טבילת האש של המפקחת על הבנקים
100 הימים שניתנו לוועדה להגברת התחרות בבנקים להגיש את מסקנותיה תמו היום, והמבחן האמיתי עומד בפתח: האם בנק ישראל יצליח לאפשר לבנקים להיכנס לתחום הביטוח בניגוד לעמדת האוצר?
השוק הפיננסי בישראל לא שקט. שינוי העמדה של בנק ישראל בנוגע לחברות כרטיסי האשראי מעלה שאלה אחת גדולה בבנקים - האם ההכרזה של המפקחת על הבנקים חדוה בר שהיא תומכת בהפרדת חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים, בניגוד לדעתו של המפקח הקודם דודו זקן, סוללת את דרכם של הבנקים לתחום הביטוח? כמו כן, ההפרדה הזו, שכבר הופכת לעניין ודאי, מחדדת את השאלה בדבר סמכויות הפיקוח. מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי אם הן יופרדו מהבנקים? בנק ישראל או משרד האוצר? וזה מסתמן כקרב גדול.
- ואז הגיעה התחרות
- סלינגר מתנגדת לתוכנית של חדוה בר להפצת ביטוח בבנקים
- חדוה בר: "נפריד חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים בלבד"
כשהשאלות האלו מרחפות ממעל, חוגגת היום ועדת שטרום 100 ימים מאז הוקמה באופן רשמי וקיבלה את כתב המינוי שלה משר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בכתב המינוי נכתב כי הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 100 ימים ממינויה, אך למרות זאת, המלצות הוועדה יתפרסמו רק באמצע חודש הבא. “כלכליסט” מעלה וממפה את הרוחות המנשבות בשוק הפיננסי בישראל.
צילום: גיא אסיאג, עומר מסינגר, עמית שעל, מיקי נעם אלון
למה בנק ישראל שינה את דעתו?
"אחזקת בנקים בחברות כרטיסי אשראי היא לא ניגוד עניינים אלא בפעילות ליבה בנקאית". הציטוט הזה שייך למפקח הקודם על הבנקים דודו זקן, שאמר את הדברים רק לפני 7 חודשים בוועדת הכלכלה בכנסת.
זקן עמד אז מול אווירה ציבורית ופוליטית לא פחות אגרסיבית מזו של היום. חברי כנסת העלו הצעות חוק להפרדה, תקפו את בנק ישראל ישירות בוועדה והעיתונים הכלכליים בעיקר ביקרו את בנק ישראל. זקן לא היה לבדו, נגידת בנק ישראל גיבתה אותו, ואילנית מדמוני, האחראית על כרטיסי האשראי בבנק ישראל, הביעה התנגדות למהלך ההפרדה בסוף חודש אפריל האחרון.
את שינוי הגישה הציגה המפקחת הנכנסת, חדוה בר, בוועידת “כלכליסט” שבה הכריזה לראשונה כי בנק ישראל יקדם את ההפרדה. הנאום של בר, שנכנסה לתפקיד כמה ימים קודם לכן, היה מתואם עם בכירי בנק ישראל. כלומר, אמירותיה משקפות את העמדה הרשמית של בנק ישראל. לכן, אחרי שהדי הנאום הדרמטי התנדפו, החלו בכירי המערכת הפיננסית לתהות איך קרה שבנק ישראל שינה את גישתו ב־180 מעלות.
משה כחלון, שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי לשאלה הזו יש כמה תשובות. כתלוי את מי שואלים. ישנם כאלו שאומרים שבנק ישראל משנה את גישתו ומתאים בכך את עצמו לעולם החדש - עולם שמסכים שיציבות היא ערך חשוב אך לא כזה שיכול להגן על כל יוזמה תחרותית.
בנק ישראל נקט בשנתיים האחרונות מספר צעדים להגברת התחרות במערכת, בין אם זה מסלולי העמלות שמאפשרים ללקוח לשלם מחיר קבוע עבור סל פעולות, ופתיחת וסגירת חשבונות דרך האינטרנט שהגיעו לעולם בעקבות דו"ח ועדת זקן להגברת התחרות במשק הבנקאי מ־2013. אך השינויים האלו עוד לא תפסו תאוצה וישנם קולות שאומרים שבנק ישראל התבשל עם העמדה שאומרת שאפשר לעשות גם שינוי מבני כדי להכניס רוח חדשה לענף.
