• תפריט
ראש השנה 2015
איך זה עובד באמת ראש השנה גג כתבה

הכסף דווקא כן גדל על העצים

אגסי הספדונה שגדלים במטעים בגליל העליון נקטפים בידיו המנוסות של החקלאי יורם מאירי בן ה־75 תחת השמש הקופחת של חודש אוגוסט הלוהט. תומר גנון התלווה אליו ולאגסיו, וגילה איך בדרך מראש פינה לסניף המקומי של רשת השיווק מחירם של האגסים גדל פי שישה

תומר גנון 10:5715.09.15

המקרר הקטן בחצר ביתו של יורם מאירי, אחד החקלאים הוותיקים של ראש פינה, מתפקע מאגסי ספדונה (Spadona) ירוקים וריחניים שסיים לקטוף בשלהי חודש אוגוסט הלוהט.

 

העסיס המתקתק שלהם מטפטף אחרי ביס רעבתני על ערימת החשבוניות ותעודות המשלוח שהוא פורס על שולחן העבודה הישן שלו. המספרים שבניירות ממלאים בייסורי מצפון על הפער הגדול בין המתיקות שבפה למרורים שאוכל מאירי בן ה־75 כדי שאתענג על האגסים שלו.

 

לכתבות הנוספות בפרויקט מהשטח:

 

 

מאירי, שהתחיל לגדל עצי פרי בשנות השישים במושבה הציורית שבגליל העליון, מקבל בממוצע מהמשווקים כ־3.3 שקל לק"ג על האגסים שבגידולם השקיע כ־1.9 שקלים. את האגסים שלו רוכשים אחר כך הצרכנים ברשתות שיווק גדולות כמו שופרסל ומגה במחירים שנעים בין 10 ל־13 שקל לק"ג. "אני מממן למנהלים של הרשתות האלה את הבונוסים", הוא אומר בכעס.

 

בית האריזה ליד ראש פינה. לונה פארק לאגסים בית האריזה ליד ראש פינה. לונה פארק לאגסים צילום: אביהו שפירא

 

מאירי הוא התחנה הראשונה שלנו בסיור לפירוק שרשרת הערך של אגס הספדונה. לספדונה שנקטף בין יולי לאוגוסט יש יכולת מופלאה להשתמר בקירור, מה שמאפשר שיווק מבוקר שלו במשך כל השנה.

 

האגס הוא סמל לעיוות שיוצר יוקר המחיה בישראל. זהו פרי שהטבע נותן במתנה על השקעה של עובדי האדמה, אנשי פריפריה שבה חקלאות היא לרוב מקור הפרנסה העיקרי. אלא שהמגדלים לא נהנים מפרי עמלם. וגם לא מי שנמצא בקצה השני של השרשת, הצרכנים, שמשלמים על ק"ג אגס מאות אחוזים יותר מעלות גידולו.

 

לפי ארגון מגדלי הפירות, העלות הממוצעת לגידול ק"ג אגס ספדונה היא 1.89 שקלים. לפי נתוני הלמ"ס, המחיר הממוצע שבו נמכר אגס הספדונה בששת החודשים הראשונים של 2015 הוא 11.53 שקל. פי שישה.

 

ככל שמטפסים בשרשרת הערך של האגס, מבינים שאת הקופונים בדרך גוזרים בעיקר המתווכים, ובראשם רשתות השיווק שרוכשות 70% מהאגסים בארץ.

 

הכוח העצום של חברות השיווק שלהן, ומחדלי המדינה שעד היום לא פעלה לרסן אותן, הופכים את האגס למוצר יקר על המדפים.

