$
משפט

רואי החשבון של לאומי הרוויחו מסד הזמנים הלוחץ על הוועדה

בשל הצורך לסלק את כל התביעות שהוגשו בפרשה, חברי הוועדה לא התפנו לבדוק את אחריות רואי החשבון בפרשה. ההימנעות מתביעתם אינה מפתיעה לאור ההתעלמות מהיועצים המשפטיים

ענת רואה 08:4914.10.15

ביומיים שחלפו מאז פרסם בנק לאומי את ממצאי "הוועדה הבלתי תלויה", שמינה דירקטוריון הבנק כדי לבחון את פרשת הלקוחות האמריקאים, קיבלו הדו"ח, הוועדה והפשרה המתגבשת שפע מחמאות מכל עבר. אין מחלוקת ש־92 מיליון הדולרים (כ־360 מיליון שקל) שישלמו המבטחות הם סכום גבוה – פי שישה מהפשרה שכמעט גיבשו בכירי הבנק, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בינואר, וסוכלה כשהוגשו לבית המשפט התנגדויות והליכים נוספים.

 

1. אין ספק שפשרה מהירה היא אינטרס של רוב המעורבים בפרשה, אך יש מי שעלולים לחבל כעת במהלך מזורז לסיום ההליכים. לאומי ביקש שלשום מהשופט חאלד כבוב שיעניק לו 45 יום לניהול מו"מ עם מגישי התביעה הנגזרת בשמו של בארי לנואל, עוה"ד עמית מנור ויוכי שמש, אך בהצעת הפשרה של חברות הביטוח מותנה תשלום 66 מיליון דולר מהמבטחות בסילוק "סופי ומוחלט" של כל התביעות שהוגשו בפרשה, לרבות התביעה הנגזרת השנייה, שהגישו עוה"ד שחר בן מאיר ואיציק אבירם והתביעה הייצוגית שהגיש עו"ד אופיר נאור בשמם של בעלי המניות.

 

גליה מאור, מנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור, מנכ"לית לאומי לשעבר צילום: אוראל כהן

 

אולם, סביר להניח שבן מאיר ואבירם לא יוותרו על האפשרות לתבוע את רואי החשבון, שנכון לעכשיו יוצאים ללא פגע מהפרשה, ושעו"ד נאור לא יוותר על קבלת פיצוי ראוי לבעלי המניות, שאינם חלק מהפשרה.

 

2. אחת הקביעות התמוהות ביותר של הוועדה מתייחסת לרואי החשבון, משרד סומך־חייקין (KPMG) ומשרד קוסט פורר גבאי את קסירר (Ernst & Young). חברי הוועדה קובעים כי "מתעוררים סימני שאלה שמחייבים בחינה של אחריות רואי החשבון", אך הם מוסיפים כי לא ביררו את הסוגייה לעומק בשל "סד הזמנים הדוחק". אי לכך קבעה הוועדה כי לאור סירובם של רואי החשבון להשתלב בהסדר, ומתוך "העדפת השיקול הפרקטי" היא ממליצה לדירקטוריון הבנק להימנע מהגשת תביעה נגד רואי החשבון.

 

מתן פרס לרואי החשבון על סירובם להיכלל בפשרה מקומם למדי מבחינה ציבורית, אך לא מאוד מפתיע, בעיקר לאור העובדה שגם עורכי הדין שהעניקו יעוץ משפטי לבנק ולהנהלתו נעדרים מהדו"ח ומהתביעות הנגזרות. קשה לראות מצב שבו הוועדה קובעת ממצאים חריפים נגד רואי החשבון, אך מתעלמת לחלוטין מקיומם של היועצים המשפטיים.

 

3. דו"ח הוועדה והפשרה המתגבשת סופגים ביקורת גם מעורכי דין העוסקים בתחום הממשל התאגידי, שתוהים מה המסר שהעבירה הוועדה למנהלים, כשהמליצה לחייבם אישית בסכום זניח יחסית מהיקף הפשרה (5.1 מיליון שקל).

 

חברי הוועדה מסבירים בדו"ח כי נקיטת הליכים משפטיים נגד עובדי הבנק בגין פעולות שהאמינו כי נעשו לטובת הבנק ושלא הובנו על ידיהם או על ידי הממונים עליהם כפליליות בעת שעשו אותן – "עלולה לדכא יוזמות חיוביות ונטילת סיכונים עסקיים סבירים, שהם חלק מפעולתו של כל בנק".

 

דיכוי יוזמות חיוביות אכן אינו רצוי, אלא שמנגד, גם אי נקיטת צעדים חריפים כנגד נושאי משרה בעת שביצעו עבירות שהוכרו כפליליות ע"י הרשויות האמריקאיות מעבירה מסר בעייתי, שכן נראה כי בכל הפרה שתהיה, בסופו של דבר תימצא מבטחת שתשלם ותאגיד שישפה.

 

נקודת המבחן האמיתית של היועץ המשפטי לממשלה ושל בית המשפט תהיה לקבוע איך ייראו הנורמות של הממשל התאגידי בעתיד, כדי שלא ייווצר תמריץ לביצוע הפרות חובות זהירות או אמון.

 

4. אחת הסוגיות שתוביל את המו"מ על סיומן של התביעות נגד לאומי תהיה שכר הטרחה שמצפים לו עורכי הדין שפתחו בהליכים. בענף מעריכים כי עורכי הדין ידרשו עשרות מיליוני שקלים. היועמ"ש יצטרך לבחון את סבירות הסכומים שעליהם יוסכם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x