מנגד, גורמים בכירים בענף מציינים כי ההסבר הזה יכול להיות נכון, אך נוכח ההיסטוריה של בנק ישראל, שעוטף עצמו בנתונים כלכליים סדורים וברורים ולא משנה את גישתה אל מול אווירה ציבורית כזו או אחרת, הם מציעים הסבר אחר לפיו בבנק ישראל הבינו שבמאבק הנוכחי הסוסים כבר ברחו מהאוורוה ולכן יש לחבק אותו וכך גם לשלוט בקצב.
בתוך מאבק הסמכויות שמתנהל בין בנק ישראל לאוצר יש גם שאומרים שהנאום של בר החזיר לבנק ישראל את המוננטום וההובלה.
"עכשיו כשתהיה הפרדה, זה כבר לא יהיה בניגוד לעמדת בנק ישראל אלא משהו שמוסכם עליו", אומר גורם בנקאי בכיר. טכנית, ההפרדה תצטרך ככל הנראה לעבור תהליך חקיקה בכנסת ולכן היא אינה מצריכה פורמלית את חתימתו של בנק ישראל.
במובן מסוים ההכרזה של בר אכן גימדה את הדגל שהרימה ועדת שטרום להגרת התחרותיות בתחום השירותים הפיננסיים, שכן היום ברור לכל כי ההפרדה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שעליה הוועדה צפויה להמליץ אכן תצא אל הפועל והיחידים שעוד נותרו במתח הם בכירי דיסקונט.
הערכות היום במערכת הבנקאית מדברות על כך שוועדת שטרום תמליץ על הפרדה גורפת של שלוש החברות ולא כמו המתווה של בר שנוגע רק לשני הבנקים הגדולים.
ועדיין, העיניים נשואות לחברי ועדת שטרום, כי למרות שהשורה התחתונה ידועה, הפיקוח על חברות האשראי לכשיופרדו, הוא כבר סיפור אחר לגמרי. בין השורות של הנאום של בר אפשר היה למצוא את מאבק הסמכויות המתהווה בין האוצר לבין בנק ישראל. "חברות האשראי שיופרדו מהבנקים יוכלו לגייס כסף בשוק ההון כי הן יהיו מפוקחות על ידי בנק ישראל", הכריזה בר בטבעיות באותו נאום, בלי סימני שאלה ובלי אולי.
אלא שתזכיר חוק שהוציא משרד האוצר בשם "צוות בריס" לפני כשבועיים על הקמתו של הרגולטור הפיננסי החדש קבע כי החברות שיופרדו יפוקחו על ידי המפקח החדש.
המאבק הזה בין האוצר לבין בנק ישראל יוכרע בסופו של דבר בוועדת שטרום שם יושבים שני נציגים בכירים מאוד של בנק ישראל - המשנה לנגידה נדין בודו טרכטנברג וראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן. מנגד, גם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי חבר בוועדה.
האם בר כורכת את הביטוח וההפרדה בחבילה אחת?
בר הציגה בנאום שלה 6 רפורמות משמעותיות בתחום הפיננסי כאשר הבולטות הייתה ההפרדה מצד אחד, אך גם הכנסה של הבנקים לתחום הביטוח בצד השני. השאלה הגדולה היא האם מדובר בעסקת חבילה?
ימים בודדים עברו מאז נאומה של בר, וההתנגדות הלא רשמית מצד המפקחת על הביטוח במשרד האוצר דורית סלינגר כבר הגיעה. באגף שוק ההון לא בטוחים שבטווח הארוך הכנסת הבנקים לתחום הביטוח תייצר תחרות שתשרת את הצרכן.
גם כאן הרימו גבה בשוק, הן בבנקים והן בחברות הביטוח, שלא רואים סיבה אמיתית לאי־כניסתם של הבנקים לתחום. "סלינגר מנהלת עכשיו המון מאבקים מול סוכני הביטוח, שזו קבוצת אינטרס חזקה מאוד, ולכן כעת מעדיפה לדחות את החזית הזאת", העריך בכיר באחד מחברות הביטוח. "האוצר צריך לשאול את עצמו אם הוא רק נגד הבנקים או שגם בעד הצרכנים, שכן הכניסה שלנו תייצר תחרות ותוזיל את עמלות הביטוח", אומר גורם בנקאי.