 

החקלאי יורם מאירי ממשש את האגסים. לפי נתוני ארגון מגדלי הפירות, לאחר תשלומי מים, דשנים, גיזום, קטיף, דילול וביטוח נשאר לחקלאי בממוצע כ-1.4 שקל לק"ג החקלאי יורם מאירי ממשש את האגסים. לפי נתוני ארגון מגדלי הפירות, לאחר תשלומי מים, דשנים, גיזום, קטיף, דילול וביטוח נשאר לחקלאי בממוצע כ-1.4 שקל לק"ג צילום: אביהו שפירא

 

מאירי, כמו חקלאים אחרים, סובל מנחת זרועם של המשווקים שמורידים אותו על הברכיים. אבל יש לו עוד צרות. הוא תלוי במזג אוויר הפכפך ובמכסות מים, והוא נלחם מדי יום במזיקים ומחלות שפוגעים ביבול, כמו מחלת החרכון הקשה. במטע שלו בן 40 הדונמים בצומת ראש פינה הוא נותן לי למשש ענפים חולים שהפירות שלהם נפגעו מהמחלה. "החרכון היא מכה קשה. אנחנו לא מצליחים לגלות מה גורם לזה וניסינו כמעט הכל", הוא אומר בעצב.

 

לפי נתוני ארגון מגדלי הפירות, לאחר שהחקלאי משלם עבור מים, דשנים, גיזום, קטיף, דילול וביטוח - הדרושים לגידול האגסים - נשארים לו ביד בערך 1.4 שקלים לק"ג. "החקלאי הוא היחיד בשרשרת הערך שאין לו שליטה על אף מרכיב מהעלויות שלו", אומר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות איציק כהן.

 

מאירי מציף בעיה נוספת של המגדלים: "אנשים נוטים לחשוב שאנחנו מרוצים בשנה שבה יש יבול גדול, כי אז אנחנו 'עושים קופה'. אבל לפעמים דווקא שנים כאלה גורמות להפסדים: ההיצע גדל, והמשווקים מורידים לך עוד את המחירים, עד שלפעמים לא שווה בכלל לקטוף את הפרי וזה מתסכל".

 

לונה פארק לאגסים

 

יום לאחר שהקטיף במטע של מאירי הסתיים, אני ממשיך עם האגסים לבית האריזה רפקור בראש פינה. בניגוד לבתי אריזה פרטיים, רפקור נמצא בבעלות המגדלים מהאזור. עיקר פעילותו הוא מתן שירותים למגדלים, ולעתים נשאר רווח קטן שחוזר אליהם בסופו של דבר. בבית האריזה גיליתי לונה פארק לאגסים: הם משתכשכים בבריכת שטיפה, עוברים מיון על מסוע, מסתובבים על שולחנות ענק עגולים וממשיכים על קרטונים אל מלגזות שעורמות אותם ביעילות לתוך משאיות.

 

כתב "כלכליסט" תומר גנון (בשחור) בשוק הסיטונאי בצריפין. הרשתות הגדולות מקבלות הנחה של עד 20% לק"ג כתב "כלכליסט" תומר גנון (בשחור) בשוק הסיטונאי בצריפין. הרשתות הגדולות מקבלות הנחה של עד 20% לק"ג צילום: עמית שעל

 

במשרדו הצנוע שמשקיף על בית האריזה פורס גרונר בנבנישתי, מנכ"ל רפקור, את ההוצאות שלו: ממוצע של 2.2 שקלים לק"ג אגסים, הכולל שטיפה, מיון, קירור, אריזה, שינוע ללקוחות והוצאות שיווק. ביחד עם העלות והרווח למגדל הם משקפים מחיר מחירון של כ־5.5 שקלים בממוצע לק"ג. אבל המחיר הזה הוא רק נקודת הפתיחה במו"מ מול חברות השיווק של הרשתות הגדולות (קטיף של שופרסל, יחדיו של מגה וביכורי השדה דרום שמשווקים ליינות ביתן).

 

ממסמכים שהגיעו לידינו ממגדלים ובתי אריזה נוספים חוץ מרפקור, עולה שהרשתות האלה מקבלות הנחה ממוצעת של 20% על מחיר המחירון. רשתות השיווק גם מפילות חלק מהעלויות על בתי האריזה עצמם. למשל פריקה של משטחים במרכזים הלוגיסטיים שלהן, או דמי שימוש בארגזים שלהן. כך יוצא שהן רוכשות ק"ג אגסים במחיר ממוצע של 4.7 שקלים.

