שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

הרגולציה נרדמה בשמירה: חברות הגז פטורות מאחריות לנזק סביבתי

מתווה הגז שראש הממשלה מקדם וטיוטת תקנות הנפט שפרסם משרד האנרגיה מזניחות את ההגנה על הסביבה במסגרת פעילות הפקת הגז. בארגונים הירוקים חוששים שבמקרה של נזק סביבתי לא יהיה מי שייקח את האחריות לשיקום הנזקים

ליאור גוטמן 08:1309.09.15

להצבעת הכנסת על אישור מתווה הגז השבוע אמנם נעדרה משמעות פורמלית, אך די היה בה להטריד את מנוחתם של פעילי הארגונים הירוקים. בעמותות כמו צלול ואדם טבע ודין קובלים כי נוסחו הנוכחי של המתווה אינו כולל שום דיון בנזקי סביבה אפשריים בשל דליפת גז במהלך הפעילות השוטפת של הפקה ושאיבה, ובעצם פוטר מאחריות הלכה למעשה את החברות השותפות במאגרי הגז במקרה של נזק סביבתי.

למעשה, אף שבישראל מבוצעת הפקת גז מהים יותר מ־10 שנים, הרגולציה שנועדה לפקח על פעולה זו מבחינה סביבתית ולקבוע אחריות וטיפול במקרה של תקלה או דליפה מעולם לא עברה את שלב הטיוטה. חברות הפקת הגז מצדן טוענות שהן פועלות לפי התקנים האמריקאים המחמירים ביותר, אך אין שום גורם רגולטורי שיבדוק את נכונות האמירות ויאכוף תקינה מוסמכת. כך למעשה הושאר הפיקוח הסביבתי — וההתמודדות עם אסון — לרצונן הטוב של חברות הגז.

 

 צילום: אלברטוס

 

אין דיון בביטוח או בשיקום נזקים

 

המתווה הממשלתי להסדרת משק הגז טיפל במיסוי, ביציבות רגולטורית, בהעברה ובמכירה של מאגרים, אבל לא טיפל בחובות שיוטלו על מפעיל קידוח במקרה של אסון סביבתי. לדברי מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, שעוקבת אחר הרגולציה הסביבתית בתחום הפקת הנפט והגז, מתווה הגז מתעלם לחלוטין מתרחיש של תקלה או דליפה בים, שהשאלה היא מתי – ולא אם – תתרחש, ועלולה להמיט אסון כלכלי־סביבתי בהיקף של מיליארדים על המשק הישראלי.

 

"לפני כמה שבועות תרגלו במשרד להגנת הסביבה דליפת שמן בים, ומהתרגיל עלתה תמונה של חוסר מוכנות כולל, גם לדליפה קטנה", אומרת יעקבס. "מנקודת המבט של צלול, העובדה שאין במתווה התייחסות לביטוח, ערבויות או מנגנון פיצוי ושיקום הנזקים היא כישלון".

 

גם טיוטת תקנות הנפט שפרסם משרד האנרגיה לפני כחודשיים, ונועדו להיות מעין רגולציית משנה למתווה הגז הממשלתי, הזניחו כמעט לחלוטין את ההגנה על הסביבה במסגרת פעילות הגז השוטפת והעתידית. פסקה אחת ויחידה בטיוטה עסקה בנושא זה בכלליות, ולפיה מי שיבצע קידוחי גז או נפט יידרש ל"ניסיון בפעולות לשמירת הבריאות, הבטיחות והגנת הסביבה".

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ מגן על מתווה הגז בכנסת, שלשום שר האנרגיה יובל שטייניץ מגן על מתווה הגז בכנסת, שלשום צילום: עמית שאבי

 

לפי הטיוטה, פעולות אלה כוללות "הכנת תוכניות בטיחות, ביצוע סקרי סיכונים, הכנת מסמכים סביבתיים וניטור סביבתי הנוגעים לפעולות בזכויות נפט, כולם בהתאם לאמות מידה בינלאומיות מקובלות". אלא שהטיוטה אינה מפרטת מה הן אותן אמות מידה בינלאומיות מקובלות ושום גורם לא הוסמך לנסחן. במקביל, המשרד להגנת הסביבה, שאמון על שמירת הסביבה החופית, הדיר את עצמו לאורך שנים מהתעסקות ישירה בקידוחי הגז והנפט.

 

התעלמותם של משרדי הממשלה מהרגולציה הסביבתית תפסה גם את עיניו של מבקר המדינה יוסף שפירא. בדו"ח שפרסם לפני כחודש על משק הגז הישראלי ציין המבקר כי "בחוק הנפט אין כל התייחסות מפורטת לתחום הגנת הסביבה. כל שנקבע הוא שאם קיים בשטח סיכון, אזי הממונה על הנפט או שר האנרגיה רשאים למנוע אותו.

