קיבלו את כספם עשור אחרי שחברת הבנייה ביטלה את ההסכם

היה זה לפני כ-13 שנים שבני הזוג חתמו עם חברת הבנייה "יסודות" על הסכם לרכישת דירה בנצרת תמורת 610,000 שקל. אלא שבעקבות מחלוקות שונות, ביולי 2005 החברה ביטלה את ההסכם ומכרה את הדירה למישהו אחר.

לימים הסתבר כי "יסודות" העבירה את הפרויקט לטיפול של "חברת א.ע. השלום" וחברות נוספות שבבעלות משפחת קבלנים מוכרת בצפון.

כארבע שנים לאחר מכן הגישו בני הזוג תביעה לפיצוי של 1.5 מיליון שקל נגד יסודות, השלום ובעליה ובנק אוצר החייל, שלא החזיר להם את הכספים שהפקידו בחשבון הפרויקט.

בני הזוג טענו כי התנהלות הנתבעים גרמה להם סבל רב וסיכלה את חלומם לצאת משכונת הפשע בה הם גרים. לגרסתם, הבעיות החלו עקב איחור משמעותי במסירת הדירה. עשרה חודשים לאחר המועד המוסכם בחוזה, הודיעו להם שהם יכולים לאחסן בדירה חפצים אבל לא לגור בה, ודרשו מהם לחתום על טופס ויתור תביעות. כמובן שהם סירבו כיוון שהדירה לא הייתה ראויה למגורים.

לדבריהם, כל ניסיונותיהם להגיע להסכמות נפלו על אזניים ערלות, בין היתר בטענה שלא שילמו עדיין את מלוא התמורה, מה שלא היה נכון.

"יסודות" הכחישה כל קשר לפרויקט או לתובעים. לטענתה, היא העבירה ל"שלום" ובעליה את כל הסמכויות בנושא וכלל לא הייתה מעורבת בו.

בתוך כך היא הגישה הודעות צד שלישי לחברת השלום, לעורך הדין שטיפל בפרויקט ולבנק אוצר החייל. לטענתה, הם האחראים לנזקי התובעים, ולכן ככל שהתביעה נגדה תתקבל, עליהם להחזיר לה את הכסף.

החברה אשמה קצת יותר

העברת הפרויקט לחברת "השלום", קבע השופט, נעשתה בהסכם פנימי שהתובעים אינם קשורים אליו. ההתחייבויות כלפי התובעים ניתנו על ידי יסודות ואפילו מכתב הביטול נשלח על-ידה, כך שהיא זו שאחראית להתנהלות מולם.

לאחר מכן הבהיר השופט שלדעתו לכישלון העסקה אחראים שני הצדדים: "יסודות" והתובעים גם יחד, אם כי החברה אשמה קצת יותר.

צילום: אימג'בנק/thinkstock

משלל הראיות שהוצגו בפני השופט עלה כי נציגי "השלום" סירבו להתייחס לטענות התובעים, והשתמשו בכוח העודף שלהם כדי להפעיל עליהם לחץ לקבל את כל דרישותיהם. דוגמא לכך היא ההתעקשות על טופס ויתור הזכויות בזמן שהדירה כלל לא הייתה מוכנה.

התובעים, בתגובה, עיכבו חלק מהכסף. תגובתם אינה מוצדקת אך היא מובנת – זו הייתה הדרך היחידה שלהם להתמודד עם היחס שקיבלו.

האחריות למחדלים כלפי התובעים, קבע השופט, רובצת על יסודות ועל "השלום", שאף הודעת הצד השלישי נגדה התקבלה, משום שבחרה לא להשתתף בהליכים.

ואולם, ההודעות נגד הבנק ונגד עורך הדין נדחו. השופט מצא שעורך הדין פעל כראוי, לטובת לקוחותיו, והבנק יצא ידי חובתו כיוון שהפקיד את כספי התובעים בקופת בית המשפט.

לבסוף, חויבו יסודות והשלום לשלם לתובעים 337,532 שקל שכוללים גם פיצוי על עגמת נפש. סכום שיתווסף לכ-786 אלף שקל שהחזיר הבנק.

"חברת א.ע. השלום" תצטרך להחזיר את הכסף ליסודות ואילו יסודות תשלם לעורך הדין ולבנק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15,000 לכל אחד.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לפסק הדין

* עו"ד ניר פרידפרטיג עוסק במקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.