למרות הרשמיות שמנסים לשדר בבנק ישראל ובמשרד האוצר, ברור לכל שהטקטיקה משחקת פה תפקיד.
סלינגר תצטרך מתישהו להסביר מדוע היא לא מתלהבת מהרעיון, ובר שלא כרכה בנאומה את ההפרדה והביטוח סימנה שהיא תלך עם הביטוח עד הסוף, גם אם זה נגד משרד האוצר.
שאלת הביטוח מצטרפת למאבק העיקש על הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי כך שבאופן רחב יותר עומדת פה גם שאלת עוצמתו של בנק ישראל.
שנים רבות שמשק הישראלי הוא בעל מבנה קבוע שלושה רגולטורים פיננסיים - בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר ורשות נייירות ערך - כאשר המלצות ועדת שטרום יכולות במידה רבה לשנות את הסטטוס קוו הזה שבו בנק ישראל נחשב לרגולטור החזק ביותר.
אם אכן חברי ועדת שטרום יכניסו את הפיקוח על גופי אשראי חוץ־בנקאיים, כמו גם את חברות כרטיסי האשראי, תחת הפיקוח על הביטוח, הדבר יחליש את תפקידו של בנק ישראל ויחזק את אגף שוק ההון, שעשוי בינתיים לצאת ממשרד האוצר.
ומה לגבי נושאים לא אטרקטיביים שקשה לשווק?
אלא שמלבד שאלת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי שיופרדו יש מגוון המלצות שוועדת שטרום יכולה למסור כדי לקדם את התחרות על התחום הרחב שנקרא “שירותים פיננסיים”. כחלון התבטא בשבוע שעבר אחרי נאומה של בר ואמר כי “המסקנות המסתמנות של ועדת שטרום הן חדשניות ופורצות דרך”.
כדי שהן באמת יהיו כאלה, הן צריכות להתעמק גם בנושאים הקטנים ואולי פחות סקסיים - אלה שקשה יותר לשווק לציבור בתור הישג פוליטי. כך למשל, עניין ההפרדה נוגע לתחרות בתחום האשראי הצרכני, אך הוא עדיין ישאיר בשוק התשלומים רק 3 חברות סולקות.
דווקא בגלל הטיעון המרכזי של בנק ישראל לגבי חשיבותו היקפו הנרחב של שוק הסליקה, חברי ועדת שטרום צריכים לעודד סולקים חדשים להיכנס לתחום ולהתחרות בשלוש חברות כרטיסי האשראי שפועלות בו לבדו כיום.
שוק הסליקה הוא שוק ריכוזי שמספק תשואות נאות, בין היתר בזכות פרקטיקות מעורפולות שמשמשות את חברות הכרטיסי האשראי להעלות את העמלה שהן גובות מבתי העסק שמגלגלים בתורם את מרבית העלייה לכיסי הצרכנים. כאשר היקף התשלומים במשק בכרטיסי אשראי עומד על 250 מיליארד שקל, הוזלה של 10% במחיר העמלה הממוצעת שנגבית מבית העסק תחסוך למשק כחצי מיליארד שקל בשנה.
נציג רשות ההגבלים בוועדה התחלף
ראש רשות ההגבלים העסקיים ונציגה בוועדת שטרום כשזו הוקמה, פרופ' דיוויד גילה, עזב את תפקידו רשמית בסוף חודש אוגוסט ועל כן הכלכלן הראשי של הרשות, אסף אילת, מונה למחליפו. מתוקף תפקיד זה, הוא מחליף את גילה גם בוועדת שטרום. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה באמצע חודש אוקטובר - באיחור ניכר, שכן היא היתה צריכה להגיש אותן היום.
דיויד גילה. פרש צילום: אוראל כהן
גילה עזב את תפקידו על רקע קידום מתווה הגז - מתווה שלטעמו אינו יוביל ליצירת תחרות בין שני המאגרים המרכזיים – תמר ולוויתן.
גילה שכיהן בתפקידו כ־4.5 שנים גיבש בזמן כהונתו יחד עם בנק ישראל את רפורמת הדביט שתקדם שימוש בכרטיסי חיוב מיידים. כמו כן הוא החזיק בדעה חיובית לגבי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים. מחליפו בוועדה, אילת, נמצא ברשות מ־2012 ומכהן ככלכלן הראשלה. אילת מתמודד בימים אלו על החלפתו של גילה.
