מי בכלל אמר שעוד אשראי זה דבר טוב?
כשמדובר במוצרים פיננסיים מורכבים, הציבור לא מבין את כל השיקולים, לגופים הפיננסיים אין תמריץ להסביר לו ולרגולטור אין יכולת לפקח על כך
בכל הדיונים על הגברת התחרות במערכת הבנקאית והפיננסית, המטרה העיקרית היא להגדיל את היצע האשראי - כלומר להגדיל את היקף ההלוואות שהישראלים לוקחים ואת היקף מסגרות האשראי (או בישראלית מדוברת, את המינוס).
על פי חוקי הכלכלה הבסיסיים, מחירו של מוצר נקבע בנקודת המפגש של ההיצע והביקוש. לכן אם ההיצע יגדל, המחיר יהיה נמוך יותר. אלא שלפני שהוועדה רצה להגדיל את היצע האשראי, אולי כדאי לשאול אם בכלל כדאי לעשות את זה. האם זה בכלל דבר חיובי מבחינה חברתית?
מי אנחנו שנגיד להם לא
הדיון הזה התקיים בוועדה להגברת התחרות בבנקים, והתשובה שהגיעו אליה היא חד־משמעית - כן. יש לכך כל מיני נימוקים. בראש ובראשונה, הישראלים עדיין לא ממונפים לדעת כמו האמריקאים או הבריטים, ולכן אין מה לחשוש מסיכונים גדולים מדי למשק. לפי הגישה הזאת, גם אם המשק ייקלע למיתון ארוך שבצדו אבטלה גבוהה לאורך זמן, ורבים לא יעמדו בחובות שלהם, הנזק הכללי לא יהיה גדול מדי.
מלבד זאת, טוענים חלק מחברי הוועדה, אין מקום להגיד: "אל תיקחו יותר הלוואות". הלוואות עוזרות לפתח עסקים קטנים או להגדיל השקעות בהון אנושי (לימודים, לדוגמה). וגם אם מישהו רוצה לקחת הלוואה בשביל לממן מסיבת בת מצווה, מי אנחנו שנגיד לו לא. כל מה שהמדינה צריכה לעשות, על פי הגישה הזו, הוא לוודא שהגופים שמחלקים הלוואות מסבירים למי שלוקח אותן את הסיכונים.
צילום: בלומברג הגישה הזאת אולי נכונה תיאורטית, אבל הניסיון בישראל מעיד שבכל הנוגע למוצרים פיננסיים מסובכים — הציבור לא בהכרח מסוגל להבין את כל השיקולים, לגופים הפיננסיים אין בהכרח תמריץ להסביר לו, ולרגולטור אין בהכרח יכולת לפקח על כך.
בדרך למינוס עמוק יותר
לדוגמה, הפיקוח על הבנקים אסר עליהם לאפשר ולעודד לקוחות שנמצאים במינוס ומשלמים ריבית גבוהה לחסוך במקביל בפיקדון בריבית אפסית, רק אחרי ש"כלכליסט" חשף את התופעה. עד אז הפיקוח לא ידע על כך, ולבנקים לא הפריע לדפוק את הלקוחות שלהם.
חברי הוועדה יכלו לחייב את הבנקים לא רק להחתים את הלקוחות על 200 עמודים של כסת"ח משפטי באותיות צפופות שאף אחד לא קורא או מבין, אלא גם לתת ליווי פיננסי בחינם בשביל למנוע ממשפחות להיכנס לחובות מעל לפופיק. כל עוד זה לא נעשה, ללקוח הטוב ביותר מבחינת הבנק יש משכורת ממוצעת וביטחון תעסוקתי יחסי, וגם מינוס נשלט. נניח, משכורת של 10,000 שקל ומינוס באותו גובה.
לקוח כזה משלם ריבית גבוהה מאוד מצד אחד, ולא נמצא בסיכון גדול מדי מצד שני. ואם זה טוב לבנקים והרגולטור לא עושה דבר, אין סיבה שהגופים החדשים שיתחרו בבנקים לא ינהגו באותה הנורמה. רגע לפני שמגדילים את היצע האשראי ומכניסים אותנו למינוס עמוק יותר, אולי כדאי שיתייחסו לנקודה הזו ולא רק באופן תיאורטי.