 

"ההגנה על הסביבה היא אינטרס ציבורי בעל חשיבות רבה", דוין בדו"ח. "חוק הנפט מאפשר פגיעה ניכרת בבעל הזכות באמצעות תפיסת הבארות והמתקנים ומאפשר להורות לו להחזיר את מצב הנכס לקדמותו על חשבונו. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שטיוטת ההנחיות הסביבתיות, שהיא המקור החוקי המפורט בעניין זה, תעוגן בתקנות כדי להקנות להנחיות תוקף הנובע ממדרג נורמטיבי גבוה יותר, להבהיר את משמעותן ולאפשר לאכוף אותן בשעת הצורך בדרך אפקטיבית". אלא שאותה טיוטת הנחיות סביבתיות, שנועדה ללוות את קידוחי הגז והנפט, מעולם לא הגיעה לאישור, אף שישראל החלה להפיק גז לפני 11 שנה.

 

חשש מפגיעה בתיירות והפרעה להתפלה

 

בעמותת צלול אומרים כי דו"ח מבקר המדינה מוכיח שקידוחי הגז והנפט בים התיכון מתנהלים באופן לא אחראי שמגביר את הסיכון לתקלה או דליפה קשה ומסוכנת. הסכנה הסביבתית העיקרית מהקידוח הוא דליפת קונדנסייט, מוצר לוואי של תעשיית הגז המשמש חומר גלם להפקת דלקים, שבמקרה של דליפה לים 60% ממנו צפוים להישאר במים ולזהם את הסביבה הימית. כיום מופק קונדנסייט ממאגר תמר ונמכר בעיקר לבית הזיקוק של פז באשדוד.

 

לדברי ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין, גם דליפה של הגז הטבעי עצמו עלולה להיות מסוכנת, שכן אף שהגז מתנדף באוויר, חלק ממנו עלול להתמוסס במים ולגרום נזק למי הים. נוסף על כך, גם ההתנדפות באוויר עלולה להיות מסוכנת: "רוב הרכב הגז הטבעי בארץ הוא מתאן, גז החזק פי 21 מפחמן דו־חמצני שהוא גז החממה העיקרי שמנסים להפחית עכשיו", מסביר ונגר.

 

"המשך קידוחי הגז והפקת הקונדנסייט, תוך התעלמות מהסיכונים של דליפות מקידוחים אלה — פגיעה בתיירות, הפרעה להתפלה והפקת החשמל והשבתה של הסחר הימי — עלולים להמיט אסון כלכלי על מדינת ישראל", אומרת יעקבס. "המשך קידוחי הגז ללא חקיקה מתקדמת, פיקוח ראוי, מוכנות מוכחת ומנגנוני הגנה סביבתיים וכלכליים נאותים מסכן את כלכלת ישראל לא פחות מהמונופול".

 

לדברי ד"ר ונגר, הבעיה העיקרית היא סוגיית הפיקוח שמופקד כיום בידי משרד התשתיות ולא בידי המשרד להגנת הסביבה. "יש פה סוג של ניגוד עניינים, כי כל משרד אמור להיות מופקד על החלק שלו, ומי שמקדם קידוחים אמור לקיים רגולצית סביבה", הוא אומר. בעיה נוספת היא שאלת הביטוח: "בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב־2010 היו נזקים בהיקף מיליארדי דולרים, אבל הביטוח במקרה של דליפה בישראל הוא בגובה עשרות מיליונים בודדים. אם חלילה יהיה נזק, זה יכול לעורר ויכוח מי יכסה את זה".

בצלול מציעים לממשלה לאמץ את עיקרי הדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט שאישר האיחוד האירופי ביולי 2013. הדירקטיבה, שהיא פרי עבודת הכנה ממושכת, נועדה למנוע אסון קידוח בים כמו אסון מפרץ מקסיקו ב־2010 ואסונות קידוח נוספים. הדירקטיבה חלה על חברות הקודחות בתחום המים הכלכליים של מדינות האיחוד ועל חברות אירופיות הקודחות במקומות אחרים בעולם. לדברי צלול, הדירקטיבה מספקת ידע רב שאפשר לאמצו בתוך פרק זמן סביר בלי הצורך "להמציא את הגלגל מחדש".

ממשרד האנרגיה נמסר: "טיוטת ההנחיות מפורסמת באתר המשרד. המשרד פועל בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה לתיקון ההנחיות ופרסומן בנוסח הסופי". מהמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת העיתון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x