שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

תבעה מבן הזוג את העסק של הוריו - האם תקבל?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע שהאישה לא הוכיחה שבית המרקחת שייך לבעל ולא להוריו, ולכן לא כלל אותו בחלוקת הרכוש השוויונית בין השניים

עו"ד אסף לאור 12:2611.10.15

בני זוג נישאו ב-1998 והביאו שלושה ילדים לעולם. הגבר עבד בבית המרקחת של הוריו כרוקח מוסמך, ולאישה הכשרה כמורה לחינוך גופני, אך בתשע השנים האחרונות היא לא עבדה.

 

בעקבות משבר בין בני הזוג, הגישה האישה בסוף 2013 תביעה לחלוקת הרכוש המשותף לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

בפירוט הרכוש נכלל בית מגורים, תכולת הבית, שני כלי רכב, מכוניות אספנות, אופנוע ים, חפצי ערך וכושר השתכרות של הגבר. לאלו, סברה האישה, יש לצרף את בית המרקחת הרשום על שם הוריו. לטענתה, כבר למעלה מתשע שנים שהוא המנהל והאחראי בפועל על בית המרקחת, ולמעשה הוא הבעלים האמיתיים שלו.

 

מלבד תביעתה לחלוקת הרכוש, היא הגישה גם תביעת מזונות לה ולילדים של 48,845 שקל בחודש. לטענת האישה, היא ויתרה על קידום הקריירה שלה לטובת התא המשפחתי ולא עבדה, ומאחר שהיא בת 45 יהיה לה קשה למצוא עבודה.

 

האישה ציינה שהגבר מכניס מבית המרקחת משכורת של 12 אלף שקל נטו ומקבל עוד כספים במזומן. היא הוסיפה שגם היא מקבלת מדי חודש משכורת של 5,000 שקל מבית המרקחת, המופקדת לחשבונם המשותף למרות שהיא לא באמת עובדת שם.

 

הגבר לעומתה טען שהאישה מעולם לא עשתה ויתורים על קריירה, אלא בחרה שלא לעבוד. החלטה שלמעשה פגעה בפרנסת המשפחה ואילצה אותו לפנות להוריו ולבקש שיעבירו לאשתו את המשכורת כדי לסייע להם כלכלית.

 

הגבר הדגיש שהבעלים היחיד של בית המרקחת הוא אבא שלו, שהקים אותו לפני כארבעים שנה, ולא ייתכן שהאישה תבוא ופשוט תדרוש את מקור הפרנסה של הוריו ממניעים אנוכיים ולצרכיה הכלכליים.

 

 איור: יונתן וקסמן

 

לטענת הגבר הכנסתו החודשית מסתכמת ב-13,300 שקל לחודש.

 

הגבר גם הוסיף שהאישה "שכחה" לציין את 300 אלף השקלים שהם חסכו לילדיהם במהלך השנים, שמוחזקים בידי הורי האישה בנאמנות, אותם יש לצרף לנכסים הניתנים לחלוקה.

 

השופטת שפרה גליק קיבלה את התביעות בחלקן, וקבעה שחלוקת הרכוש בין הצדדים, למעט כושר השתכרותו ובית המרקחת, תתבצע באופן שווה, ובנוסף יצורף אליה הסכום השמור בנאמנות.

 

בהחלטתה הסתמכה השופטת על עדויות הורי הבעל שבית המרקחת נשאר בבעלותם, ובסך הכל הועבר לניהולו של הבן לאחר שהאב חטף התקף לב. גם כיום, העיד האב, הוא ממשיך לעבוד בבית המרקחת, פשוט בתדירות נמוכה יותר.

 

בנוגע לכושר ההשתכרות, סברה השופטת שאין צורך לבצע איזון, מכיוון שהאישה אישה משכילה ובעלת מקצוע, והאיש מסייע לה בטיפול בילדים כך שהיא יכולה בהחלט לצאת לעבוד.

 

עם זאת, קבעה השופטת גליק, שמשכורתו של הגבר גבוהה בכ-1,500 שקל משהציג, וזאת בהתבסס על רמת החיים והרכוש שהוצגו. לפיכך, ובהתחשב בעובדה שמחד האישה צעירה ותוכל להשתלב במעגל העבודה, ומצד שני היא כבדת שמיעה, סברה השופטת שיש לפסוק לטובתה מזונות לתקופה של שנתיים בסך 2,500 שקל לחודש.

 

לגבי מזונות הקטינים סברה השופטת שהאישה הפריזה בסכומי ההוצאות החודשיות, ולכן צמצמה אותם ל-2,800 שקל לילד לחודש.

 

לבסוף, ומאחר שהאישה לא זכתה בכל תביעותיה, חייבה השופטת את הגבר בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל בלבד.

 

• ב"כ התובעת: עו"ד רותי דיין

 

• ב"כ הנתבע: עו"ד אורלי מנע-שני

 

לפסק הדין

 

* עו"ד אסף לאור, ממשרד עוה"ד הרצליך לאור, עוסק בדיני משפחה

 

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x