלינמן.

 

על פי החלטת הוועדה שעליה מערערים השניים, באפריל 2012 ניהלו רוזן וטוכמאייר מו"מ לרכישת הקרקע שהיתה אז בבעלות נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי. רוזן וטוכמאייר, שמחזיקים במקביל לחברה הבורסאית ישראל קנדה בכמה חברות נדל"ן פרטיות בבעלות קבוצת קנדה ישראל, בחרו לבצע את העסקה במסגרת החברות הפרטיות שלהם ולא דרך החברה הציבורית.

 

הם כינסו ישיבת דירקטוריון טלפונית של החברה הבורסאית ישראל קנדה, כדי שזו תדחה את העסקה. רוזן וטוכמאייר עשו זאת כיוון שהיה להם הסכם עם החברה הבורסאית שהעניק לדירקטוריון זכות סירוב ראשונית לכל עסקה שבעלי השליטה עשויים לגלות בה עניין. כלומר, לפי ההסדר הזה, הם התחייבו להציע לחברה הציבורית שבשליטתם כל פרויקט חדש, ורק דחייתו על ידי החברה תאפשר להם לבצע אותה באמצעות החברות הפרטיות שלהם. באותה ישיבה טלפונית הציגו רוזן וסמנכ"ל הכספים קנדה את העסקה והדירקטוריון החליט לפסול אותה.

 

ברק רוזן. "בעלי השליטה הציגו פרטים מטעים לגבי העסקה, שקיבלו ביטוי מלא בדו"ח המיידי" ברק רוזן. "בעלי השליטה הציגו פרטים מטעים לגבי העסקה, שקיבלו ביטוי מלא בדו"ח המיידי"

 

אלא שלאחר שדיווחה החברה כי החליטה לפסול את העסקה החלה רשות ני"ע בהליך בירור מינהלי, והם נחקרו כמפרים. אחת הסיבות לכך הייתה למשל שהקרקע הוצגה בדיווח כחקלאית, למרות שבפועל הייעוד שלה היה למלונאות. "בעלי השליטה פעלו לכינוס הדירקטוריון שלא כדי לתת את העסקה בידי החברה, אלא כדי לאפשר לבעלי השליטה ליטול את העסקה בעצמם", קבעה הועדה שאומנם הרשיעה את רוזן וקנדה, אך זיכתה את טוכמאייר משום שלא היה מעורב בגיבוש העסקה.

 

"על רקע זה הציגו בעלי השליטה פרטים מטעים לגבי העסקה, שקיבלו ביטוי מלא בדו"ח המיידי", קבעה הועדה. "הדו"ח שיקף תמונה מטעה של העסקה, שנגזרה מהתיאור המטעה שלה בפני הדירקטוריון ומהפרטים המטעים שהתקבלו. פרטים אלה נגעו לתיאור הקרקע וסיווגה, הסטטוס שלה על פי תב"ע, הסיכויים להפשרתה לבנייה בעתיד הקרוב או הרחוק וכדאיות רכישתה בידי החברה במצבה הכספי הקשה".

 

עוד נקבע כי "העסקה הובאה לדירקטוריון כמעט בחטף, כל זאת בלי העברת תיעוד ומסמכים מקדימים לידי חברי הדירקטוריון, כמקובל, לצורך הכרת הנושא והיערכות לדיון בו. בעלי השליטה החלו בשיווק של יחידות דיור תקופה קצרה לפני ישיבת הדירקטוריון, ובעת כינוס הישיבה היו מודעים היטב לפוטנציאל של העסקה ולכדאיותה, אך התעלמו מחובת הגילוי שחלה עליהם".

 

"ועדת האכיפה המנהלית קבעה שהפרטים הללו אשר 'זלגו' לדו"ח המיידי הם פרט מטעה", כתבו באי כוחה של הרשות, מנהלת מחלקה האכיפה ברשות עו"ד אילנה מודעי-ליפסקר, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטת מחוז ת"א (אזרחי), ליאב וינבאום, ועו"ד שלמה כהן.

 

הם מוסיפים כי "בסמיכות זמנים להליכים כאן, מתנהל הליך בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעלי מניות בחברה, כנגד בעלי השליטה. לאחרונה, קיבל בית המשפט את הבקשה לאישור התביעה שיש בה קביעות עובדתיות דומות ביותר לאלו שעומדות בבסיס החלטת ועדת האכיפה המנהלית".

 

הם מוסיפים כי "לאחר הליכים נוספים בין הצדדים, הוגשה לבית המשפט שם בקשה לאישור הסדר פשרה, במסגרתה נטען כי המשיבים עתידים להשיב לחברה סכום עתק של עשרות מיליוני שקלים". הכוונה היא להסדר הפשרה לפיו רוזן וטוכמאייר ישיבו לקנדה ישראל 62 מיליון שקלים, כפיצוי על כך שהעסקה במנדרין נעשתה דרך החברה הפרטית שלהם ולא דרך החברה הציבורית.

 

כאמור, בעתירה שהגישו רוזן וקנדה הם מבקשים לבטל את קביעת ועדת האכיפה. בין היתר הם טוענים כי תיאור הקרע כחקלאית לא היה חלק משיקולי הדירקטוריון לדחות את העסקה, ובכל מקרה מדובר בשגיאה בתום לב שביצע רוזן. כן הם טוענים, כי הקביעות של בית המשפט המחוזי בעניין התביעה הנגזרת אינן רלוונטיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x