 

שאר האגסים נמכרים למתווכים בשוק הסיטונאי של צריפין למשל. באוויר השוק הצבעוני עומדת תחושת דחיסות קלה. האוויר המהביל סופח לתוכו את ריח הפירות והירקות הערומים בהמוני ארגזים מכל עבר. בשוק סיירתי בשעת לילה מאוחרת, וכך גיליתי שהחנויות בשוק שמשווקת אגסים לירקנים מקומיים וסופרים קטנים גוזרות עמלת תיווך קבועה מכל ק"ג אגס. במקרה קיצון מצאנו פער של 2 שקלים לק"ג ממחיר המחירון של רפקור.

 

אבל מי שרוכש את מרב האגסים אלו הרשתות. הן מקבלות את האגסים במשאיות מרפקור למרכזים הלוגיסטיים שלהן, שם הפרי נבדק, נכנס לקירור ומופץ לסניפים - שיטה שיוצרת לעתים מצבים אבסורדים שבהם אגסים מרפקור ששונעו במשאיות 190 ק"מ למרכז הלוגיסטי של רשת שופרסל בראשל"צ, עושים את כל הדרך חזרה לסניף הרשת בחצור הגלילית שמרוחק 2 ק"מ בלבד מראש פינה.

 

על אגסים ורווחים

 

בכיר ברשת שיווק שאיתו שוחחתי הסכים שמדובר במצב מוזר, אולם הסביר שכדי לשלוט באיכות האגסים שיופצו לסניפים יש צורך לבחון אותם במרכז הלוגיסטי. הבכיר הסכים לחשוף חלק מהעלויות של הרשת.

 

 

לדבריו, 12.5% מהמחיר לצרכן משקפים פחת של פרי שנמעך ונרקב, ו־12.5% משקפים את הלוגיסטיקה והשינוע לסניפים. עלויות אלו מגיעות בממוצע ל־2.9 שקלים לק"ג. לכך מוסיפים בממוצע כחצי שקל עלויות של הסניף (עבודה, ניקיון, חשמל, ארנונה וכו'). הנתונים הללו מובילים לעלות ממוצעת של כ־8 שקלים לק"ג לרשת השיווק.

 

המחיר הממוצע שמשלם הצרכן מותיר לרשת השיווק רווח גולמי של כ־3.5 שקלים לק"ג, מספר שמתיישר פחות או יותר עם שיעור הרווחיות הגולמית הממוצעת במחלקת פירות וירקות של שופרסל לפי דו"חותיה ל־2014 - 28%. מדובר בשיעור רווח גולמי גבוה במיוחד - הגבוה מבין כל מחלקות הרשת. לשם השוואה, שיעור הרווח הגולמי הממוצע במחלקת המשקאות בשופרסל עומד על 15%, בבשר ובקפואים 16%, 19% בפארם ו־25% במוצרי החלב.

 

בחזרה לנקודת ההתחלה

 

בחזרה מראש פינה עברתי בחנויות באזור פתח תקווה כדי לדגום מחירים. בסניף שופרסל נמכרו אגסי הספדונה במבצע: רק 9.9 שקלים לק"ג. בחנות ירקות במרחק של פחות מק"מ משם הם נמכרו ב־12.9 שקל לק"ג, וסופרמרקט פרטי באותו מרחק פחות או יותר מכר ק"ג ספדונה ב־15.9 שקל לק"ג. המחירים האלו מעידים על כך שגם החנויות הפרטיות והסופרים הפנימו את כללי המשחק, וגובים מחירים גבוהים.

 

השורה התחתונה מחזירה אותנו לנקודת הפתיחה. ק"ג אגסים עולה 1.9 שקל בממוצע למגדל. המחיר הממוצע לצרכן עומד על 11.53 שקל לק"ג. בדרך כל אחד מהמתווכים גוזר את הקופון שלו, מי יותר ומי פחות.

 

האם אפשר לשנות את המצב? מאירי סיפר השבוע שמאות מגדלי פירות בגליל העליון מתכוונים להתאחד כדי להחזיר לעצמם את כוח המיקוח מול הרשתות הגדולות. אם זה יקרה, ייתכן שהחקלאים יקבלו נתח גדול יותר מהעוגה הרווחית של אגסי הספדונה. השאלה היא מי ידאג שבסופו של דבר הצרכנים לא ימשיכו לשלם פי שישה על האגסים מהגליל העליון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x